עם אחד

פרצוף ענינים באחדות ישראל

קיצור מהלך השיעור

לפני כחצי שנה, בימי ספירת העומר תשפ“ו, הגיעו לבית הרב, ביזמת דיצה אור שתחי׳, קבוצת נשים בעלות תפקידים ומעמד ציבורי — בעיקר שרות וחברות־כנסת — אשר באו לקבל הדרכה, עצה וברכה מהרב. הרב התמקד בדבריו בנושא האחדות, שרטט פרצוף שלם של אחדות ישראל, והתייחס גם לשאלות שהעלו ׳כאבי בטן׳ מהמציאות הסוערת בשטח. הדברים מובאים כאן בעיבוד קל, ובהשמטת קטעים שאינם נוגעים לענין וענינים אישיים. הדברים מתפרסמים כעת, מ׳ענינא דיומא׳ בשיאה של מערכת בחירות, בתקוה שנדע למצוא את האחדות האמתית בתוכנו, “ועמך כלם צדיקים“.

הקדמה: נצחון בלי יריה

בהשגחה פרטית, ספרנו היום (אור לי׳ באייר) ”חמשה ועשרים יום לעמר” — ”נצח שבנצח”, היום האמצעי של הספירה (25, 5 ברבוע, הוא האמצע המדויק של 49, 7 ברבוע). מה אומר ”נצח שבנצח”? שהנצחון יהיה לנצח, נצחון נצחי. יש נצחון עם יריות ויש מה שאמר רבי נחמן שהמשיח יבוא, ילחם וינצח בלי לירות אפילו יריה אחת (רבי נחמן בגימטריא נצח, והוא אמר ש”נצח שבנצח” הוא היום שלו).

נערך ע“י יוסף פלאי מתוך מפגש בבית הרב, אור לי׳ אייר תשפ“ו. א שיח שרפי קדש (ברסלב) ח״ב אות סז (וש״נ). ב

כתוב שזהו ההבדל בין משיח בן יוסף למשיח בן דוד. משיח בן יוסף כן יורה יריות, כמו במלחמה שלנו, בה נחוץ לירות, אבל אחר כך, כשהוא עצמו יהפוך למשיח בן דוד , עיקר המלחמה הוא על דעות, על אמונה, על יושר, על שלום. המלחמה הזו לא מתנהלת על ידי יריות אלא בצורה אחרת לגמרי.

היום, נצח שבנצח, צריך לדאבוננו עדיין את היריות, אבל צריך לדעת שהפנימיות היא ללא יריה אחת. כלומר, שזו השפעה רוחנית והחדרת אמונה בלב כל העולם.

לומד מכל אדם

הנושא שאני רוצה להתייחס אליו הוא אחדות עם ישראל, איך אנחנו מקדמים — ובעיקר איך אתן מקדמות — את אחדות ישראל. נתבונן בנושא של האחדות מזוויות שיצא מבנה שלם בדרך שונות, כך הפנימיות, ׳פרצוף האחדות׳.

עיקר הבעיה, מה ש׳אוכל׳ אותנו מבפנים, הוא הפילוג, הפירוד ושנאת חנם. כמו שהיה בסוף בית שני, שבגלל שנאת חנם נחרב בית המקדש . כל הגלות שלנו, 2000 שנה, היא בגלל שנאת חנם. אנחנו רואים שה׳ החזיר אותנו לארצנו, ויש לנו עצמאות מסוימת, אבל עדיין ”השטן הזה מרקד בינינו” — השטן של השנאה בין המפלגות והדעות רוקד בתוכנו.

בדרך כלל מחלקים בין הימין והשמאל, הבדלה כללית. אבל כתוב שאם יש שני יהודים כבר יש הרבה יותר שינויי דעות ומחלוקות אחד עם השני. כנראה שזהו טבע יהודי, אבל צריך לתקן אותו.

לא צריך שלא תהיה דעה, אבל צריך לדעת לעשות התכללות. התכללות היא המלה, המסר, של ספירת העמר, בה כל ספירה כלולה מכל הספירות. בהתכללות כל אחד מרגיש איך בתוכו יש את כולם. אם אני שייך לימין — עלי לגלות גם את הטוב שבשמאל, מה שמתיישב טוב אצלי, ראוי להיות כלול בי, בדעות השמאל.

כתוב ”איזהו חכם? הלומד מכל אדם” — ”מכל אדם” הכוונה גם ממי שחושב בדיוק הפוך ממני. גם לו יש מה לומר, וגם אני צריך ללמוד ממנו את הנקודה הטובה שלו. כתוב ש”כל אחד מתוקן מחברו” — יש לכל אחד איזה תיקון שאין לי, ואני צריך ללמוד ממנו. כך יש סיכוי שאולי נוכל להתחבר, ולא להתנהג אחד כלפי השני בשנאת חנם, ח”ו.

בשביל המדה הזו, ללמוד מכל אדם צריך להיות חכם — ”איזהו חכם? הלומד מכל אדם”. מה פירוש להיות חכם? לפי חסידות, הכוונה לבטל את האגו, את הישות, את ה׳אני׳ שלי. ”החכמה מאין תמצא” — צריך להפוך את ה׳אני׳ הזה לאין, לבטל אותו, ואז אפשר ללמוד מכל אדם, להבין שגם למי שחושב הפוך ממני יש מה לומר ואני צריך ללמוד ממנו .

