Skip to content
דברי התעוררות

ואני תפילה

  • Bereishis
  • 5787
  • Hebrew
View printout

ואני תפילה (ל"ו)

"ואני תפילה" יסודות וכללים בענין תפילה מפרשת השבוע וממרן הס"ק מרוז'ין זי"ע ועכי"א (הילולא רבא ג' חשון תרי"א)

  1. ד' מדריגות בעובדי השי"ת: והנה כעת אשר שבת משוש לבינו כי עלה לשמים ארון אלקים אשר היה בתוכינו אדומו"ר הקדוש אור ישראל זצ"ל נבג"מ אשר רוב גודל קדושתו אין להבין כי כל יקרת צדקתו ופרישותו היה ספון וגם טמון אשר מדרגה הזאת היא גדולה מאוד.

    כאשר אמר בפיו הקדוש שיש ד' מדרגות, עבודת ישרים, צדיקים, חסידים, קדושים. מדרגת הישרים הוא שמקלסין ומהללין את ה' בפיהם וקולם ישמע, ומדרגת הצדיקים היא גדולה ממדריגת הישרים כי הצדיקים עובדים את ה' ומהללים אותו בשפתותיהם וקולם לא ישמע כמו הישרים, דבדרגות הישרים בקל שיהיה להם ח"ו מחשבה אשר לא טובה היא, ומדריגת החסידים הוא יותר גדולה ממדרגת הצדיקים כי החסידים גם בשפתותיהם לא ניכר שום עבדות אלקות רק הם בלשונם יהללוהו והוא יותר מוצנע ממדרגת הצדיקים, ומדרגת קדושים הגדולה מכולם היא שבהם לא ניכר שום עבודה ודרכם בקודש נעלם מעין כל רק שבלבם בקרבם תכבד העבודה ושם מתלהבת כלהב היוצא מכבשן האש.

    וזהו הכוונה בפי ישרים תתרומם ובשפתי צדיקים תתברך ובלשון חסידים תתקדש ובקרב קדושים תתהלל ע"כ דבריו הקדושים והטהורים.

    וזה ביאור מאמר הש"ס ששאלו על השונמית שאמרה הנה איש אלקים קדוש וגר מנא ידעה ולכאורה הוא לפלא מדוע לא תדע בין עובד אלקים לאשר לא עבדו, ולדברים הק' א"ש כיון שבקדוש אין ניכר שום עבודה, א"כ מנא ידעו שהוא קדוש. (קונטרס קול נהי מהגה"צ ר יוסף לנדא זצ"ל - הספד על מרן זי"ע - עמ' כה-ו)

  2. ביאור הבקשה 'אנא ה' הושיעה נא': עוד שמעתי בשמו ז"ל, אנא ה' הושיעה נא (תהלים קית, כה), אין נא אלא לשון בקשה (ברכות ט) ואין נא אלא לשון תפילה, היינו זה יהיה הישועה שאוכל להתפלל, וזה אנא ה', מה בקשתינו, נא, שנוכל להתפלל ואח"כ אומרים אנא ה' מה בקשתינו, הצליחה נא, שתצליח את תפילתינו. (אסיפת דברי חכמים - מערכות מרן הרה"ק מרוז'ין עמי' לח)

  3. גם בעת נפילה יאמין וישבח לה'... אם תשכב לא תפחד. שכיבה הוא בחיי נפילת קומה כידוע, ואף אם תשכב ונפלת אל תפחד, רק תאמין באבינו שבשמים החי וקיים שברוב רחמיו וחסדיו העצומים יחדש עוד כנשר נעוריך, ותחיי עוד.

    וכמו"ש הרב הק מוהר"י מרוז'ין זצללה"ה, עה"כ לא המתים יהללו יה ולא כל יורדי דומה (תהלים קטו), היינו אף היורד ונופל ח"ו בל ישתוק וידום רק יהלל וישבח לה' ויאמין ברחמנות גדול הבוב"ה שהוא רחום וחנון שיחדש ימי נעוריו באמיץ כח ורב אונים ובבריאות (ישמח ישראל פ' ויצא)

  4. תעסוק בתו"ת והמידות יישברו כבר: אמנם נודע ע"פ דרכי העבודה אשר הורונו רבותינו הקדושים זיע"א כי בתחילת העבודה א"א לדקדק במדותיו לזככם מכל סיג וכו' כי תרבה עליו חית השדה הם המשחיתים ר"ל שנבראו ע"י העונות כמ"ש (ירמיה ב, יט) תיסרך רעתך וצריך להתגבר רק ע"י עשיית הטוב ועסק התורה והתפילה וכו .

    וכמו ששמעתי מפ"ק מו"ח ז"ל ששמע מרבו הק' מרוז'ין ז"ל שאמר לאיש אחד על בקשתו שיוכל לשבר מדותיו הרעות והשיב לו שיכול יותר לשבר מפרקתו וידיו קודם שישבור מדותיו רק אם תעסוק בתורה ותתפלל בכונה לעשות רצון קונך אז ממילא יפלו המדות הרעות וזה ע"ד הנ"ל, (ספר באר לחי רואי פי משפטים)

  5. שתיית "לחיים" אחר התפילה: שאלו פעם את זקיני הס"ק מרוז'ין זי"ע מה טעם שהמתנגדים אחר תפילתם לומדים משניות או אומרים תהילים, ואילו החסידים מתיישבים מיד אחר התפילה בצוותא לשתות לחיים, והשיב להם: שתמיד בדרך שאדם רוצה ללכת מתיצב לו היצה"ר ובא עמו יחד, רוצה הוא ללכת לביהמ"ד להתפלל, הרי הוא בא ומבלבל את מוחו ומחשבתו, ואינו נותן לו לכוין כראוי כדי שלא תקובל תפילתו, ולכן מצאו החסידים עצה שתיכף אחר התפילה שותים משקה, וכשהיצה"ר רואה את מעשיהם שבין כך ובין כך עוסקים בגשמיות הרי הוא מניחם לנפשם והולך למקום אחר, ורגעים אלו מנצלים החסידים לשתיית לחיים, כדי לאחל ולברך איש לרעהו להיוושע בדבר ישועה ורחמים, ובאין שום מקטרג נמצא שם באותה שעה, בקשותיהם מתמלאות וממרמם שולח להם ה' את עזרתו וישועתו, (ספר שיח יצחק - עמי צט - וע"ע כנסת ישראל 38-39 סיפור המעשה באריכות)

More in this printout

View the whole printout