תַּקְצִיר: סָעִיד מְנַצֵּל אֶת חֻפְשַׁת הַיּוֹם שֶׁקִּבֵּל בְּ'פֶּסַח שֵׁנִי' וּמְמַהֵר לְמוֹצָא תַּחְתִּית, כְּדֵי לְנַקֵּם נְקָמָה מְקוֹרִית בְּר' שִׁמְעוֹן. מִי שֶׁסּוֹפֵג אֶת הַנְּקָמָה הוּא כַּמּוּבָן רַבָּהּ הָאֲמִתִּי שֶׁל מוֹצָא תַּחְתִּית, רַבִּי אַחִיָּה צֶנְצְפֶּר: מַטְעָן נִזְרָק אֶל תּוֹךְ בֵּיתוֹ!
אִישׁ הֲלָכָה הָיָה הָרַב צֶנְצְפֶּר וְזָכַר הֵיטֵב: גַּם סָפֵק פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ דּוֹחֶה כִּמְעַט אֶת כָּל הַמִּצְווֹת. עַל כֵּן נִשְׁמַע לְהוֹרָאוֹת כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן וּמִהֵר לָצֵאת אֶל הַדֶּלֶת עִם אִשְׁתּוֹ הָרַבָּנִית. שָׁם חָסַם אוֹתוֹ בְּגוּפוֹ הָאִישׁ הַלָּבוּשׁ אֶזְרָחִית. "אָסוּר שֶׁהָעֲרָבִי יִרְאֶה אוֹתְךָ!", הִסְבִּיר לָרַב הַמֻּפְתָּע, "אֲנִי אַסְתִּיר אוֹתְךָ". וְאָכֵן, מַר אַמְנוֹן הָלַךְ עִם הָרַב, פָּנִים אֶל פָּנִים, צַעַד אַחַר צַעַד, מַסְתִּיר אוֹתוֹ כָּל הָעֵת, עַד שֶׁהוֹשִׁיבוֹ בְּצַד הַבִּנְיָן, בְּפִנָּה מֻסְתֶּרֶת.
"אֲנִי מִצְטַעֵר עַל כָּל מָה שֶׁקָּרָה", פָּתַח מַר אַמְנוֹן, שֶׁחָשׁ צֹרֶךְ לְהַרְגִּיעַ מְעַט אֶת הָרַב הֶהָמוּם, "אֲבָל עָלֶיךָ לָדַעַת שֶׁבְּעֶזְרַת הַשֵּׁם נִצַּלְתָּ מִפְּגִיעָה זְדוֹנִית מִיָּדָיו שֶׁל מְחַבֵּל... כֵּן, כֵּן!", הִמְשִׁיךְ מַר אַמְנוֹן, לְמַרְאֵה הַבָּעַת חֹסֶר הָאֵמוּן. "אָמְנָם הַמְּחַבֵּל חִפֵּשׂ מִישֶׁהוּ אַחֵר, לֹא אוֹתְךָ, אֲבָל הוּא הִטְעָה לַחְשֹׁב שֶׁהָאִישׁ שֶׁאוֹתוֹ הוּא מְחַפֵּשׂ הִנּוֹ הָרַב שֶׁל מוֹצָא תַּחְתִּית... אָז! יָפֶה! הִגִּיעַ הַחַבְלָן. אָנָּא, כְּבוֹד הָרַב, אַל יָזוּז מִמְּקוֹמוֹ, תּוֹדָה!". וּמַר אַמְנוֹן רָץ לְהַנְחוֹת אֶת הַחַבְלָן בִּמְשִׂימָתוֹ.
מָה רַבָּה הָיְתָה הַפְתָּעַת הַכֹּל כַּאֲשֶׁר בְּתֹם חָמֵשׁ דַּקּוֹת שֶׁל מֶתַח וְהַמְתָּנָה לְפִיצוּץ הַמְּבֻקָּר מִתּוֹךְ הַדִּירָה, הוֹפִיעַ הַחַבְלָן בַּחַלּוֹן וְעַל פָּנָיו חִיּוּךְ גָּדוֹל. "הִנֵּה מִטְעַן הַחֲבָלָה הַמְּסֻכָּן", הִכְרִיז וְשָׁלַף אֶת מָה שֶׁהָיָה בְּתוֹךְ הַחֲבִילָה - שְׁתֵּי כִּכְּרוֹת לֶחֶם אֶנְגֶ'ל. לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר...
בְּרֶגַע זֶה נִשְׁמַע קוֹל צְחוֹק שֶׁנִּתַּז מִתּוֹךְ הַמְּכוֹנִית: "זֶהוּ! רְאִיתֶם? מַגִּיעַ לוֹ, לָרַב הַזֶּה... מָה הוּא חָשַׁב, שֶׁאֲנִי אֶשְׁתֹּק לוֹ אַחֲרֵי שֶׁהוּא לֹא מָכַר לִי אֶת הֶחָמֵץ בְּפֶסַח שְׁנָתַיִם? מָה פִּתְאוֹם! סָעִיד יוֹדֵעַ מָה הֲכִי כּוֹאֵב לַיְּהוּדִים בְּפֶסַח - לֶחֶם! יוֹתֵר גָּרוּעַ מִשְּׁבִילָם מִפְּצָצָה! עַכְשָׁו אַתֶּם יְכוֹלִים לְהַחְזִיר אוֹתִי לַכֶּלֶא, הָעִקָּר שֶׁהָרַב הַזֶּה עַכְשָׁו לַגֵּיהִנּוֹם פַּעֲמַיִם, בִּגְלַל שֶׁיֵּשׁ לוֹ בַּבַּיִת שְׁתֵּי לֶחֶם שָׁלֵם בְּפֶסַח שְׁנָתַיִם!".