האחדות כאן מגיעה מתוך בטול, פנימיות החכמה. לכן נכוון את הענין הזה כנגד החכמה בפרצוף האחדות.

מהרו בניך לעשות תשובה

יש עוד פסוק חשוב ”מהרו בניך מהרסיך ומחריביך ממך יצאו” . נוהגים לפרש את הפסוק שאלו שמהרסים ומחריבים את הצבור, את הקהילה היהודית שלנו, יוצאים דווקא מתוכנו — אבל זהו לא הפשט של הפסוק. הפסוק מנבא לימות המשיח והפשט שלו הוא שלבסוף, על ידי ”מהרו בניך” — שמהרו לעשות תשובה — אז ”מהרסיך ומחריביך ממך יצאו”. אפשר לחשוב שהמהרסים והמחריבים פשוט יעזבו אותנו, אבל גם זה לא הפשט — הפשט הוא שהם עצמם יעשו תשובה. כך לומדים מברוריה אשת רבי מאיר. אנחנו רוצים להדגיש את המעלה המיוחדת של האשה בהבאת אחדות לעם ישראל, הדבר תלוי בעיקר בנשים. לרבי מאיר היו שכנים יהודים שצערו אותו מאד. הוא חשב להתפלל שהם יכלו מהמציאות, ואז ברוריה דרשה לו: כתוב ”יתמו חטאים מן הארץ” , ”׳חטאים׳ ולא חוטאים” . לא מתפללים שאיזה יהודי שאתה חושב שהוא ”מהרסיך ומחריביך” ימות, ח”ו, אלא שיעשה תשובה.

ברוריה היא ה׳תנאית׳ היחידה — בתקופת התנאים של עם ישראל יש רק אשה אחת שנחשבת ׳תנאית׳, ברוריה — וזה המסר שלה, שרבי מאיר בעצמו למד ממנה, שלא מתפללים ”יתמו חוטאים” אלא רק ”יתמו חטאים”.

וכן היה, הוא קבל את דברי אשתו ובקש עליהם רחמים וחזרו בתשובה )על דרך אברהם ושרה, ”שמע בקלה” לגרש את ישמעאל אך לקרב את אנשי השמאל, שבימי אברהם היה לוט אחי שרה, אליו אמר אברהם ”אם השמאל ואימִנה” , שרה וברוריה משלימות זו את זו, ומשתיהן יחד תצא תורה חדשה של מלך המשיח(!

זה הפירוש, כך כתוב, ”מהרו בניך” — כל בנייך, גם הימנים וגם השמאלנים. בדורות האחרונים — כשכולם היו מאמינים בה׳ ומקיימי תורה ומצות — קראו להם חסידים ומתנגדים, לא משנה איך קוראים להם. יש לכל אחד מעלה מיוחדת, שצריך להכיר בה. אבל אם יש באמת מוטיבים שליליים, דברים שמזיקים לעם ישראל בכלל, צריך רק להתפלל ש”׳יתמו חטאים׳ ולא ׳חוטאים׳”. צריך לדעת ש”לא ידח ממנו נדח” , מכל עם ישראל, ו”כולם אהובים [השגה של אברהם אוהבי], כולם ברורים [השגה של ברוריה אשת רבי מאיר]” .

הנקודה העיקרית כאן היא התשובה, ”אין דבר העומד בפני התשובה”

שתהיה במהרה (”מהרו בניך”) אז ”יתמו חטאים ולא חוטאים”, וכדברי הרמב”ם ”סוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין” . צריך להתייחס לכל יהודי מצד היכולת שלו לעשות תשובה. תשובה היא בבינה, ”ולבבו יבין ושב” , ולכן נכוון את הענין הזה כנגד הבינה בפרצוף האחדות.

ועל ידי התשובה

כולם צדיקים בעצם

לפני פרקי אבות, שלומדים בשבועות הקיץ כל שבת, אומרים ”כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, שנאמר ׳ועמך כֻלם צדיקים לעולם יירשו ארץ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר׳” .

נאמר בקיצור איך המהר”ל מפראג מסביר את המשנה הזו . למה אומרים אותה לפני פרקי אבות? פרקי אבות הם תיקון המדות, וצריך ללמוד פרקי אבות מתוך המודעות ש”כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא”.

הפסוק ”ועמך כֻלם צדיקים” הוא מפסוקי הנחמה של נבואת ישעיהו. קודם כל, המהר”ל דוחה את הפירוש ש”ועמך כלם צדיקים” נאמר רק אחרי הבירור, אחרי שמוציאים את הפסולת מהבר ונשארת סולת נקיה, ”ועמך” שנשאר ”כלם צדיקים”. הוא שולל בתוקף את הפירוש הזה, ואומר שלא מדובר ב”צדיקים על ידי מעשה”. חידוש גדול: לא מדובר בצדיק שעשה הרבה מצוות ולא עשה עבירות. ”ועמך כלם צדיקים” זו קביעה עצמית, שכל ישראל ”צדיקים בעצמם” — כל יהודי מצד ה׳עצם׳ (בלשון החסידות) יש לו ”חלק אלוה ממעל ממש” , יהיה מי שיהיה. לא משנה לאיזה צד הוא שייך, כמה מצוות הוא עשה וכמה עבירות הוא עבר — כל זה לא משנה, צריך להאמין ולדעת שיהודי הוא צדיק בעצם. אם יש איזו קליפה שמכסה על נקודת הצדיק צריך לרחוץ אותה, להוריד את הלכלוך, ואז מתגלה היהלום. יש ביטוי שכל יהודי הוא יהלום — צריך לצחצח ואז הוא מתגלה (כל יהודי בגימטריא יהלֹם, שבחשן המשפט היא האבן של שבט זבולון , יורדי הים לעשות מסחר עם אומות העולם...).

