הנה בענין סגולת שבת שובה' וישבת בראשית' ראיתי באמ"ק אדמו"ר שליט"א וז"ל: זקני ז"ל היה אומר בשם זקנו הרה"ק אדה"ז מסאדיגורא זי"ע, שהיה אומר לפעמים על שבת זו, שבת ראשונה של השנה, ולפעמים על שבת בראשית, שכמו השבת הזו כן יהיו כל שבתות השנה הבעל"ט. עדיין מוקדם עתה ויש מספיק זמן לערוך סעודת שב"ק כראוי ולעסוק בתורה וגם ללמוד אוה"ח הק' ולשבת יחד בשבת אחים, וגם להשכים בבוקר ללמוד לפני התפלה, ... וזה ישפיע על כל השבתות הבעל"ט במשך כל השנה... (מרן אדמו"ר שליט"א ליל שבת שובה תשע"ה, תשע"ו ועוד)
מתכוננים אנו לקראת א גרויסע שבת, שבת בראשית, זקני ז"ל היה אומר בשם זקנו הרה"ק אדה"ז מסאדיגורא זי"ע, שכמו שבת זו כן יהיו כל השבתות של כל השנה (שם כ"ה תשרי תשע"ו, ליל שב"ק בראשית תשע"ז ועוד)
***
והשאלה נשאלת איך אנו יכולים להבין ב' הדברים והאם אין סתירה ביניהם, כי להבנתינו הפשוטה צריך להיות או זה או זה?
תשובה
כמה וכמה יסודות וכללים נאמרו ונשנו בין חסידים, אודות לימוד ועיון באמרותיהם הק' של הצדיקים הקדושים.
הראשונה, היא האמונה והביטול המוחלט, להאמין כי כל דבריהם כגחלי אש בנוים ומיוסדים על עומק רזי התוה"ק ונאמרו ברוח הקודש ובקדושה עילאה וכל מה שאמרו הוא תורת אמת לאמיתה.
אולם מאידך הרבו להזהיר על כך שלא נהין לחשוב שאנו מבינים אל נכון עומק כונת דבריהם, כי יתכן רבות מחשבות קדושות ורעיונות עמוקים הטמונים בדבריהם הק', אף שלא נראה לנו מקופיא לפי פשוטן של דברים, ואף המאמרים שאנו מבינים, עדיין רב הנסתר על הגלוי.
***
אכן, אעפ"כ לא נמנעו מלחזור ולשנן דבריהם הק', אף אם לא יודעים בשלימות את עומק הכונה והפשט האמיתי או עד היכן הדברים מגיעים, כי עצם האמירה והשינון ובפרט כשהוא באמונה ויראה, משפיע ומאיר על הנשמה ומטיב ומתקן פנימיות האדם, גם אם הוא בעצמו לא יודע ומכיר בכך, ואינו מרגיש על אתר את ההשפעה.
עוד הוסיפו ואמרו, כי גם אם לא מבינים ומשיגים את עומק כללות כוונת אמרותיהם הק', על בוריים, עכ"ז יש לכל א' לעיין ולהוציא מכל אימרא ומאמר וסיפור, נקודות וכללים הנהגות ויסודות השייכים אל כל א' וא', וע"ז עמלו ויגעו למצוא ובכל דבר נקודות השייכות ומובנות לפי פשוטן ג"כ, אף אם ידעו שיש עוד עומק ועיון רב בדברים.
כי כל מה שניתן ללמוד ולהתעורר מדבריהם הק' באופן של עשיה למעשה, זה היה הדבר הראשון במעלה בלימוד עובדות ואמרות הצדיקים.
עד"ז, כשמתבוננים במאמר כ"ק אדה"ז זי"ע, מאמינים אנו ללא שום צל של ספק, שכן הדבר, כי כמו שבת זו כן יהיו נראים כל השבתות, אף שאין לנו את הכלים והכוחות ללמוד ולהשיג עד היכן הדברים מגיעים, וגם איננו יודעים על איזה נקודה ובאיזה אופן הדברים אמורים, ולא לנו הבינה והדעת לקבוע מה נקרא "שבת" מוצלח, ובאיזה אופן זה משפיע, בפרט כי כל ענינים אלו נאמרים בעיקר על הפנימיות, וקשה לנו לעמוד על כך, [ולפעמים נדמה לאדם שהשבת לא היה מוצלח כלל אצלו, ובאמת לפי פנימיות לבו ומחשבתו היה מוצלח עד מאוד וכן להיפך, ובוחן לבות הוא יודע]
עכ"ז, מאמינים אנו שכן הדבר ללא שום ספק, וע"כ ההנהגה המתעוררת למעשה, הוא להיזהר ביתר שאת ויתר עז לערוך את שבתות אלו בשלימות מיוחדת, הן בשמירת השב"ק על כל דקדוקיה, הן בתפלות וזמירות השבת על צד היותר טוב, הן בניצול כל הזמן לתורה ועבודה וכו' וכו', ומאמינים אנו שזה משפיע על כל השנה, אבל אין לנו האפשרות והיכולת לבדוק זאת.
