Upon his first entry into the Kodesh HaKodoshim on Yom Kippur, the Cohen Gadol would scoop a full shovel of burning coals from the top of the Mizbeach. He would also take: וּמְלֹא חָפְנָיו קְטֹרֶת his hands full of Ketores. We can suggest that a “full” handful symbolizes a person who is full, like Yaakov Avinu who said: יֶשׁ לִי כֹל וישלח לג יא I have EVERYTHING (my hands are full, and I’m a happy and content person); not like Eisav who said: יֶשׁ לִי רָב וישלח לג ט I have plenty (i.e., "I have a lot, but not enough"). Me'am Lo’ez says that the two: ם ישְעִירִ goats on Yom Kippur symbolize Yaakov and Eisav. Yom Kippur is a Yom HaDin, and the two goats symbolize that a person’s entire Avoda on this holiest of days is to choose his path (goat) in life. You have: בְ חִ ירָ ה חָ פְ שִׁ ית the freedom to choose the right thing (and be a Yaakov), or the wrong thing (and be an Eisav).
מעם לועז (ויקרא , עמ' קסו) וכן אותם שני השעירים שמטילים עליהם גורלות האחד לה' והאחד לעזאזל רומזים ליעקב ולעשו , שכן מצינו בעשו שנקרא "שעיר " שפירושו גם "ע ז ." וגם ביעקב אומר הכתוב (תולדות כז כג) כִי הָיוּ יָדָיו כִיד י ע שָו אָחִיו שְעִ ירוֹת . וכשם ששניהם שלדו בבטן אחת , אף השעירים היו צריכים להיות שו ים בכל הדברים . והשעיר שעלה עליו הגורל לה' רומז ליעקב , שנפל בגורלו של הקב"ה , כמו שאומר הכתוב (האזינו לב ט) כִי ח לֶק ה' עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ . וכשם שאותו שעיר לה' נשחט ודמו נזרק בבית קדש הקדשים , כך זרע יעקב מקומם שמור להם במדור הקדוש בעוה"ב , ויהנו מזיו השכינה . והשעיר לעזאזל רומז לעשו , כשם ששעיר זה נשלח למדבר צחיח ונדחף מצוק למטה ונעשה אברים אברים , אף עשו ימחה מן העולם ויפול מגדולתו , כפי שאומר הכתוב (עובדיה א יח) וְלֹא יִהְיֶה שָרִ יד לְב ית ע שָו כִי ה' דִ ב ר , ולא תהא לו שום תקומה בעולם הבא.
פירוש הגאון מוהר"ר רבי שמשון בן הר"ר רפאל הירש זללה"ה בפרשת חיי עה"פ וַה' ב רַךְ אֶת אַבְרָהָם בַכֹל (כד א ) הרי אושרו של אברהם מתבטא בכך, שהוא נתברך בַכֹל. יש הרואה ברכה בכל אשר יעשה, נכסיו מצליחים בידיו, אך הוא עצמו נשאר אומלל בתוך כל אותה ברכה; כל קנינו פורח ומשגשג, אך בלבו אין " שמחה ", אין "צמיחה " ופריחה רוחנית. אולם אברהם חש עצמו מבורך ,ופרח בכל ברכותיו. הדרגה העליונה, היכולה עם זה להיות נחלת כל אדם בכל מצב שהוא, הרי זו מעלת יעקב: "יֶשׁ לִי כֹל", הוא לעולם לא יחסר דבר, שכן לא ישאף לקחת ,אלא לתת ולפעול, וגם בשפל המדרגה, כיעקב, ימצא סיפוק עליון לנפשו.
משנה יומא (ה א) נוֹת ן אֶת הַמַּחְתָה ב ין שְׁנ י הַבַדִ ים. צָבַר אֶת הַקְטֹרֶת עַל גַב י גֶחָלִים, וְנִתְמַלֵא כָל הַבַיִת כֻּלּוֹ עָשָׁן.
מתניתין יומא (כו א ) הפייס השלישי , חדשים לקטרת באו והפיסו (כהנים שלא הקטירו קטרת מימיהם יתקבצו כולן לכאן לגורל הקטרת, אבל לא ישנים. רש"י לעיל יד ב ). ובגמרא: תנא, מעולם לא שנה אדם בה, מאי טעמא? אמר רבי חנינא, מפני שֶׁמַעַשֶׁרֶׁת (שנאמר (ברכה לג י ) יָשִימוּ קְטוֹרָה בְאַפֶךָ , וכתיב בתריה בָר ךְ ה' ח ילוֹ ).