את הפסוק ”ועמך כלם צדיקים” מביאים כראיה ש”כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא”. איך נקרא כאן העולם הבא? ”ארץ”. שואל המהר”ל— למה העולם הבא, עולם שכולו טוב, שלכל ישראל יש חלק בו, נקרא כאן ”ארץ”? הוא אומר ש”ארץ” היא מציאות יציבה, שאין לה נטיה לצדדים — אין לה קיצוניות. היא סובלת את כולם, מקבלת את כולם, והיא עצם הכח הנושא הפכים.

כך הוא מסביר את הפסוק ”דור הֹלך ודור בא והארץ לעולם עֹמָדת” . מהו דור? דור יכול להיות מפלגה. אם כבר אמרתי את המלה מפלגה נציין שלרבי הקודם בחב”ד, אדמו”ר הריי”צ, יש פתגם שעיקר המחלה של עם ישראל היא ׳מחלת המפלגות׳, כי מפלגות לשון פילוג. ]אנחנו לא אומרים מפלגה אלא סיעה — לשון סיוע.[ סיעה זה טוב, לסייע לכל מי שזקוק לסיוע, ולדעת שהכל תלוי בסיעתא דשמיא. גם השם ליכוד מתאים לדברי הרמב”ם , שתפקיד המלך הוא ללכד את העם.

שוב, המהר”ל אומר ש”ארץ”, ”ארץ החיים” , היא כינוי לעולם הבא — לא קוראים לו שמים אלא ארץ. חז”ל אומרים שיש שלשה דברים שנקנו ביסורים — תורה, ארץ ישראל ועולם הבא. ארץ ישראל ועולם הבא הולכים יחד, עד כדי כך שעולם הבא נקרא בשם ארץ, ארץ החיים, כי אין לו נטיה דווקא לכיוון אחד (מה שאין כן שמים, לשון רבים, שיש בהם ארבע רוחות הנושבות כל אחת לכיוון אחר). ארץ היא יסוד העפר, שבקדושה הוא מדת השפלות, ”ונפשי כעפר לכל תהיה”, שרק בכוחה ליישר את ההדורים של דור הולך ודור בא, מחלת המפלגות כנ”ל— זהו הווארט שהוא מסביר באריכות.

אחר כך כתוב ”נצר מטעי”, אנחנו נצר. על משיח נאמר ”ונצר משרשיו יפרה” — נצר הוא ענף שיוצא מהשרש התת־קרקעי של האילן , ואין לו עדיין נטיה לשום כיוון, הוא דבר אחיד. כמה שנצר צומח מהארץ, ”אמת מארץ תצמח” . נצר קרוב למלה נזר, ”ציץ נזר הקדש” , הרי צ־ז מתחלפות באותיות השינים. הנצר האמתי הוא הנזר — הכתר והעטרה — של כל הבריאה. מה פירוש ”מטעי”, לשון רבים? אומר המהר”ל שה”נצר” המדובר כולל את הימין והשמאל יחד — אין לו נטיה, הוא ”מטעי”, נטיעה בשתי הידים של ה׳, כביכול, שבורא עם הכח של הימין והכח של השמאל כאחד ממש (אכן, הכתיב בפסוק הוא ”מטעו” לשון יחיד, לומר שהכל מתכלל ומתאחד).

סיום הפסוק הוא ”מעשה ידי להתפאר”. כל מעשה בראשית הוא מעשה ידיו של ה׳, אבל כתוב עלינו, עם ישראל, ”ישראל אשר בך אתפאר” . תפארת, בלשון הקבלה והחסידות, היא הכח שממזג את כל הגוונים השונים . מכל מעשי ידיו של הקב”ה אנחנו ”להתפאר”, התפארת, כי אנחנו האמצע שכולל הכל, ותפקידנו הוא כמובן להיות אור לגוים.

כל המהלך הזה מתאים במיוחד למהר”ל, שמכל גדולי המחשבה הוא המקובל ביותר על כל ישראל — אפילו יותר מהרמב”ם ויותר מגדולי החסידות. הוא ”נצר מטעי”, אמצע אמתי ללא כל צד, לכן דווקא הוא ׳הרבי׳ של אחדות ישראל, ומלמד ש”כֻלם צדיקים” בעצם, לא תלוי במעשים כלל.

ההכרה שכל יהודי הוא צדיק בעצם שייכת למדת היסוד, ”צדיק יסוד עולם” )וכן ”כל ישראל” רומז ליסוד הנקרא ”כל” (. לכן נכוון זאת כנגד היסוד בפרצוף האחדות.

