שָׁלוֹם יְלָדִים!
הָרַבִּי הָרַשַׁ"בּ, הָרַבִּי הַחֲמִישִׁי שֶׁל חַבָּ"ד, הָיָה אוֹמֵר שֶׁפָּרָשַׁת לֶךְ לְךָ — הִיא פָּרָשָׁה שְׂמֵחָה. לְאַחַר שְׁתֵּי פָּרָשׁוֹת שֶׁבָּהֶן נוֹחֵל ה׳ אַכְזָבָה מֵהִתְנַהֲגוּתָם שֶׁל בְּנֵי הָאָדָם, מַגִּיעַ בְּפָרָשָׁתֵנוּ אַבְרָהָם אָבִינוּ, הַיְּהוּדִי הָרִאשׁוֹן, וּמְמַלֵּא אֶת הָאֲוִיר בֶּאֱמוּנָה וְשִׂמְחָה.
אַבְרָהָם אָבִינוּ מוֹרֵד בַּעֲבוֹדַת הָאֱלִילִים שֶׁעָלֶיהָ הִתְחַנֵּךְ וּמְגַלֶּה שֶׁיֵּשׁ בַּעַל בַּיִת לָעוֹלָם, ה׳ יִתְבָּרַךְ! ה׳ אוֹהֵב אֶת הָעוֹלָם, מֵטִיב לַכֹּל וּמַשְׁגִּיחַ בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית עַל כָּל נִבְרָא וְנִבְרָא. אֶת הַגִּלּוּי הַזֶּה לֹא שׁוֹמֵר אַבְרָהָם לְעַצְמוֹ. לָמָּה שֶׁלֹּא כֻּלָּם יֵדְעוּ עַל כָּךְ? הוּא מַקְדִּישׁ אֶת חַיָּיו לְפִרְסוּם אוֹר הָאֱמוּנָה בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ.
מִי שֶׁמַּאֲמִין בַּה׳ וּבוֹטֵחַ בּוֹ יוֹדֵעַ שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁעוֹבֵר עָלָיו בְּמַהֲלַךְ חַיָּיו הוּא לְטוֹבָתוֹ, וְלִתְכוּנָה זוֹ יֵשׁ לְמוֹרֵנוּ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ כִּנּוּי מְעַנְיֵן: מִדַּת הַהִשְׁתַּוּוּת.
שִׂיא רַק יַחֲסִי
בְּשִׁעוּרֵי חִנּוּךְ גּוּפָנִי אֲנַחְנוּ יוֹצְאִים לִפְעָמִים לִרִיצָה בַּמִּגְרָשׁ — כָּל הַכִּתָּה רָצָה יַחַד, בְּקֶצֶב אָחִיד, עַל מַסְלוּל שֶׁאָרְכּוֹ 800 מֶטֶר. אֲבָל לִפְעָמִים נֶעֱרֶכֶת בֵּין הַתַּלְמִידִים תַּחֲרוּת, וְאָז נִבְחָרִים בְּכָל פַּעַם רַק חֲמִשָּׁה תַּלְמִידִים. בְּסוֹף הַמִּקְצֶה עוֹמֵד הַמּוֹרֶה עִם שְׁעוֹן־עֵצֶר בְּיָדוֹ, וְרוֹשֵׁם לְכָל תַּלְמִיד אֶת הַזְּמַן הַמְּדֻיָּק שֶׁבּוֹ סִיֵּם אֶת הַמִּקְצֶה. בְּתֹם כָּל הַסְּבָבִים נִבְחָרִים חֲמֵשֶׁת הַתַּלְמִידִים שֶׁרָשְׁמוּ אֶת תּוֹצְאַת הַזְּמַן הַקְּצָרָה בְּיוֹתֵר, וּבֵינֵיהֶם נֶעֱרֶכֶת הַתַּחֲרוּת הַסּוֹפִית.
