במדרש (ילקוט, ריש פרשת במדבר) איתא: בשעה שקבלו ישראל את התורה, נתקנאו אומות העולם בה, מה ראו להתקרב יותר מן האומות. סתם פיהם הקב"ה ואמר להם: הביאו לי ספר יוחסין שלכם כשם שבני מביאין.
נראה לבאר על פי מה שכתבו בספרי יראים, כי לפני לימוד התורה, צריך לשהות שעה אחת מתוך הרהורי תשובה וחרטה על אשר הכעיס נגד בוראו, כדי שלא להיות בכלל 'ולרשע אמר אלקים מה לך לספר חקי.'
והנה בבני יששכר (סיון מאמר ב, אות ה) כתב הטעם דתשובה מהני רק בישראל ולא באומות העולם, לפי שישראל בנים למקום, ואב שמחל על כבודו, כבודו מחול. אבל אומות העולם הם עבדים, ומלך שמחל על כבודו, אין כבודו מחול.
וזו כוונת המדרש סתם הקב"ה פיהם ואמר להם הביאו לי ספר יוחסין שלכם כדרך ש'בני' מביאין. והיינו כי ישראל מתייחסים אחרי, להיקרא 'בני', לכן הם מסוגלים לקבל התורה ולהגות בה, כי הם יכולים להרהר בתשובה וחרטה לפני הלימוד, והקב"ה מקבל תשובתם, אבל אומות העולם שאין תשובה מועלת אצלם, אין באפשרותם לעסוק בתורה. (עטרת יהושע במדבר, עמוד יח:)
