שיעורי רמב"ם - ספר המצוות

יום ראשון י' אלול ~

מצות עשה קז. קיג.

הַמִּצְוָה הַק"ז הַצְוּוּי שֶׁנִּצְטַדִּינוּ לִהְיוֹת הַמֶּת מְטַמָּא, וּמִצְוָה זוֹ כּוֹלֶלֶת כָּל־דִּינֵי טֶמְאֵת מֵת.

הַמִּצְוָה הַקִי"ג הַצְוּוּי שֶׁנִּצְטַוִינוּ לַעֲשׂוֹת פָּרָה אֲדֵמָה, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא מוּכֶנֶת לְמַה שֶׁצָרִיךְ בְּטָהֳרָה מִטֶמְאַת מֵת, כְּמוֹ שֶׁאָמַר יִתְעַלֶּה: "וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת" (במדבר יט, ט). וּכְבָר נִתְבָּאֲרוּ דִינֵי מִצְוָה זוֹ בַּמַּפֶּכֶת הַמְיֵחֶדֶת לָהּ, וְהִיא מַפֶּכֶת פָּרָה.

~ יום שני י"א אלול ~

מצות עשה קיג.

הַמִּצְוָה הַקִי"ג הַצְוּוּי שֶׁנִּצְטַדִּינוּ לַעֲשׂוֹת פָּרָה אֲדֵמָה, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא מוּכֶנֶת לְמַה שֶׁצָרִיךְ בְּטָקְרָה מִטֶמְאַת מֵת, כְּמוֹ שֶׁאָמַר יִתְעַלֶּה: "וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת" (במדבר יט, ט). וּכְבָר נִתְבָּאֲרוּ דִינֵי מִצְוָה זוֹ בַּמַּפֶּכֶת הַמְיֵחֶדֶת לָהּ, וְהִיא מַפֶּכֶת פָּרָה.

~ יום שלישי י"ב אלול ~

מצות עשה קח.

הַמִּצְוָה הַקִי"ג הַצְוּוּי שֶׁנִּצְטַוִינוּ לַעֲשׂוֹת פָּרָה אֲדֵמָה, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא מוּכֶנֶת לְמַה שֶׁצָרִיךְ בְּטָהֳרָה מִטֶמְאַת מֵת, כְּמוֹ שֶׁאָמַר יִתְעַלֶּה: "וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת" (במדבר יט, ט). וּכְבָר נִתְבָּאֲרוּ דִינֵי מִצְוָה זוֹ בַּמַּפֶּכֶת הַמְיֵחֶדֶת לָהּ, וְהִיא מַפֶּכֶת פָּרָה.

~ יום רביעי י"ג אלול ~

מצות עשה קח.