אלו ואלו, ימין ושמאל

הווארט הקודם היה שצריך ללמוד — הלימוד הכי עמוק — איך אני יכול להשתייך לסיעה מסוימת, ויחד עם זה לדעת שכולם צדיקים, ושעולם הבא פירושו להגיע לארץ, למציאות, שסובלת ונושאת יחד את כולם. ”דור הולך ודור בא”, סיעה הולכת וסיעה באה, ממשלה הולכת וממשלה באה, ”והארץ לעולם עומדת”.

אחד המקורות בתורה של ימין ושמאל הוא המחלוקת הידועה בין הלל לשמאי, בית הלל ובית שמאי. בית הלל מקילים, נטיה לימין, ובית שמאי מחמירים, נטיה לשמאל . המושגים ימין ושמאל היום הם לא בדיוק אותם המושגים, אבל בהשגחה פרטית כך מקובל היום בכל העולם, ויש דברים בגו.

היתה מחלוקת חמורה בין בית הלל ובית שמאי בהרבה הלכות בתורה, ויצאה בת קול ואמרה ”אלו ואלו דברי אלהים חיים הן והלכה כבית הלל” . מה מלמד אותי המשפט הזה? קודם כל, אני צריך לדעת ללמוד מכל אחד, יש משהו נכון וטוב בכל אחד. מצד אחד אני צריך להיות מעל הצדדים (כמו המהר”ל מפראג), לא להיות בעצם בצד מסוים, ומצד שני אני צריך לפסוק לצד מסוים. כלומר, ב׳מקיף׳ שלי אני מעל הצדדים, אבל בעולם הזה אי אפשר לפסוק גם כך וגם כך, כי אחד סותר את השני, לכן צריך לפסוק את ההלכה כאחת הדעות.

יש לכך דוגמה יפה מאד בשני רמזים במלה צדיק, ”ועמך כֻלם צדיקים”: רמז אחד הוא שצדיק ר”ת— צפון, דרום, ים (מערב), קדם (מזרח), כמו ”ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה” . אם כן, הצדיק כולל את כל הרוחות, כל הצדדים. אבל יש רמז שני, שהמלה צדיק היא צד ו־יק שוה ימין. מבחינה אחת, הצדיק כולל את כל הרוחות — צפון־דרום־ים־קדם — מצד שני הוא נוטה לפסוק כצד ימין. זו נשיאת הפכים, שאני יכול להיות מזוהה, באהבת ישראל אמתית, עם כל אחד באשר הוא, ואפילו להבין שיש לו משהו לומר לי, ללמד אותי, ומצד שני אני כן אומר שהלכה למעשה צריך לפסוק כצד ימין. והיינו משום שבשרש העליון — ”לית שמאלא בהאי עתיקא כולא ימינא” — שם גם השמאל הוא ימין, יותר ימין מהימין!

זו דוגמה לראש, למנטליות, שבלעדי כל הצדדים אי אפשר להגיע לאחדות של צד אחד ומיוחד. אם אני רק קיצוני בצד שלי, ודאי אתנגד מאד חזק, בלי שום סובלנות אמתית למתנגד שלי, שבצד השני. לכן חייבים קודם כל את הרמז שהצדיק כולל את כל הצדדים, מזדהה עם כל הצדדים. אבל הלכה כבית הלל, צד ימין.

עצם הענין של ימין ושמאל שייך למדות חסד וגבורה (חסד היינו צד ימין, ”ימין מקרבת” , וגבורה היא צד שמאל, ”שמאל דוחה”). עוד דוגמאות מובהקות לחלוקה של נשמות מצד ימין ומצד שמאל הן קין והבל )קין מצד שמאל והבל מצד ימין ( ומחלוקת קרח על משה רבינו )קרח משרש קין, שמאל, ומשה גלגול הבל מצד ימין (. אם כן, בפרצוף האחדות נכוון זאת כנגד חסד וגבורה.

ההדרכה איך לפסוק למעשה, ”אלו ואלו דברי אלהים חיים הן והלכה כבית הלל” — שייכת לנצח־הוד־מלכות. הנצח וההוד הם הימין והשמאל ברובד המוטבע (הנצח ענף החסד וההוד ענף הגבורה), חסד וגבורה הם יד ימין ויד שמאל ונצח והוד הם רגל ימין ורגל שמאל. צריך ללכת עם שתי הרגלים, ”אלו ואלו דברי אלהים חיים”, אך בסוף צריך להכריע את הדין בכח המלכות, ”דינא דמלכותא דינא” , ”והלכה כבית הלל”.

לאכללא שמאלא בימינא

יש עוד ביטוי חשוב המבטא את הענין הנ”ל, שצריך ”לאכללא שמאלא בימינא” — צריך להכליל את השמאל בתוך הימין. לא צריך לבטל את השמאל, לגרש אותו, לסלק אותו, ואפילו לא לגמור חשבון עם ”מהרסיך ומחריביך”. צריך רק להוציא מהם את ההשקפה הלא נכונה, ושהם ישארו מה שהם באמת — ”ועמך כלם צדיקים”.