אִם תִּתְּנוּ לִי קְפִיצוֹת אוֹ רִיצוֹת קְצָרוֹת — אֵין בְּעָיָה, אֲנִי דַּוְקָא אוֹהֵב אֶת הָעִנְיָן, אֲבָל רִיצוֹת אֲרֻכּוֹת כָּאֵלּוּ הֵן מַמָּשׁ לֹא בִּשְׁבִילִי. רֹב הַיְּלָדִים רָשְׁמוּ תּוֹצָאָה בֵּין 4 לְ־5 דַּקּוֹת, וְאִלּוּ אֲנִי רָשַׁמְתִּי הַפַּעַם קְצָת מֵעַל 5 דַּקּוֹת. לְעֻמָּתִי, יִרְמִי, שֶׁהוּא הָרָץ הַמָּהִיר שֶׁלָּנוּ, רָשַׁם לְעַצְמוֹ תּוֹצָאָה בְּהֶחְלֵט נָאָה: 3 דַּקּוֹת וְ־28 שְׁנִיּוֹת. לֹא שֶׁאֲנִי מְקַנֵּא בוֹ, כָּל אֶחָד וְהַכִּשָּׁרוֹן שֶׁלּוֹ, אֲבָל בְּכָל זֹאת הַהֶבְדֵּל בֵּינֵינוּ דֵּי מַשְׁמָעוּתִי. בַּחֲזָרָה מֵהַמִּגְרָשׁ הֶחֱמֵאתִי לוֹ: ”יִרְמִי, כָּל הַכָּבוֹד! אֵיזֶה הֶשֵּׂג!“ ”נוּ, זֶה שׁוּם דָּבָר“, הִצְטַנֵּעַ לוֹ הַבָּחוּר, ”מַה זֶּה לְעֻמַּת שִׂיא הָעוֹלָם? הוּא עוֹמֵד עַל דַּקָּה וְ־40 שְׁנִיּוֹת!“
מַה זֶּה לְעֻמַּת אֵין סוֹף?
מַכִּירִים אֶת מוֹפְעֵי הַלַּהֲטוּטָנִים בַּחֲתֻנּוֹת? אֵלּוּ שֶׁזּוֹרְקִים וְתוֹפְסִים בְּבַת אַחַת אֲבוּקוֹת אֵשׁ אוֹ שֶׁמְּרִימִים כִּסְאוֹת עַל הַשִּׁנַּיִם תּוֹךְ כְּדֵי רִקּוּד? אָז בִּזְמַנִּים עָבָרוּ (וְיֵשׁ גַּם כַּיּוֹם עוֹד מְקוֹמוֹת כָּאֵלּוּ) הָיוּ נוֹהֲגִים לוֹמַר דִּבְרֵי בַּדְחָנוּת. בַּדְחָן מֻכְשָׁר הוּא מִי שֶׁמַּצְלִיחַ לִקְלֹט הֵיטֵב אֶת תְּכוּנוֹת בְּנֵי מִשְׁפַּחַת הֶחָתָן וְהַכַּלָּה וְלַחֲרֹז חֲרוּזִים שְׁנוּנִים וּמְשַׁעְשְׁעִים עַל דְּמוּתָם וְאָפְיָם, וּבְכָךְ לְקָרֵב בֵּין הַמִּשְׁפָּחוֹת, וְכַמּוּבָן, לְשַׂמֵּחַ אֶת הֶחָתָן וְהַכַּלָּה.