הַמִּצְוָה הַק"ח שֶׁצְוָּנוּ בְּדִינֵי מֵי נִדָּה (מי הזאה, שמערבים בהן את אפר הפרה האדומה ומזים על טמא מת אדם או כלי – לטהרו), הַמְטַהֲרִים בְּאֹפֶן מְסֵיָּם וּמְטַמְּאִים בְּאֹפֶן אַחֵר, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּהִלְכוֹת מִצְוָה זוֹ (הלכות פרה אדומה). דַּע, שֶׁשְׁלֹשָׁה עָשָׂר מִינֵי הַטֶמְאוֹת הָאֵלֶּה שֶׁקָדַם מִנְיָנָם, וְהֵם: טַמְאַת נְבֵלָה וְטֶמְאַת שְׁרָצִים וְטֶמְאַת אֱכָלִים וְטֶמְאַת נִדָּה וְטֶמְאַת יוֹלֶדֶת וְטֶמְאַת צָרַעַת אָדָם וְטֶמְאֵת צָרַעַת הַבֶּגֶד וְטֶמְאַת צָרַעַת הַבַּיִת וְטֶמְאַת הַזָּב וְטֶמְאַת הַזָּבָה וְטֵמְאַת שִׁכְבַת זֶרַע וְטֶמְאֵת מֵת וְטֶמְאֵת מֵי נִדָּה וְטָהֲרָתָם כָּל־אֶחָד מֵהֶם מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה, וּבְכָל־מִצְוָה מֵאֵלֶּה יֵשׁ מִקְרָאוֹת הַרְבֵּה וְדִינִים וּתְנָאִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּפָרָשַׁת "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי" וּבְפָרָשַׁת "אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ" וּבְפָרָשַׁת "זֹאת תִּהְיֶה" וּבְפָרָשַׁת "וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֶמָּה"; וְאַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת אֵלּוּ כּוֹלְלוֹת כָּל־הַמִּקְרָאוֹת שֶׁבָּאוּ בְּטֶמְאוֹת אֵלּוּ. אֲבָל דִּינֵי כָּל־הַמִּינִים הָאֵלֶּה וְהִלְכוֹת כָּל־מִין מֵהֶם הֲרֵי סֵדֶר טְהָרוֹת כּוֹלֵל כָּל־זֶה. מֵהֶם מִינִים שֶׁנִּתְיַחְדּוּ לָהֶם מַפֶּכְתּוֹת מֵהֶן מַפֶּכֶת טְהָרוֹת וּמַפֶּכֶת מַכְשִׁירִין וּמַפֶּכֶת עֲקָצִים, שֶׁשָּׁלֹשׁ מַפֶּכְתּוֹת אֵלּוּ כּוֹלְלוֹת טַמְאַת אֱכָלִין בִּלְבַד, וּבִשְׁבִילָהּ נִתְחַבְּרוּ; אַךְ אִם נִזְדַּמֵן בָּהֶם דִין מִדִּינֵי שְׁאָר הַטֶמְאוֹת, הֲרֵי לֹא בָּאוּ שָׁם אֶלָּא בְּמִקְרָה. בְּדוֹמֶה לְכָךְ כּוֹלֶלֶת מַפֶּכֶת נִדָּה כָּל־דִּינֵי מִצְוֹת טַמְאַת נִדָּה וְזָבָה וְטֶמְאַת יוֹלֶדֶת, וּבְמַפֶּכֶת כְּרֵתוֹת יֵשׁ גַּם־כֵּן חֵלֶק מִדִּינֵי טֶמְאַת יוֹלֶדֶת. מַפֶּכֶת נְגֶעִים כּוֹלֶלֶת כָּל־דִּינֵי נִגְעֵי אָדָם וּבֶגֶד וְבָיִת; וּמַסֶכֶת זָבִים כּוֹלֶלֶת כָּל־דִּינֵי זָב וְזָבָה וְשִׁכְבַת זֶרַע; וּמַפֶּכֶת אֲהָלוֹת כּוֹלֶלֶת כָּל־דִּינֵי טֶמְאֵת מֵת; וּמַפֶּכֶת פָּרָה כּוֹלֶלֶת דִּינֵי מֵי נִדָּה לְטַמֵא וּלְטַהֵר. אֲבָל טֶמְאַת נְבֵלָה וְטַמְאַת שֶׁרֶץ לֹא יִחֲדוּ לָהֶן מַסֶכְתּוֹת, אֶלָּא דִינֵיהֶן מְפֵזָרִים בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בְּסֵדֶר זֶה, רֵבָּם בְּמַפֶּכֶת כֵּלִים וּטְהָרוֹת. וְכֵן דִּבְּרוּ עַל שְׁאֵלוֹת רַבּוֹת מִסּוּג זֶה בְּמַפֶּכֶת עֵדִיּוֹת. וּכְבָר פֶּרַשְׁנוּ אָנוּ סֵדֶר זֶה כֻּלּוֹ, כְּלוֹמַר: סֵדֶר טְהָרוֹת, פֵּרוּשׁ שֶׁאֵין צָרִיךְ לְעַיִן בְּסֵפֶר אַחֵר עִמּוֹ בְּשׁוּם דָּבָר מֵעִנְיָנֵי הַטֶמְאָה וְהַטָּהֲרָה.

~ יום חמישי י"ד אלול ~

מצות עשה קח.