מַר אַמְנוֹן הֵבִין רִאשׁוֹן אֶת פֵּשֶׁר שִׂמְחָתוֹ שֶׁל סָעִיד, וּבְקֹשִׁי עָצַר אֶת צְחוֹקוֹ מִלְּהִתְפָּרֵץ. גַּם מַר אַמְנוֹן - לַמְרוֹת רָמָתוֹ הַטְּעוּנָה שִׁפּוּר בְּעִנְיְנֵי תּוֹרָה וּמִצְווֹת - יָדַע אֶת אֲשֶׁר יֵדַע כָּל יֶלֶד, שֶׁבְּפֶסַח שֵׁנִי אֵין שׁוּם בְּעָיָה עִם חָמֵץ! "מַצָּה וְחָמֵץ עִמּוֹ בַּבַּיִת", כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. אֲבָל הָעִקָּר שֶׁסָּעִיד בָּטוּחַ שֶׁהוּא נָקַם בָּרַב אֶת נִקְמָתוֹ הַגְּדוֹלָה... "טוֹב מְאוֹד!", לָחַשׁ מַר אַמְנוֹן בְּחִיּוּךְ לַשּׁוֹטֵר עוֹזְרִי, "כָּכָה יַרְגִּישׁ שֶׁנָּקַם בְּר' יִצְחָק וְיַעֲזֹב אוֹתוֹ לְנַפְשׁוֹ... אוֹי לֹא! רַק זֶה חָסֵר עַכְשָׁו!".
מַמָּשׁ מוּל הַמְּכוֹנִית, לְנֶגֶד עֵינָיו הַבּוֹלְטוֹת שֶׁל סָעִיד שֶׁבִּפְנִים, הוֹפִיעַ וּבָא יֶלֶד חָמוּד וּבְיָדוֹ, לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר, כְּרִיךְ! מָה שֶׁנִּקְרָא - סֶנְדְּוִיץ'! מַר אַמְנוֹן כְּבָר לָמַד שֶׁלֹּא לְזַלְזֵל בְּשִׂכְלוֹ שֶׁל סָעִיד. הוּא מְסֻגָּל לְהָבִין פִּתְאוֹם שֶׁאִם יֶלֶד יְהוּדִי מְסֻגָּל לְהִסְתּוֹבֵב עִם כְּרִיךְ בָּרְחוֹב בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל 'פֶּסַח שְׁנָתַיִם', אָז אֵין כָּל־כָּךְ בְּעָיָה עִם חָמֵץ בַּיּוֹם זֶה...
מַר אַמְנוֹן זִנֵּק קָדִימָה. "הֵי! יֶלֶד! מָה קָרָה לְךָ?!", הוּא צָעַק עָלָיו בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת, כְּדֵי שֶׁגַּם סָעִיד יִשְׁמַע. "תִּזְרֹק אֶת זֶה מַהֵר מֵהַיָּדַיִם! פֶּסַח הַיּוֹם, שָׁכַחְתָּ?!".
מִסְכֵּן הַקָּטָן, הוּא נִבְהַל כָּל־כָּךְ! הוּא לָטַשׁ עֵינַיִם נִדְהָמוֹת בָּאִישׁ הַמְּגֻדָּל הַצּוֹרֵחַ עָלָיו, שֶׁפָּנָיו הִתְעַוְּתוּ קַלּוֹת וּדְמָעוֹת הוֹפִיעוּ בְּעֵינָיו. אֲבָל מַר אַמְנוֹן הִפְנָה אֶת גַּבּוֹ רֶגַע לַמְּכוֹנִית וְלָחַשׁ לוֹ בִּמְהִירוּת: "אַל תִּבָּהֵל יֶלֶד, אֲנִי רַק עוֹשֶׂה הַצָּגָה... אַתָּה מֵבִין? אַתָּה עַכְשָׁו חֵלֶק מֵהַצָּגָה, אָז בְּבַקָּשָׁה, תַּמְשִׁיךְ לִבְכּוֹת וְתִתֵּן לִי אֶת הַסֶּנְדְּוִיץ' שֶׁלְּךָ מַהֵר. אֲנִי כְּבָר מַחֲזִיר לְךָ אוֹתוֹ. בְּסֵדֶר?".
הַיֶּלֶד לֹא מַמָּשׁ קָלַט וּמַר אַמְנוֹן נֶחֱלַץ. "תַּקְשִׁיב, יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהַהַצָּגָה שֶׁלָּנוּ תִּכָּנֵס אֲפִלּוּ לְסִפּוּר אֲמִתִּי! סִפּוּר שֶׁמּוֹפִיעַ בָּעִתּוֹן! אַתָּה רוֹצֶה? גַּם אַתָּה תִּהְיֶה בְּתוֹךְ הַסִּפּוּר!".
הַמְשֵׁךְ יָבוֹא