גַּם בַּחֲתֻנּוֹת הָאַדְמוֹרִי"ם וּבְנֵי מִשְׁפַּחְתָּם הָיָה רוֹוֵחַ מִנְהַג הַבַּדְחָנוּת. פַּעַם בְּאַחַת הַחֲתֻנּוֹת נִגַּשׁ אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן אֶל הַבַּדְחָן, ר׳ פִּינְחָס, וְדָרַשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיֹּאמַר דִּבְרֵי בַּדְחָנוּת גַּם עָלָיו. הַבַּדְחָן נִרְתַּע. ”לוֹמַר עַל הָרַבִּי? זֶה לֹא מְכֻבָּד...“. אֲבָל הָרַבִּי הִתְעַקֵּשׁ, וְלַבַּדְחָן הַמֻּכְשָׁר לֹא נוֹתְרָה כָּל בְּרֵרָה. הוּא הִרְהֵר מְעַט וְאָז פָּתַח אֶת פִּיו:
”מַה כָּל הַהֶבְדֵּל, רַבִּי, בֵּינִי לְבֵינְךָ? הֲרֵי כָּל מַה שֶּׁהִסְפַּקְתִּי לִלְמֹד בְּכָל יְמֵי חַיַּי וַאֲנִי יוֹדֵעַ אוֹתוֹ — גַּם אַתָּה הָרַבִּי וַדַּאי יוֹדֵעַ. לְעֻמַּת זֹאת, כָּל מַה שֶּׁאַתָּה לֹא יוֹדֵעַ וְנוֹתַר מֵעֵבֶר לְהַשָּׂגָתְךָ — וַדַּאי שֶׁגַּם אֲנִי הַקָּטָן אֵינִי יוֹדֵעַ. אָז מָה הַהֶבְדֵּל שֶׁבְּכָל זֹאת נוֹתַר בֵּינֵינוּ? מַה שֶּׁאַתָּה, הָרַבִּי, יוֹדֵעַ וַאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ. נוּ, מַה זֶּה כְּבָר לְעֻמַּת מַה שֶּׁה׳ יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ?!“ מְסֻפָּר שֶׁהָרַבִּי נֶהֱנָה מְאֹד מֵחֲרִיפוּת הַדְּבָרִים.
מָה אֲנִי לוֹמֵד מֵהַסִּפּוּר הַזֶּה? שֶׁאָמְנָם יְכוֹלִים לִהְיוֹת הֶבְדֵּלִים בֵּין אֲנָשִׁים, וַאֲפִלּוּ הֶבְדֵּלִים גְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר, אֲבָל בָּרֶגַע שֶׁאֲנִי מַשְׁוֶה אֶת אוֹתָם הֶשֵּׂגִים לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְאֵין סוֹף אֲמִתִּי, מְקַבְּלִים כָּל הַהֶבְדֵּלִים הַקּוֹדְמִים קְנֵה מִדָּה אַחֵר.
שָׁוֶה וּמַשְׁוֶה קָטֹן וְגָדוֹל
שְׁנֵי הַסִּפּוּרִים הַקּוֹדְמִים עָסְקוּ בִּתְחוּמִים שׁוֹנִים: הָרִאשׁוֹן בְּכֹחַ גּוּפָנִי שֶׁל מְהִירוּת רִיצָה, וְאִלּוּ הַשֵּׁנִי בְּכִשָּׁרוֹן רוּחָנִי, בְּהַשָּׂגַת חָכְמַת הַתּוֹרָה. בְּכָל זֹאת יֶשְׁנוֹ מְכַנֶּה מְשֻׁתָּף לִשְׁנֵיהֶם — בִּשְׁנֵי הַמִּקְרִים הִתְגַּמְּדוּ הַפְּעָרִים בֵּין הַשְּׁנַיִם מוּל מִי שֶׁגָּדוֹל מֵהֶם בְּאֹפֶן מַשְׁמָעוּתִי. הַפַּעַר בְּרִיצָה בֵּינִי לְיִרְמִי מִתְגַּמֵּד מוּל אַלּוּף הָעוֹלָם בְּרִיצָה, וְאִלּוּ הַפַּעַר בֵּין שְׁנֵי יְהוּדִים בְּהַשָּׂגַת הַתּוֹרָה לֹא רַק מִתְגַּמֵּד בְּיַחַס לַה׳ יִתְבָּרַךְ, נוֹתֵן הַתּוֹרָה — הוּא כְּלָל אֵינוֹ קַיָּם. הֲרֵי חָכְמַת ה׳ אֵינָהּ נִתֶּנֶת כְּלָל לִמְדִידָה — ה׳ הוּא אֵין סוֹפִי!