הַמִּצְוָה הַק"ח שֶׁצִוָּנוּ בְּדִינֵי מֵי נִדָּה (מי הזאה, שמערבים בהן את אפר הפרה האדומה ומזים על טמא מת אדם או כלי – לטהרו), הַמְטַהֲרִים בְּאֹפֶן מְסֵיָּם וּמְטַמְּאִים בְּאֹפֶן אַחֵר, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּהִלְכוֹת מִצְוָה זוֹ (הלכות פרה אדומה). דַּע, שֶׁשְׁלֹשָׁה עָשָׂר מִינֵי הַטֶמְאוֹת הָאֵלֶּה שֶׁקָדַם מִנְיָנָם, וְהֵם: טַמְאַת נְבֵלָה וְטֶמְאַת שְׁרָצִים וְטֶמְאַת אֱכָלִים וְטֶמְאַת נִדָּה וְטֶמְאַת יוֹלֶדֶת וְטֶמְאַת צָרַעַת אָדָם וְטֶמְאַת צָרַעַת הַבֶּגֶד וְטֶמְאַת צָרַעַת הַבַּיִת וְטֶמְאַת הַנָּב וְטֶמְאַת הַזָּבָה וְטֶמְאַת שִׁכְבַת זֶרַע וְטֶמְאֵת מֵת וְטֶמְאֵת מֵי נִדָּה וְטָהֲרָתָם כָּל־אֶחָד מֵהֶם מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה, וּבְכָל־מִצְוָה מֵאֵלֶּה יֵשׁ מִקְרָאוֹת הַרְבֵּה וְדִינִים וּתְנָאִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּפָרָשַׁת "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי" וּבְפָרָשַׁת "אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ" וּבְפָרָשַׁת "זֹאת תִּהְיֶה" וּבְפָרָשַׁת "וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָּרָה אֲדֶמָּה"; וְאַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת אֵלּוּ כּוֹלְלוֹת כָּל־הַמִּקְרָאוֹת שֶׁבָּאוּ בְּטֶמְאוֹת אֵלּוּ. אֲבָל דִּינֵי כָּל־הַמִּינִים הָאֵלֶּה וְהִלְכוֹת כָּל־מִין מֵהֶם הֲרֵי סֵדֶר טְהָרוֹת כּוֹלֵל כָּל־זֶה. מֵהֶם מִינִים שֶׁנִּתְיַחְדּוּ לָהֶם מַפֶּכְתּוֹת מֵהֶן מַפֶּכֶת טְהָרוֹת וּמַפֶּכֶת מַכְשִׁירִין וּמַסֶכֶת עֲקָצִים, שֶׁשָּׁלֹשׁ מַסֶכְתּוֹת אֵלּוּ כּוֹלְלוֹת טַמְאַת אֱכָלִין בִּלְבַד, וּבִשְׁבִילָהּ נִתְחַבְּרוּ; אַךְ אִם נִזְדַּמֵן בָּהֶם דִין מִדִּינֵי שְׁאָר הַטֶמְאוֹת, הֲרֵי לֹא בָּאוּ שָׁם אֶלָּא בְּמִקְרָה. בְּדוֹמֶה לְכָךְ כּוֹלֶלֶת מַפֶּכֶת נִדָּה כָּל־דִּינֵי מִצְוֹת טַמְאַת נִדָּה וְזָבָה וְטֶמְאַת יוֹלֶדֶת, וּבְמַפֶּכֶת כְּרֵתוֹת יֵשׁ גַּם־כֵּן חֵלֶק מִדִּינֵי טֶמְאַת יוֹלֶדֶת. מַפֶּכֶת נְגֶעִים כּוֹלֶלֶת כָּל־דִּינֵי נִגְעֵי אָדָם וּבֶגֶד וְבָיִת; וּמַסֶכֶת זָבִים כּוֹלֶלֶת כָּל־דִּינֵי זָב וְזָבָה וְשִׁכְבַת זֶרַע; וּמַפֶּכֶת אֲהָלוֹת כּוֹלֶלֶת כָּל־דִּינֵי טֶמְאֵת מֵת; וּמַפֶּכֶת פָּרָה כּוֹלֶלֶת דִּינֵי מֵי נִדָּה לְטַמֵא וּלְטַהֵר. אֲבָל טֶמְאַת נְבֵלָה וְטַמְאַת שֶׁרֶץ לֹא יִחֲדוּ לָהֶן מַסֶכְתּוֹת, אֶלָּא דִינֵיהֶן מְפֵזָרִים בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בְּסֵדֶר זֶה, רֵבָּם בְּמַפֶּכֶת כֵּלִים וּטְהָרוֹת. וְכֵן דִּבְּרוּ עַל שְׁאֵלוֹת רַבּוֹת מִסּוּג זֶה בְּמַפֶּכֶת עֵדִיּוֹת. וּכְבָר פֶּרַשְׁנוּ אָנוּ סֵדֶר זֶה כֻּלּוֹ, כְּלוֹמַר: סֵדֶר טְהָרוֹת, פֵרוּשׁ שֶׁאֵין צָרִיךְ לְעַיִן בְּסֵפֶר אַחֵר עִמּוֹ בְּשׁוּם דָּבָר מֵעִנְיָנֵי הַטֶמְאָה וְהַטָּהֲרָה.

