אָנֹכִי מָגֵן לָךְ

("אָנֹכִי מָגֵן לָךְ" (פרשתנו טו, א) – פירוש "מָגֵן אַבְרָהָם":

דְּהִנֵּה נוֹדָע שֶׁאַבְרָהָם הוּא בְּחִינַת חֶסֶד גָּדוֹל עַד מְאֹד, בְּלִי שׁוּם מוֹנֵעַ, וְכוּלָם טוֹבִים בְּעֵינָיו, וְהוּא רַק טוֹב. וְלָכֵן אָמַר (פרשתנו יז, יח): "לוּ יִשְׁמָעֵאל יִחְיֶה לְפָנֶיךָ", שֶׁפֵּירוּשׁוֹ: שֶׁיִּחְיֶה לָעַד "לְפָנֶיךָ", שֶׁהוּא בְּחִינַת אֵין־סוֹף בְּלִי גְּבוּל. וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ מַהוּ יִשְׁמָעֵאל, אַף עַל פִּי כֵן, מֵחֲמַת חֶסֶד גָּדוֹל וְטוּבוֹ הַגָּדוֹל רוֹצֶה שֶׁיִּחְיֶה. וְלֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא שֶׁרָצָה שֶׁיִּחְיֶה לְחֶסֶד בְּלִי גְּבוּל.

וְזֶהוּ דְּאִיתָא: "לֹא כְּאַבְרָהָם שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ יִשְׁמָעֵאל", וְיָצָא מֵחֲמַת רוֹב חַסְדּוֹ, אֲבָל בֶּאֱמֶת אֵין מֵהָרָאוּי כֵּן. דְּהִנֵּה בְּבִיאַת מָשִׁיחַ – אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם – כְּתִיב: "בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח" (ישעיה כה, ח); "וְאֶת רוּחַ הַטּוּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ" (זכריה יג, ב). וְצָרִיךְ לְבַעֵר כָּל הָרָע מִן הָאָרֶץ. וְאִם יִתְנַהֵג הָעוֹלָם בְּחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל כַּנַּ"ל, לֹא הָיָה הָעוֹלָם יְכוֹלִים לָבֹא לַמַּדְרֵגָה הַנַּ"ל שֶׁל מָשִׁיחַ, וְלָכֵן בָּא יִצְחָק – בְּחִינַת דִּין.

וְאַף יִצְחָק יָצָא מִמֶּנּוּ עֵשָׂו, מֵחֲמַת דִּינוֹ הַקָּשֶׁה, "עַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה" (ויצא כז, מ). אַךְ יַעֲקֹב הָיְתָה "מִטָּתוֹ שְׁלֵימָה":

וְהִנֵּה נוֹדָע כִּי מָגֵן נִקְרָא דָּבָר הַמְכַסֶּה. לְמָשָׁל בְּמִלְחָמָה נִקְרָא מָגֵן – מַה שֶּׁמְּכַסֶּה בּוֹ שֶׁלֹּא יִשְׁלוֹט עָלָיו הַקֶּשֶׁת. וְהִנֵּה כְּתִיב (תהלים פד, יב): "כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן ה' אֱלֹקִים", שֶׁכְּמוֹ שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ אִם לֹא הָיָה לוֹ נַרְתֵּק לֹא הָיוּ יְכוֹלִים לִסְבּוֹל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל, וְהַנַּרְתֵּק הוּא הַמֵּגִין שֶׁנּוּכַל לִסְבּוֹל, וְזֶהוּ: "לֶעָתִיד־לָבֹא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מוֹצִיא חַמָּה מִנַּרְתֵּקָהּ, וְצַדִּיקִים מִתְהַנִּים בָּהּ וּרְשָׁעִים נִדּוֹנִים בָּהּ".

וְהִנֵּה נוֹדָע שֶׁבְּכָל בֹּקֶר מִתְעוֹרֵר בְּחִינַת חֶסֶד בָּעוֹלָם: "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר" (תולדות יט, כז), וְכִדְאִיתָא בַּזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוֹצֶה לְהַנְהִיג אֶת הָעוֹלָם בִּבְחִינַת חֶסֶד. – אִם לֹא הָיָה מָגֵן לִבְחִינַת חֶסֶד הַנַּ"ל לְצַמְצֵם חַסְדּוֹ וְטוּבוֹ, וְלָתֵת דֶּרֶךְ צִמְצוּם כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ רַק לְהַחֲיוֹת הַקְּלִיפּוֹת, מִפְּנֵי שֶׁצְּרִיכִין בִּשְׁבִיל סִטְרָא דִקְדוּשָּׁה, שֶׁיִּהְיֶה "אִתְהַפְּכָא חֲשׁוֹכָא לִנְהוֹרָא" כַּיָּדוּעַ – וְאִם לֹא הָיָה דֶּרֶךְ צִמְצוּם, הָיָה חַיּוּתָם בְּלִי גְּבוּל, וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִים לְבַעֵר הָרָע מִן הָאָרֶץ.

וְלָכֵן בְּכָל בֹּקֶר כְּשֶׁמִּתְעוֹרֵר מִדַּת אַבְרָהָם מִדַּת חֶסֶד כַּנַּ"ל, אָנוּ צְרִיכִין לְבָרֵךְ בִּרְכַּת "מָגֵן אַבְרָהָם", מֵגִין, שֶׁיַּעֲשֶׂה מָגֵן לִבְחִינַת אַבְרָהָם הַנַּ"ל לְטוֹבָתֵנוּ.