נאמר עוד משהו על ימין ושמאל: ההשקפה של השמאל היא לכאורה יותר ריאליסטית, העיקר להיות ריאלי ולא מיסטי, וההשקפה של הימין היא לכאורה יותר מיסטית. לכן מקובל לחשוב שהשמאל יותר אינטליגנטי. [מי אמר?!] נכון, הכל בא מהאגו, מהגאוה שלהם, הטוענת ש׳אנחנו אינטליגנטים־ריאליים והם מדומיינים־מיסטיים׳. בכל אופן, באמת כתוב בקבלה שהשמאל, ספירת הגבורה, יותר קרוב לשכל מאשר הימין, ספירת החסד (בהיות שרש השכל, בעל־מודע, בגבורה דעתיק). המלה ימין היא מלשון אמונה, כמו בפסוק ”כי תאמינו וכי תשמאילו” , ”תאמינו” מלשון ימין. עצם הימין הוא אמונה — אמונה היא לא שכל, היא למעלה מהשכל. לשמאל יש באמת הרבה שכל, לכן חייבים אותו (לבנות חברה מאוזנת ומתקדמת) — אי אפשר לוותר עליו. אבל צריך להכליל את השמאל בתוך הימין — להכליל את האינטליגנציה־השכל בתוך האמונה )להגיע לתכלית הידיעה — אשר לא נדע (. הבעיה היא כאשר החכמה של השמאל באה עם גאוה, ׳אני החכם, אני בהייטק׳, או ׳אני פרופסור באוניברסיטה׳. השילוב הזה משחית, ”מהרסיך ומחריביך”.

עוד נקודה חשובה: טבע השמאל (שכל) הוא לדחות את הימין, ”שמאל דוחה”. אך ”ימין מקרבת”, ”וימינו תחבקני” , טבע הימין הוא לקרב־לחבק את השמאל, ”לאכללא שמאלא בימינא”. כל הענין הזה שייך לדעת, שבה יש שני עטרין, עטרא דחסדים (ימין) ועטרא דגבורות (שמאל), וצריך ”לאכללא שמאלא בימינא” על ידי שיקול דעת נכון (שיקול במקום שיכול, לשון ”ארץ מְׁשַכלת” את יושביה כשהיא מעדיפה את הׂשכל על האמונה העומדת לעולם, וד”ל).

תפארת ישראל

עוד משהו שרציתי לומר: אנחנו עם ישראל חי. ישראל מתחיל יׂש, ב־ש שמאלית, ראשי תבות ימין שמאל.

יש עוד שני שמות שמתחילים כך: יצחק אבינו נקרא גם יׂשחק , לשון שחוק־צחוק — כשמצליחים לחבר את הימין והשמאל יש שחוק אחד גדול, הפחד הופך לצחוק )סוד ”פחד יצחק” (. גם השם יששכר מתחיל יׂש, והוא רומז לפסוק ”יש שכר לפעֻלתך... ושבו בנים לגבולם” )ישחק ויששכר שניהם משרש השמאל, יצחק בגבורה ויששכר הוא הכי שכלי בשבטי ישראל, ”מבני יששכר יודעי בינה לעתים”, יששכר היינו יש שכל, בחילוף ר־ל בלמנ”ר, שכל של בינה, קו שמאל, ואע”פ שבשמם ימין קודמת לשמאל מכל מקום השמאל גובר באתגליא, ורמז לקשר ביניהם: ישחק יששכר = ו פעמים יצחק.(!

נחזור לישראל. אם ה־יש של ישראל הוא ר”ת ימין־שמאל, צריך לחשוב מה הן האותיות שבהמשך, ראל. בהקשר הפוליטי נוכל לומר שאלו פירוט שלשה סוגי שמאל, רפורמים אנארכיסטים ליברלים, כאשר את השמאל, על כל הופעותיו, יש להכליל ב־י, בימין. הרי ממלכת ישראל היא השמאל ויש להכלילה בממלכת יהודה, הימין )ממלכת ישראל בצפון, שמאל, וממלכת יהודה בימין, דרום( .

משה רבינו קבל את הערב־רב מתוך רצון שיתדבקו בשכינה, שכמה שיותר אנשים בעולם יתדבקו בה׳

[שאלה: הרפורמים הם עדיין חלק מעם ישראל?!] גם הרפורמים הם מעם ישראל. כמו שאני מתפלל על אהרן ברק, אני מתפלל גם עליהם, אין הרבה הבדל. הם יהודים טועים. קודם כל, אנחנו לא שונאים אותם. כתוב ”אֹהבי הוי׳ שנאו רע” — את החטא אני שונא, את ה”רע”, אבל לא את החוטא, כהוראת ברוריה כנ”ל. הם סך הכל ׳חולים׳. החיות האמתית שלהם, של כל יהודי באשר הוא — ”כי הם חיינו וארך ימינו” להתפלל עליהם שיעשו תשובה ויתרפאו )כמ”ש ”ולבבו יבין ושב ורפא לו” (, ואני יכול לעזור לרפואה שלהם עם דברים מתוקים מהתורה. צריך להוציא את הרפורמיּות מהרפורמים על ידי אור של תורה ואור של אמונה. כולם חושבים ש׳אנחנו הכי חכמים׳ — צריך מישהו שיבוא, כנראה המשיח, שיראה להם שהוא יותר חכם מהם. דברנו לאחרונה על כח המחשבה — כל מחשבה שלי על מישהו יכולה לעורר כעס או להפוך לתפלה, כל מחשבה שלי על מישהו היא איתות מה׳ שאני צריך להתפלל עליו.