עוד למדו ממאמר זה ועוד מאמרים דומים לזה, יסודות נפלאים, בעבודת ה', בכל עניני העבודה.
והוא, בהקדם קושיא שרבים שואלים בפה או במחשבה כי על מאמר זה, ונשאלה גם כאן, שכידוע נאמרה ע"י רבותינו פעם על שבת שובה ופעם על שבת בראשית, שכפי המובן הפשוט נראה כסתירה וכקושיא, דממנ"פ, אם שבת שובה קובע על כל השנה מה שייך לשבת בראשית לקבוע, זה או זה?
ואף שלא שייך להקשות כיון שאין לנו הבנה והשגה נכונה בעומק המאמר בכלל, עכ"ז ככל שנוגע למעשה וככל שניתן להבין מותר להבין ולבאר בדרך אפשר, יחד עם האמונה שאין אנו מבינים ומשיגים הכל כלל.
[ואף שקושיא מעיקרא ליתא, גם לפי פשוטו, כי כמו שבשבת אחת אין שואלים שאלה זו, וכי איזה רגע משפיע, רגע הראשון או השני או אמצע השבת או סוף השבת, כי כמובן שלפי פשוטו כל השבת כולה המצורפת מ- 24 שעות של שבת משפיעים יחד.. כן ניתן לומר גם על ב' שבתות יחד, ששני השבתות יחד משפיעים על כל השנה]
א' התירוצים שנאמרו ע"ז ואשר ניתן ללמוד ממנו כללים גדולים וחזקים על כל הענינים בעבודת ה' הוא כדלהלן.
ובהקדם קושיא שנמסרה ע"י מחנכים, שסיפרו על רבים מבני הנוער ששואלים ותמהים על דברים ששומעים בנערותם ממוריהם והגורם להם לפקפק באמיתות דבריהם.
וכך שאלו, בהיותנו במכינה לישיבה קטנה נאמר לנו ע"י המשגיחים והמחנכים, כי התנהגותינו בשנה זו היא הקובעת והמכרעת ביותר על התנהגותינו כל הימים וכל השנים, בתוספת הסבר שלם למה הגיל הזה קובע ומכריע ביותר.
בשנה שלאחריה בהיותינו בשיעור א' בישיבה קטנה שמענו גם כדברים הללו מן המשגיחים והרמי"ם בתוספת ביאור נפלא למה הגיל הזה הוא כ"כ גורלי.
כשעלינו לשיעור ב' אנו שומעים שוב שבעצם השנה זו היא הקובעת ביותר, בצירוף רעיונות והסברים נפלאים, וכדבר הזה שמענו כמעט כל שנה, עד שנה ראשונה שאחרי הנישואין, והכל היה מבוסס על יסודות נאמנים ועובדות מוכחות ולכאורה נראה הדבר פלא.
אכן, מוסיפים המחנכים ואומרים, כי כמובן קושיא מעיקרא ליתא, ואין שום סתירה בין הדברים, כי הכל מודים שאכן ימי הנערות כולם הם הגורליים ביותר על כל העתיד האדם, והכל מודים כי יפה שעה אחת קודם, וממילא כשבחור נמצא בגיל של מכינה לישי"ק ודאי שהשנה הטובה ביותר עבורו היא שנה זו ואם יקדים אז לקחת את עצמו לידים, ודאי שיקל עליו להיות טוב וחזק כל השנים, ולא יהיה לו בחייו עוד הזדמנות נפלאה כזאת.
אולם אם כבר עבר את השנה הזאת, הרי ודאי, שלעת עתה, השנה הזו של שיעור א' היא הטובה ביותר עבורו, ואין לו עוד שנה מסוגלת לטוב כשנה זו, וגם שנה זו יש בה כוחות וסגולות נפלאות, כי הוא גם שנות נערותו, וכל שנות הנעורים טומנים בתוכם כוחות אדירים וסגולות גדולות..
ואם עבר גם שנה זו ללא שינוי, אף שהפסיד הזדמנות פז שאינה חוזרת על עצמה, אבל כרגע נשאר לו עוד שנת שיעור ב' שאם ישכיל לנצלה אל נכון יוכל להציל את עתידו, ולעת הזאת אין לו כבר הזדמנות יותר טובה, ועד"ז כל שנה. [וכפי שהיה אומר המשגיח הגה"צ ר' אברהם לייב קליין ששבע שנות הנעורים הם בבחי' ה"דבש" שמכל חיי האדם, וכל שנה הדבש מתייבש עוד קצת, וככל שהוא צעיר יותר הדבש יותר רך ונעים, וע"כ ככל שיקדים לקחת עצמו לעבודה כך ייטב לו ויצליח יותר.]
