מִּפִי עֹולְלִים
סִּפּורֵי הַׁשְּגָחָה שֶּסֻּפְר ו בְקַו עַל יְדֵי יַלְדֵי יִׂשְרָאֵל הַּטְהֹורִים
בֶן דֹוד שֶּלִי נַעֲׂשָה בַר מִצְוָה. בְאֹות ו עֶרֶב, לִפְנֵי שֶּיָצָאנ ו לְׂשִמְחַת הַּבַר מִצְוָה שָלַח אֹותִי אַּבָא שֶּלִי לִקְנֹות מַּתָנָה בַחֲנּות הַּסְפָרִים.
הַּתָכְנִית שֶּלִי הָיְתָה לְהִּכָנֵס לַחֲנּות, לָקַחַת בִזְרִיזּות אֶת הַּסֵפֶר שֶעָלָיו הֶחְלַטְנ ו מֵרֹאׁש, לְׁשַּלֵם וְלַחְזֹר הַּבַיְתָה מִּיָד, כְדֵי שֶאַסְּפִיק לְהִתְאַרְּגֵן וְלָצֵאת.
לְהַפְּתָעָתִי, כְׁשֶהִּגַעְּתִי לַחֲנּות גִּלִיתִי אֶת בַעַל הַחֲנּות עֹומֵד וְנֹועֵל אֶת הַּדֶלֶת. "הַאִם הַחֲנּות לא אֲמּורָה לִהְיֹות פְתּוחָה עַכְׁשָו?" שָאַלְּתִי אֹותֹו בִדְאָגָה.
"אֲמּורָה, אֲמּורָה", הּוא עָנָה בִקְצָרָה, "אֲבָל עַכְׁשָו אֲנִי חַּיָב לָלֶכֶת. תָבֹוא בְעֹוד חֲצִי שָעָה א ו אַרְּבָעִיםּדַּקֹות, אֲנִי מְקַּוֶה שֶאֶחֱזֹר עַד אָז".
לא יָדַעְּתִי מַה לַעֲׂשֹות! בְעֹוד חֲצִי שָעָה זֶה מְאֻחָר... אֲנִי צָרִי ך לְהַסְּפִיק לְהִתְאַרְּגֵן לְבַר הַּמִצְוָה!
"אִי אֶפְׁשָר לְהִּכָנֵס אֲפִּלּו בִׁשְבִיל מַּׁשֶה ו אֶחָד?" נִּסִיתִי לְבַּקֵׁש, א ך הּוא כְבָר נָעַל ומִהֵר לְהִתְרַחֵק מֵהַּמָקֹום.
עָמַדְּתִי מֵאֲחֹורֵי הַּדֶלֶת הַּסְגּורָה, תֹוהֶה וְֹלא יֹודֵעַ מַה לַעֲׂשֹות.
הַּדֶר ך הַיְחִידָה שֶהָיְתָה לִי לְהַרְּגִיעַ אֶת הַּלַחַץ וְהַּבִלְּבּול, הָיְתָה כַּמּובָן – תְפִּלָה.
כְָך עָמַדְּתִי וְהִתְּפַּלַלְּתִי בְלַחַׁש,בַּמִּלִים שֶּלִי, שֶאַצְלִיחַ לִקְנֹות אֶת הַּסֵפֶר כְמֹו שֶאַּבָא שֶּלִיּבִּקֵׁש.
כָל כְָך לא רָצִיתִי לְאַכְזֵב אֹות ו וְלַחְזֹר בְיָדַיִם רֵיקֹות! מִּצַד שֵנִי, גַם לְהִתְעַּכֵב ולְאַחֵר לא יָכֹלְּתִי.
הֹוסַפְּתִי פֶרֶק תְהִּלִים, וְכָאן הֵחֵּלָה שַרְׁשֶרֶת מַדְהִימָה שֶל גִּלּויֵי הַׁשְּגָחָה פְרָטִית...
גִּלּוי הַׁשְּגָחָה רִאׁשֹון: פִתְאֹום חָזַר בַעַל הַחֲנּות בְרִיצָה.
הּוא פָתַח אֶת הַּדֶלֶת בִזְרִיזּות וְהֹודִיעַ לִי: "אֲנִי פֹותֵחַ רַק לְכַּמָהּדַּקֹות, תִזְּדָרֵז בְבַּקָׁשָה!"
תֹוְך דַּקָה מָצָאתִי אֶת הַּסֵפֶר הַמְבֻּקָׁש, אְַך כְׁשֶּנִּגַׁשְּתִי לְׁשַּלֵם הִתְּבָרֵר שֶ...אֵין לִי מַסְּפִיק כֶסֶף.
הָי ו חֲסֵרִים לִי שְנֵי שְקָלִים, וְזֶה הָיָה מַּמָׁש לא נָעִים.
כָאן הִּגִיעַ נֵס מִסְּפָר שְּתַיִם: הִּבַטְּתִי סְבִיבִי וְגִּלִיתִי שֶעַכְׁשָו נִכְנַס לַחֲנּות בָחּור שֶאֲנִי מַּכִיר הֵיטֵב. שָאַלְּתִי אֹות ו הַאִם הּוא יָכֹול לְהַלְוֹות לִי שְנֵי שְקָלִים, וְהּוא נָתַן לִי בְׂשִמְחָה.
יָצָאתִי מֵהַחֲנּות וְרָאִיתִי שֶהַּׁשָעָה מְאֻחֶרֶת מְאֹד, וַאֲנִי אֲפִּלּו לא הִתְחַלְּתִי לְהִתְאַרְּגֵן לְׂשִמְחַת בַר הַּמִצְוָה.
וְהִּנֵה... כְמֹו שֶאַּתֶם כְבָר מְנַחֲׁשִים, הִּגִיעַ נֵס מִסְּפָרׁשָֹלׁש: רֶכֶב נֶעֱצַר לְיָדִי ומִּמֶּנּו הֵצִיץ דֹוד שֶּלִי. "אַּתָה בַּדֶר ך הַּבַיְתָה? תַעֲלֶה עַל הָאֹוטֹו, אֲנִי לְאֹות ו הַּכִּוּון..." הּוא הִזְמִין אֹותִי בִלְבָבִּיּות, וְכ ך הִּגַעְּתִי בִמְהִירּות הַּבַיְתָה. וְזֶה לא הַּסֹוף...
בְבַר הַּמִצְוָה, אַחֲרֵי שֶהִּגַׁשְנ ו לֶחָתָן הַּיָקָר בְׂשִמְחָה אֶת הַּמַּתָנָה הָעֲטּופָה, גִּלִיתִי פַרְצּוף מֻּכָר!
הַּבָחּור שֶּפָגַׁשְּתִי בַחֲנּות הַּסְפָרִים, זֶה שֶהִלְוָה לִי שְנֵי שְקָלִים, הָיָה גַם הּוא אֶחָד מֵהָאֹורְחִים. אַּבָא שֶּלִי הֶחְזִיר ל ו אֶת הַהַלְוָאָה בַּמָקֹום, וְלִי לא נֹותַר אֶּלָא לְהֹודֹות ולְהִתְרַּגֵׁש מֵעֹוד גִּלּוי הַׁשְּגָחָה מָתֹוק.