מאת הרב שבתי יונה שיחי' פרידמן
- קטן פחות מגיל תשע אין מענים אותו כלל, אפילו בלילה, אלא אם כן רוצה', ומגיל תשע (ואם הוא חלוש ואוכל) – מגיל עשר) מענים אותו לשעות, וגם מעל גיל אחד עשרה אין מקפידים שיצום כל היום4.
- חולה הצריך לאכול יטול ידיו לסעודה כרגיל, ויאכל לשיעורין', ואינו צריך לעשות קידוש קודם האכילה, ואם אכל כשיעור (כזית עד 4-6 דקות) יאמר יעלה ויבוא בברכת המזון".
- אמר בטעות בתפילת ערבית של מוצאי יום הכיפורים את ההוספות שאומרים בעשרת ימי תשובה, אינו חוזר, אבל אם אמר המילים "וכתבנו" "וכתוב"8 (שהוציא שקר מפיו) יחזור לתחילת הברכה, ואם גמר הברכה יסיים התפילה ויתפלל שוב בתורת נדבה".
- במוצאי יום הכיפורים יש לאחל "חג שמח"10, ואוכלים ושמחים בו11, ונשיאי חב"ד הקפידו ליטול ידיים לסעודה12, וטובלים פרוסת המוציא בדבש13, ומרבים בסעודה14, ועשיית הסעודה בהרחבה היא סגולה להמשכת גשמיות על כל השנה15.
- קודם הבדלה יש ליטול הידיים ג' פעמים לסירוגין ללא ברכה16.
- בהבדלה יש לברךעל 'נר ששבת' - שדלק כל יום הכיפורים17.
- צריך לחזר אחר 'נר ששבת'18, ומכל מקום אם אין לו בביתו יכול להבדיל ולטעום ואחר כך לברך על הנר19.
1. למרות שאדה"ז כתב (סתרט"ז ס"י) שאין מענים אותו אפילו אם רוצה להחמיר על עצמו, מכל מקום המנהג הוא לחנך לשעות גם מתחת לגיל תשע, כשהילד רוצה (פסקי תשובות שם אות ב' מאשל אברהם בוטשאטש שם. ובאלף המגן סתרט"ז סק"ה כתב שזה טעות לענות את הקטנים בליל יו"כ גם כשרוצים לאכול. ומשמע מדבריו שאם לא צריכים לאכול אלא רוצים להתענות אפשר לתת להם). 2. שו"ע אדה"ז שם ס"ה. וי"א שעד גיל אחד עשרה אם מרגיש צמאון גדול ומבקש לשתות, צריך לתת לו, אפילו בליל יו"כ (פסקי תשובות שם אות ב'). 3. הפירוש שמאחרים את הזמן שרגיל לאכול, לפי כח הבן מוסיפים לענות אותו (אדה"ז שם). 4. בזמנינו בדרך כלל כולם נקראים כחושים, לכן פוסקים כהדעה שגם מגיל אחד עשרה אינו צריך להשלים, אלא אם כן ידוע שהוא בריא וחזק (אדה"ז שם סי"א). ומכל מקום נכון שמגיל אחד עשרה יתענה לפחות עד חצות (פסקי תשובות שם). 5. אבל קטנים הנוטלים ידיהם לסעודה, כתב בחנוך לנער (פכ"ג הערה י"ב) שלא יטלו כל היד. אבל בפסקי תשובות (סתרי"ח אות ט"ו) כתב, שדינם כחולים גם לעניין זה. 6. פחות מ40 מ"ל שתיה ופחות מ30 סמ"ק אכילה ביותר מ9 דק' (פסקי תשובות סתרי"ח אותיות ח-י). וקטנים המותרים באכילה אינם צריכים לאכול לשיעורים (נטעי גבריאל יו"כ פל"ו ס"ח). 7. שו"ע אדה"ז סתרי"ח סי"ב-ג וסי"ח. פסקי הסדור אות קפ"ה. אם מברך 'מעין ג' יזכיר את יוה"כ (נטעי גבריאל פמ"ב ס"ה). 8. וכן הדין אם אמר ביום רגיל או בחג 'יעלה ויבוא וגו' ביום ר"ח" וכדומה, שהוציא שקר מפיו. 9. קצוה"ש סכ"א ס"ד. אג"ק חי"ב עמ' א' (בפסקי תשובות סתרכ"ד אות א' כתב שאם סיים הברכה בכל מקרה אינו חוזר). 10. שו"ע אדה"ז סתרכ"ג סי"ד. ספר המנהגים עמ' 59. 11. שו"ע אדה"ז סתרכ"ד ס"ט. 12. שלחן מנחם ח"ג עמ' קעו. 13. "היום יום" חלק שני. 14. שו"ע אדה"ז סתרכ"ג שם. 15. אוצר מנהגי חב"ד – תשרי עמ' רנ"א. 16. ספר המנהגים עמ' 59. 17. שו"ע אדה"ז סתרכ"ד ס"ה. ואם הוא נר שלא הודלק במיוחד לצורך זה כגון נר נשמה, גז וכדומה, יש לצרף אליו נר נוסף חדש ולברך על שניהם, והמנהג הוא לצרף לנר נוסף בכל מקרה (בירורי מנהגים – מועדים עמ' 134). 18. הר' מענדי גופין, הר' שניאור נבון, הר' יום טוב סבח, הר' מוישי פרבר, הר' גרשון פריד, הר' שולם קרוגליאק, הת' שו"ע אדה"ז סרח"צ ס"ב. 19. פסקי תשובות סתרכ"ד אות ז'.