וגם אברך ואף אדם מבוגר וזקן, ברור הדבר ופשוט כי ככל שיקדים לתקן עצמו ולבנות את עתידו אשרי לו ואשרי חלקו.
הכלל היוצא, כי יש זמנים רבים מסוגלים וחזקים להשפיע ולהאיר לאדם, אולם כלל גדול אמרו כי יפה שעה אחת קודם, וע"כ כשעומד אדם בפני הזדמנות מיוחדת ומסוגלת עליו להיות חכם הרואה את הנולד ולהחזיק בה בכל כוחו, ולא לאבדה, ולא לסמוך אז ח"ו על ההזדמנות הבאה אח"כ.
אבל אם עבר אדם כבר על הזדמנות מסויימת ומסוגלת ולא השכיל לנצל אותה, אזי בעומדו בפני הזדמנות נוספת וחדשה, אסור לו להתייאש ולחשוב כבר הפסדתי והחמצתי את ההזדמנות הקודמת, כי עכשיו העבודה הוא לתפוס בכל הכח בהזדמנות החדשה שלפניו ולנסות להציל כמה שיכול.
וכלל זה נאמר ע"י צדיקים בכמה וכמה אופנים, כי תמיד על האדם להרגיש שאסור לו לוותר על הזמן שעומד בה עכשיו ועליו להרגיש אז כאילו יכול להפסיד אם לא ישתדל עתה להרויח מה שיכול, אבל אם כבר עבר הזמן, אזי אסור לו להרבות במחשבות של הפסד וצער, אף כי אמת הדבר שהפסיד בזה שלא ניצל זמן זה, עכ"ז אין זו חכמה ותבונה לחשוב עכשיו ע"ז, ועתה הזמן להתמקד כולו ברווחים הרבים והעצומים והזדמנויות הנוספות העומדות לפניו.
והאמת הוא, שגם כשניצל ומילא את ההזדמנות הראשונה, עכ"ז חסידישע יודן תמיד הרגישו אח"כ כאילו לא עשו מה שצריך וע"כ בהזדמנות הבאה תמיד התחילו בהתחדשות כאילו מתחילים זה עתה ובהזדמנות ראשונה הבאה לפניהם עבדו בכל הכח כאילו שלא יהיה כבר הזדמנות נוספת...
***
וממילא לעניינינו ג"כ מעיקרא קושיא ליתא, כי ודאי כשהיה שבת שובה כוחה גדול ונשגב להשפיע על כל השנה, ואם יחשוב אדם לדחות התעוררות הזאת ולומר לעצמו עדיין יש לי אפשרות לעשות זאת בשבת בראשית, ודאי שלטפשות ואווילות ייחשב זאת ויפה שעה אחת קודם.
אולם כשעברו כבר את שבת שובה, ומי יכול לומר שניצל זאת מספיק, ועכשיו עומדים לקראת שבת בראשית, שגם בה יש כח וסגולה גדולה להשפיע ולהאיר על כל השנה, אזי העבודה היא לחשוב רק על מה שיכולים עוד עכשיו להשיג ולא לחשוב ח"ו כבר הפסדנו שבת שובה ואין לנו סיכוי, אלא להיפך, כיון שהפסדנו שבת שובה, הבה נתפוס ונמלא לפחות שבת בראשית ויהיה לנו לפחות הצלה וריוח גדול כפי האפשר.
וע"כ, בשבת שובה לא מתייחסים לכך שיש עוד הזדמנות של שבת בראשית, כי עלינו לחשוב אם לא עכשיו אימתי, ובשבת בראשית צריך להתרכז לגמרי ובתקוה גדולה בסגולותיה וכוחותיה של שבת בראשית ולא לקונן ולהתייאש ח"ו על כך שבשבת שובה לא עשינו מספיק.
**
ולאור מה שהובא בגליון של שבת שובה מהספה"ק ומחז"ל שהעיקר מן התשובה ועבודה של שבת שובה הוא להתחזק ולתקן עצמינו בענין שמירת שבת כהלכתה ומשפיע על כל השנה כולה, הנה כמו"כ בשבת בראשית יש לנו לקחת חיזוק והתחדשות להתחזק בשמירת שבת כהלכתה וזה ישפיע ג"כ על כל השנה ללא ספק וזה יגרום לנו לתיקון כל העבר שלנו ולחזק כל העתיד כמ"ש באוה"ח הק' וכל הספה"ק. [ואי"ה בגליון הבא נמשיך בליקוט דברי רבוה"ק בענין שמירת שבת ולימוד הלכות שבת]