~ שבת קודש ט"ז אלול ~

מצות לא תעשה שח. שז.

הַמִּצְוָה הַש"ח הָאַזְהָרָה שֶׁהֵזְהַרְנוּ מִלִתְלוֹשׁ סִימָנֵי צָרַעַת אוֹ לִכְוֹתָם (באש) כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתַּנָּה מַרְאֶהָ, וְהוּא אָמְרוֹ: "הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע־הַצָּרַעַת" (דברים כד, ח). וּלְשׁוֹן סִפְרֵי (פרשת תצא שם): "הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת' (דברים כד, ח) בְּלֹא־תַעֲשֶׂה". וּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה (נגעים פרק ז משנה ד): "הַתּוֹלֵשׁ סִימָנֵי טֶמְאָה וְהַכֹּוָה אֶת־הַמִּחְיָה (הבשר החי שבנגע) עוֹבֵר בְּלֹא־תַעֲשֶׂה" וְלוֹקָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בִּמְקוֹמוֹ.

הַמִּצְוָה הַש״ז הָאַזְהָרָה שֶׁהֵזְהַרְנוּ מִלְגַלֵּחַ שְׂעַר הַנֶּתֶק (נגע בשער), וְהוּא אָמְרוֹ: "וְאֶת־הַנֶּתֶק לֹא יְגַלֵּחַ" (ויקרא יג, לג). וּלְשׁוֹן סִפְרָא (פרשת תזריע): "מִנַיִן לְתוֹלֵשׁ סִימָנֵי טֶמְאָה מִתּוֹךְ נִתְקוֹ שֶׁעוֹבֵר בְּלֹא־תַעֲשֶׂה ? שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֶת־הַנֶּתֶק לֹא יְגַלֵּחַ".

~ יום שישי ט"ו אלול ~

מצות עשה קח. קא.

הַמִּצְוָה הַק"ח נדפסה ביום הקודם.

הַמִּצְוָה הַק"א הַצְוּוּי שֶׁנִּצְטַוִינוּ לִהְיוֹת אָדָם מְצֹרָע (שנראתה לבנונית בעורו) טָמֵא [מְטַמֵא]. וּמִצְוָה זוֹ כּוֹלֶלֶת כָּל־דִּינֵי צָרַעַת אָדָם: מַה מִמֶּנָּה טָמֵא וּמַה מִמֶּנָּה טָהוֹר, מַה מִּמֶּנָּה צָרִיךְ הֶסְגֵר (שבעת ימים), וּמַה שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ, וּמַה שֶׁצָרִיךְ עִם הַהֶסְתֵּר גִּלּוּחַ, כְּלוֹמַר: תִּגְלַחַת הַנֶּתֶק (שמו של נגע כשהוא במקום שער) וְזוּלַת זֶה מִפְּרָטֵי דִינֶיהָ וְאֵיכוּת טֶמְאָתָהּ.