הסתרת הרוחניות לטובתנו
הרצון לקבל מתבטא בשלב הראשון בתאוות גשמיות, כאן בעולם הזה. ודאי שזו לא תכלית ההטבה שאליה הבורא התכוון... אבל זו העבודה שלנו, מפני שזה מפתח את האדם.
האדמו"ר הרב"ש ממשיל לכך שבעבר, לא היו נותנים לילד בבית הספר לכתוב מיד במחברת טובה. היו קודם נותנים לו דפים משומשים, דפים פחות טובים, ובהם הוא היה מתאמן לכתוב. רק כשהיו רואים שהוא יודע לכתוב היטב, היו באים ונותנים לו מחברת חדשה. סיפר לי מישהו שכך היו עושים גם כאן בארץ, לפני חמישים שנה.
שואל בעל הסולם: למה התענוגים הרוחניים אינם מגולים לנו? הרי אם הם היו מגולים, האדם היה טוב הרבה יותר. הוא היה משתוקק רק לרוחניות. למה באמת הבורא עשה כך?
ומבאר שאם התענוגים הרוחניים היו מגולים, לא היתה לנו שום אפשרות לקבל על מנת להשפיע, מפני שהתענוגים הרוחניים הם כל כך גדולים, שהיינו מיד רוצים לקבל אותם על מנת לקבל. לא היינו יכולים להתגבר. לא היינו עומדים בזה.
אנחנו לא יודעים מה זה אורות רוחניים. בעל הסולם כותב שאדם שמגיע להשגה אמיתית, נדמה לו אשר כל בני העולם היו מוכנים לקצץ את אצבעות ידיהם ורגליהם שבע פעמים ביום בשביל להרגיש רגע אחד כזה של דבקות אלוקית!
אנחנו לא יודעים מה זה בכלל רגע אחד של דבקות! לא מגלים לנו את זה מהשמיים. זו השגה של דברים נשגבים, אורות רוחניים.
מה עשה הבורא? נתן לנו מגרש אימונים. נתן לנו מחברת עם קשקושים ושטויות – כלומר, את הרצון לקבל הגשמי המכוער הזה. ״נראה אתכם מתגברים על הדברים הקטנטנים האלה, על תאוות העולם הזה״... רק אחרי שהאדם מתגבר על זה, מתחילים לגלות לו מהשמיים שיש דרגות רוחניות, אבל לפני כן המלכה לא מראה את עצמה לכל אחד ברחוב.
כפי שמובא בשם רבינו על הכתוב: ״אשת חיל מי ימצא?״ השכינה הק' נקראת אישה והיא מתחברת רק לחיילים. מה הפירוש חיילים? מי שמתגבר. מי שמתגבר על הרצון לקבל הגשמי, אפשר לגלות לו את התענוגים הרוחניים.
לסיכום: אדם נולד עם הרצון לקבל המקולקל, הגשמי. העבודה שלנו בהתחלה היא לפתח את הרצון לקבל, להשתדרג ברצון לקבל, שלא נרצה שטויות אלא דברים יותר גבוהים. כך מגיעים לאט לאט לרצון לקבל רוחני ואחר כך גם לרצון להשפיע.
נקודות קצרות
• הסתרת התענוגים הרוחניים מאפשרת לאדם לעבוד תחילה בהתגברות על תאוות העולם הזה, עד שנעשה מוכשר בהדרגה לעבודה רוחנית.