מְלַמֵּד אוֹתָנוּ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב וְאוֹמֵר שֶׁבְּדִיּוּק כָּךְ עָלֵינוּ — כָּל אֶחָד וְאַחַת מֵאִתָּנוּ — לְהַרְגִּישׁ בְּיַחַס לְזוּלָתוֹ. לֹא רַק כְּלַפֵּי הֶחָבֵר שֶׁלִּי, אֶלָּא אֲפִלּוּ בְּיַחַס לְתוֹלַעַת קְטַנָּה שֶׁזּוֹחֶלֶת עַל הַקַּרְקַע. גַּם עָלֶיהָ אֵין לִי בֶּאֱמֶת יִתְרוֹן. הַהֶבְדֵּלִים בֵּינֵינוּ אֵינָם מַשְׁמָעוּתִיִּים, כֻּלָּנוּ בְּרוּאִים קְרוּצֵי חֹמֶר. אֶת הַפָּסוּק ”שִׁוִּיתִי ה׳ לְנֶגְדִּי תָמִיד“ הוּא מְפָרֵשׁ כָּךְ: ”שִׁוִּיתִי“ — הַכַּוָּנָה הִצַּבְתִּי. עָלַי לְשַׁוּוֹת וּלְהַצִּיב אֶת ה׳ מוּלִי בְּכָל זְמַן. וּמַה יִּתְחוֹלֵל אֶצְלִי כְּתוֹצָאָה מִמַּחֲשָׁבָה זוֹ? הַכֹּל יֵהָפֵךְ בְּעֵינַי לִהְיוֹת שָׁוֶה. הֲרֵי מוּל ה׳ יִתְבָּרַךְ גַּם הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר וְגַם הַקָּטָן בְּיוֹתֵר שָׁוִים מַמָּשׁ!
וְעוֹד דָּבָר הוֹפֵךְ אֶצְלִי לִהְיוֹת שָׁוֶה: הַהַרְגָּשָׁה שֶׁלִּי — אֲנִי מַתְחִיל לְקַבֵּל כָּל דָּבָר בְּשַׁלְוָה. אִם אֲנִי מוֹצֵא בָּרְחוֹב שְׁטָר שֶׁל 20 ₪, אֲנִי וַדַּאי שָׂמֵחַ וְעַלִּיז, אֲבָל מַה יִּקְרֶה אִם אִבַּדְתִּי שְׁטָר כָּזֶה? בְּאֹפֶן טִבְעִי אֲנִי נַעֲשֶׂה עָצוּב, מַרְגִּישׁ הַחְמָצָה, חֲבָל... אֲבָל כַּאֲשֶׁר אֲנִי זוֹכֵר אֶת הַ”שִׁוִּיתִי”, שֶׁה׳ נִמְצָא תָּמִיד מוּלִי וּבִשְׁבִילִי, אֲנִי יוֹדֵעַ: הוּא זֶה שֶׁהֵבִיא אֶת הַשְּׁטָר וְהוּא זֶה שֶׁלָּקַח אוֹתוֹ בַּחֲזָרָה. ה׳ נָתַן וַה׳ לָקָח. אָז כַּמָּה הֵם 20 שְׁקָלִים פָּחוֹת 20 שְׁקָלִים? שָׁוֶה ”שִׁוִּיתִי”! אֲנִי יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ לִהְיוֹת שָׂמֵחַ!
שֶׁנִּזְכֶּה לְשַׁוּוֹת אֶת ה׳ מוּלֵנוּ וּלְהִשְׁתַּוּוֹת בְּפָנָיו!
שַׁבָּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ!
רָזִי
רָזִי רְמָזִי
בְּאֵילוּ שָׁלֹשׁ מִלִּים סְמוּכוֹת בִּבְרִית בֵּין הַבְּתָרִים נִרְמְזָה מִדַּת הַהִשְׁתַּוּוּת שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ? (לֹא בְּגִימַטְרִיָּא)
[פִּתְרוֹן הַחִידָה מִשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַר: אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ (992) עוֹלֶה 4 פְּעָמִים אַבְרָהָם (248)]