המשנה אומרת שבשביל שהכהן הגדול יכנס היום הכיפורים לקודש הקודשים, מפרישים אותו ללשכה מיוחדת בבית המקדש שבוע לפני יום הכיפורים.
בשבוע זה מתקדש הכהן הגדול יותר ויותר, עד ליום הגדול יום הכיפורים, היום בו הוא עתיד להיכנס לקודש הקודשים ולעבוד בעבודת היום הקדוש.
בסוף עבודת היום בבית המקדש, היו עם ישראל מלווים את הכהן הגדול לביתו בשירה ובשמחה.
לכאורה הרי הכהן יוצא מבית המקדש יוצא מהקדושה קדוש בעולם (קודש הקודשים) בזמן הכי נעלה (יום הכיפורים) בה שהה זמן כה רב, ועתה הוא פונה לביתו ולעבודת האדם הרגילה, זו ירידה שאין כדוגמתה: מהמקום הכי נעלה ורוחנית, בסוף זה צריך לבוא לידי ביטויי בעבודה הגשמית בעולם, בבית האישי ובבית של ה', לפעול שיהי' אצל אדם שהתקדש הכי הרבה שאפשר, ישר לעבודת ביתו ! מה השמחה ???
התשובה היא: לא משנה מדריגת הקדושה, כמה היא נעלה ורוחנית, בסוף זה צריך לבוא לידי ביטויי בעבודה הגשמית בעולם, בבית האישי ובבית של ה', לפעול שיהי' לרבי יתברך דירה פה למטה כפשוטו.
ע"פ ש"ר ראה תשמ"ו בסופו.