את ההתבוננות הזו נשייך למדת התפארת — ”תפארת ישראל” , הגיוון שיש בישראל, ימין שמאל ו־ראל.

ולסיכום הפרצוף:

— נפגעה ונסתרה. צריך

חכמה לומד מכל אדם

בינה מהרו בניך, חטאים ולא חוטאים

דעת לאכללא שמאלא בימינא חסד וגבורה

בית הלל ובית שמאי תפארת ישראל — ימין שמאל רא”ל נצח והוד אלו ואלו דברי אלהים חיים יסוד

ועמך כלם צדיקים

מלכות הלכה כבית הלל

שאלות ותשובות

[שאלה: מה אפשר לעשות הלכה למעשה במציאות שלנו היום?]

יש הרבה דברים שאפשר לעשות וצריך לקדם בשטח, ואנחנו מדברים עליהם הרבה (כמו ענין המהפכה הרביעית שאנחנו מדברים עליו הרבה, או בתחום אחר עבודה עברית ועוד הרבה ׳מבצעים׳). בהקשר של מי שנמצא כאן, וההליכה לבחירות, צריך להדגיש במיוחד את האחדות, זה המסר, הרעיון )שאפשר לקדם גם על ידי תנועה, כמו שיש תנועת שלום עכשיו, הדוגמה הכי חזקה בשמאל, כך יכולה להיות תנועה של אחדות, ”שלום על ישראל”(.

[שאלה: מה המסר של האחדות ביחס למי שמתנגד אלי?] המסר הוא חיובי, בעד. לא התנגדות לשמאל, אלא שאנחנו עם אחד. מי שרחוק מתורה ומצוות, גם מי שהכי ׳אנטי׳, אני בעיקר מתפלל עליו שיחזור בתשובה.

[שאלה: אבל בשביל להוציא את החטאים צריך מעשה אקטיבי — הסברה, שכנוע, פעילות. לא שאם אתפלל הם יצאו.] מצוין, לא אמרתי שהתפלה היא הכל. אמרתי שהיא פתיחה — פותחים כלפי שמיא, אני מדבר עם ה׳, שתהיה סיעתא דשמיא, כנ”ל. שהכל יצליח.

[שאלה: הרב חושב שאם אנחנו נתפלל הצד השני...] אם התפלה תהיה באמת — היא תשפיע.

]שאלה: הוצאתי ברכה לראש הממשלה שיהיה בריא, וקבלתי גם הרבה תגובות נוראות, ”שימות” ח”ו. כולנו נשים מאמינות ומתפללות הרבה — אני מתפללת כל ערב, ובקריאת שמע על המטה מוחלים להם, ולא רואה שזה משתפר[ את מתפללת בפירוש שיעשו תשובה? צריך להתפלל על זה!

[אני באה מתחום החינוך, לימדתי דורות, וכמחנכת אני מיואשת] את מתייאשת? עוד מעט פסח שני, שהמסר שלו הוא ”אין אבוד” , ”אין שום יאוש בעולם כלל” .

[שאלה: האם יש כאן תופעות של ערב רב?] משה רבינו קבל את הערב־רב — הוא לא התייעץ עם ה׳ — מתוך רצון שיתדבקו בשכינה, שכמה שיותר אנשים בעולם יתדבקו בה׳. הם גרמו לחטא העגל, לכל החטאים, לכל הצרות . לכן ה׳ אמר למשה רבינו — אתה קבלת אותם, זו אחריות שלך , לכן אתה חייב לחזור בכל דור, ”אתפשטותא דמשה בכל דרא” , כדי לתקן אותם. לכן משה חייב להיות אתנו. אפשר לחשוב שזהו עונש, אבל זו גם זכות — הוא אתנו כדי לתקן את כולם.

ועוד דבר מאד חשוב: אסור להצביע על יהודי מסוים ולומר ׳אתה ערב רב׳. אין כזה דבר, ערב רב הוא כמו יצר הרע — יש בתוך כל אחד, הרע אשר בקרבכם, ערב רב אשר בקרבכם, וצריך לתקן אותו.

[אבל השאלה מה הצורה שלו, איך מתלבש בדור הזה?] רואים איך הוא מתלבש, בשנאה תהומית, שנאת חנם. אבל צריך לתקן את זה. אם את אופטימית, צריך להיות עוד אופטימי שאפשר לתקן. גם ווארט של רבי נחמן, ”אם אתה מאמין שאפשר לקלקל תאמין שאפשר לתקן” .

[אבל לא אנחנו המקלקלים!] מה זה אנחנו? אנחנו כן המקלקלים, ׳אנחנו׳ זה עם ישראל כולו.

[שאלה: מה השליחות של עם ישראל כלפי האומות?] השליחות היא להיות אור לגוים. את זה אפשר לעשות רק אם אנחנו באחדות. היעד שלנו הוא להביא שלום לעולם. שלום אמת הוא המלחמה בלי היריות שהזכרנו קודם — להביא אור לעולם ולהביא אמונה לעולם.

כשרואים את הנסים שקורים — כולם מתפעלים. אנחנו מתפעלים פחות, אבל יש הרבה גוים טובים שרואים בכך במוחש שאלקים עם עם ישראל.

