הר' משה מאירי - יועץ חינוכי ומנחה הורים למתבגרים
אנחנו נמצאים בעיצומם של עשרת ימי תשובה, הימים שבין ראש השנה ליום כיפור.
על הימים האלה, הרבי מביא הרבה פעמים רעיון שמוזכר כבר באריז"ל: שבעת הימים שבין ראש השנה ליום כיפור מכוונים כנגד שבעת ימי השבוע, כאשר בכל יום יש אפשרות לתקן את כל אותם הימים של השנה החולפת (יום ראשון את כל ימי ראשון וכן בכל הימים, שבת "שובה" את כל שבתות השנה).
ניתן לתהות - הרי רק לפני זמן קצר, במחצית השנייה של חודש אלול, היה לנו את הימים מח"י אלול ועד ראש השנה, שהם יום כנגד חודש, שבכל יום אפשר לתקן חודש שלם מהשנה. זה לא קצת כפילות שעכשיו יש יום כנגד כל הימים האלה בשנה?
יתכן שיש התייחסות לזה כבר ויש לזה תשובה, אך מה שאני מרגיש בקשר לזה הוא שהקב"ה כ"רב לסלוח", מעניק לנו שוב ושוב הזדמנויות מחודשות. הידיעה ששום דבר אינו אבוד, ושבמאמץ ממוקד ניתן לתקן שנה שלמה, נותנת לנו כוח וחשק להתאמץ ולהצליח בעבודת ה'.
אפשר ללמוד מזה (כמובן) נקודה חשובה מאוד בחינוך:
גיל ההתבגרות מתאפיין בטוטאליות של "הכל או כלום". כמה פעמים שמענו מנער מתבגר את החוויה הקשה ש"הכל אבוד"? לעיתים זה מגיע בעקבות נפילה קטנה, ולעיתים עקב אירוע מורכב. אבל בכל אופן התחושה ש"המצב אבוד" מרוקנת את הנער מכוחות ומביאה אותו לוותר מראש - "אז עזוב, למה להתאמץ?".
כאן נכנס התפקיד שלנו. המתבגרים מתקשים להחזיק בעצמם את התקווה, ועלינו להעביר להם את המסר שוב ושוב: אף פעם לא אבוד!
כשילד יודע שאנחנו תמיד אוהבים אותו, מאמינים בו ויודעים שיש לו את הכלים והכוחות לתקן ולהצליח, שמבחינתנו תמיד יש לו הזדמנות. אנחנו מעניקים לו את העוגן שהוא כל כך זקוק לו.
בעזרת ה' ננצל את הימים החשובים האלה, להתקדמות בעבודת ה' שלנו כלפי עצמנו וכלפי הילדים שלנו ונזכה לגמר חתימה טובה, ושנה טובה ומתוקה!