בגליון זה למדנו על עבודת התורה והמצוות בזיכוך הרצון לקבל, ועל הדרך שבה האדם הולך ומכיר את הרע שבאהבה העצמית, עד שיזכה לתקן את רצונו. עוד ראינו את מקומה של מערכת הטומאה בתהליך התיקון.
אולם ככל שאנו מתבוננים בתהליך הזה, מתעוררת שאלה יסודית: אם תכלית הבריאה היא שלמות גמורה, מדוע נראית הדרך אליה ארוכה ורצופת חסרונות וקלקולים? האם ייתכן שהמציאות שאנו רואים אינה מגלה לנו את התמונה השלמה?
בעזרת ה׳, בגליון הבא נמשיך בדברי רבינו ונעמוד על יסוד עמוק במחשבת הבריאה, שיאיר באור חדש את היחס שבין המציאות שאנו תופסים לבין המציאות הקיימת אצל הבורא ית'. ומה ניתן ללמוד מאדם הנכנס לחדר מואר, אך סבור שהוא שרוי בחשכה? על כך ויסודות חשובים נוספים נעמיק בעזרת ה' בגליון י"ג.