ברכה להצלחה

יש מאמר חז”ל” הכל מן האשה” . ה׳ יעזר לכן, לנו, לכל עם ישראל, ושיהיו בשורות טובות. שיהיה נצח שבנצח,

שיהיה המון כח לפעול. יש ביטוי באידיש, ”קער א וועלט היינט” — הפוך את העולם היום. לא לחכות למחר.

שתהיינה בשורות טובות, תצליחו מאד, ושנזכה לאחדות ולאהבת ישראל.

[שהרב יברך אותנו בהמשך השליחות.] הרבי אומר ש־שליח עם י כוחות הנפש עולה משיח. יש שאלה, אולי משיח הוא אשה? לכל אחד יש ניצוץ משיח, וכל שליח שמתמסר — וגם שליחה שמתמסרת — מגלה את המשיח שבו. האיש הוא יותר משיח בן יוסף, עם היריות, אבל האשה היא משיח בן דוד, בלי יריה אחת.

שיהיו בשורות טובות ותעשו חיל!

כוכבי אור חכמה ובינה אות מז. ג מלבי״ם על מיכה ה, א. ראה סוכה נב, א. וראה באריכות בשיעורים שנסמנו בהערה הבאה. ד ראה שיעורי י״ט ו־כ״ה כסלו (נדפסו בגליון ויגש) תשע״ח. יומא ט, ב. מובא בריבוי ספרי חסידות (דברי אמת תולדות ד“ה “ויכרו שם“; ואתחנן ד“ה“ ה׳ חננו“; שפ“א סוכות תרמ“ט ד“ה“ מנהג ערבה“; שם משמואל שמיני תרע“ו ד“ה “ואותה נתן לכם“; נתיב מצותיך נתיב היחוד שביל ד) בסגנון האמור על היצר שהחריב את הבית הראשון (יומא סט, ב וסנהדרין סד, א). ז ע“פ ברכות נח, א. וראה גם שיעור אור ל־י“ג תשרי תשע“א. אבות פ“ד מ“א. תניא, אגה“ק כב. איוב כח, יב. יא וראה פרי הארץ פרשת קדושים: אבל בכדי לבאר תואר מלת חכם הוא עיונית החכמה באופן זה אדם המכניס עצמו ועיונו כל כך בחכמה עד שנעשה כאילו אינו ממש... והנה האדם המתואר לחכם כבר נאמר שכל מעינו בו וכל הסתכלותו והתבוננותו וידיעתו וכל מדותיו וכוחותיו בו, בוודאי לומד מכל אדם ומכל דבר איזה דבר חכמה ויראה ואינו משגיח על מהות האדם והדבר מי הוא זה ואיזה הוא המלמד לו דעת, שהרי אינו משגיח על עצמו ויצא מכללות גופו כנ“ל וכל חפצו ותשוקתו בחכמה מה לו, וזהו דברי בן זומא שנתן סימן לאדם חכם והוא הלומד מכל אדם כמאמר דוד המלך ע“ה ׳מכל מלמדי השכלתי כי עדותך שיחה לי׳, פירוש החכמה והתורה, כמשל חולה גדול שבוודאי רצונו להתרפאות מרופא יהיה מי שיהיה ואינו משגיח על הרופא וכל עיקר חפצו ותשוקתו היא הרפואה שתבוא לו מכל אדם ומכל מקום. יב ישעיה מט, יז. יג ראה רש“י ישעיה שם. וראה באריכות התוועדות ט“ו באב תשס“ו. יד תהלים קד, לה. טו ברכות י, א. טז מלבד דברי חכמה שנאמרו בשמה, ברכות י, א ועירובין נג, ב, יש הלכות שברוריה ׳חתומה׳ עליהן — תוספתא כלים ב“ק פ“ד הי“ז; ב“מ פ“א ה“ו (וראה פסחים סב, ב שלמדה שלש מאות הלכות משלש מאות רבנים). יז בראשית כא, יב. יח בראשית יג, ט. יט ע“פ שמואל־ב יד, יד. כ ברכת “יוצר אור“. כא ז“ח (מרגליות) יט, ב (מדרש הנעלם). ראה ירושלמי פאה פ“א ה“א. כב רמב“ם הלכות תשובה פ“ז ה“ה. כג ישעיה ו, י. כד סנהדרין פ“י מ“א (ישעיה ס, כא). כה דרך חיים, הקדמה: אבל פירוש הכתוב שר“ל כי ישראל כולם צדיקים, ואין הפירוש שהם צדיקים ע“י מעשה דהוי ליה לומר ועמך צדיקים ירשו ארץ, כי אי אפשר שיהיו כולם צדיקים, ומאחר שאמר ועמך כולם ר“ל שהם צדיקים בעצמם בלא צד מצות ומעשים טובים יש להם חלק לעולם הבא. והיינו מפני שהש“י ברא את ישראל כסולת נקיה בלא פסולת, ומאחר שברא הש“י העולם הזה והעולם הבא אם לא נברא העולם הבא לישראל למי נברא. וזה שאמר ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ, כי עמך צדיקים בעצמם לכך ירשו ארץ, ומאחר כי ירשו הארץ ראוים לעולם הבא, כי אין דבר שנקרא בשם חיים כמו הארץ דכתיב בה בארץ החיים כי נגזר מארץ החיים ונתתי צבי בארץ החיים. והטעם שנקראת הארץ חיים, מפני כי יש בארץ מה שלא תמצא בכל היסודות שהיא עומדת באמצע כל העולם שהיא הנקודה האמצעית, ומפני שהארץ באמצע כל העולם ואינו נוטה לאחד מן הקצות, אשר כל קצה הוא תכלית וסוף שהרי היא קצה, ואלו הארץ שהיא באמצע כמו נקודה בתוך העיגול אין שייך בה קצה וסוף לכך יש בה החיים, שהחיים הוא דבר שאין לו סוף וקצה כי הקצה הוא המיתה. ולכך אמר לעולם ירשו ארץ, כלומר שיהיה להם החיים הנצחיים ולכך ירשו הארץ שהיא ארץ החיים, ועוד כי כל דבר שהוא נח הוא יותר ראוי אל הקיום, כי הדבר שהוא בעל תנועה יש לו שינוי כי כל מתנועע משתנה וכיון שהוא משתנה אין לו קיום, ואין לך בכל היסודות שהוא נח עומד כמו יסוד הארץ, כי כלם הם מתנועעים כמו האש היסודי האויר והמים כולם מתנועעים חוץ מן הארץ שהיא נחה, לכך כתיב והארץ לעולם עומדת, וזה שאמר ועמך כלם צדיקים ירשו ארץ שהוא קיימת ובזה ג“כ קיימים לעולם כאשר ירשו דבר נח עומד קיים, ומפני שהם צדיקים שהצדיק אינו יוצא מן היושר והצדק ראוי להם הארץ שהיא עומדת באמצע אינה יוצאת מן היושר, לפיכך יהיה להם ג“כ החיים הנצחיים כמו שיש לארץ הקיום מפני שהארץ עומדת באמצע, וכך ישראל שהם צדיקים בעצמם נצחיים. ראה שם עוד בכל דבריו! כו תניא פ“ב (ומופיע כן בשפע טל, הקדמה בן מאה שנה). ע“פ איוב לא, ב. כז ראה גם שיחת ליל ב׳ דחה״ס תש״ה ס״ג. ובכ״מ. כח שמות רבה לח, ט; במדבר רבה ב, ז. כט קהלת א, ד. ל לוח “היום יום“ כ״ו אד״ר. לא ראה רמב“ם, סה“מ מ“ע קעג; הלכות מלכים פ“ג ה“ו. לב ישעיה לח, יא; תהלים קמב, ו. לג ברכות ה, א. לד ישעיה יא, א. לה ע“פ מלבי“ם ישעיה שם. ראה גם בדרך חיים הנ״ל. לו תהלים פה, יב. לז שמות לט, ל. לח ישעיה מט, ג. לט פרדס רימונים ש״י. ובכ״מ. מ משלי י, כה. מא ראה זהר ח“ב קטז, א. ובכ״מ. מב ראה זהר ח“ג רמה, א; טעמי המצות להרח“ו פרשת תצא; שער הגלגולים סוף הקדמה לו. ובכ“מ. מג עירובין יג, ב. מד בראשית כח, יד. מה זהר ח“ג קכט, א. וראה שם רפט, א. מו סוטה מז, א; סנהדרין קז, ב. מז ראה שער הגלגולים הקדמה לה. ובכ“מ. מח שער הגלגולים הקדמה לג; שער הפסוקים וספר הליקוטים פרשת קרח. וראה שעשועים יום יום פרשת קרח. מט נדרים כח, א; גיטין י, ב; ב“ק קיג, א; ב“ב נד, ב. נ ראה זהר ח“ג קעו, א; קעח, א. נא לפי ע“ח שי“ג. ראה לקו“ת שלח מו, ג. נב ישעיה ל, כא. נג על פי בחינת עולם יג, לג. נד שה“ש ב, ו; ח, ג. נה מלכים־ב ב, יט. נו ירמיה לג, כו; עמוס ז, ט־טז; תהלים קה, ט. נז בראשית לא, מב. נח ירמיה לא, טו־טז. נט על ממלכת הצפון וממלכת הדרום בהשוואה לדורנו וראה חוברת צו השעה טיפול שרש ובשיעור כ“ח שבט תשע“ד. ס תהלים צז, י. סא ברכת “אהבת עולם“ בתפלת ערבית (ע“פ דברים ל, כ). סב ישעיה ו, י. סג ראה מאור עינים פרשת אמר (ד“ה“ אמר אל הכהנים“) ובביאורו (נדפס בגליון אמר תשפ“ו). סד איכה ב, א. סה לוח “היום יום“ י״ד אייר. סו לקומ“ת תורה עח. סז ראה זהר ח“א כח, ב. ובכ״מ. סח שמות לב, ז ורש“י שם משמות רבה מב, ו. סט ע“פ תקו“ז תקון סט (קיב, א). וראה ספר הליקוטים ואתחנן עה“פ“ ויתעבר ה׳ בי“. ע לקומ“ת תורה קיב. עא בראשית רבה יז, ז. עב שיחת י“ב תמוז תשד“מ סעיף לג (תו“מ התוועדויות תשד“מ ח“ד עמ׳ .(2193