Skip to content
פרשה

מה יישאר אחריי?

  • Lech-Lecha
  • 5787
  • Hebrew
View printout

אברהם, האדם המשפיע ביותר בתולדות האנושות, מתואר בכינוי הצנוע: "אבינו". מדוע?

ישיותו הגדולה של אברהם אבינו מוצגת בכמה תמונות מרהיבות. הרמב"ם (תחילת הלכות עבודת כוכבים) מתאר את 'אברהם הפילוסוף', שהיה הראשון להוכיח את מציאות הא-ל האחד: "כיוון שנגמל איתן זה, התחיל משוטט בדעתו ויחשוב ביום ובלילה: היאך אפשר שיהיה הגלגל הזה נוהג תמיד ולא יהיה לו מנהיג? שאי אפשר שיסוב את עצמו... עד שהשיג דרך האמת, שיש שם אילוה אחד והוא בורא הכול ואין בכל הנמצא אילוה חוץ ממנו".

'אברהם הפילוסוף' הפך במשך השנים להיות האדם המשפיע בתולדות האנושות. רוב בני האדם החיים כיום – ארבעה מיליארד איש ובהם יהודים ולהבדיל נוצרים ומוסלמים – מאמינים באמונתו ורואים עצמם צועדים בדרכו הרוחנית.

התורה עצמה מספרת על 'אברהם לוחם הצדק', שמסתער על ארבעה מלכים שכבר ניצחו חמישה, במטרה לשחרר את לוט מהשבי. התורה מתארת את 'אברהם איש החסד', שפותח את ביתו בפני שלושה אנשים חסרי שם ומפלא שולחנו בבשר וכל מטעמים. מעל הכול מופלאה דמותו של 'אברהם איש האמונה', שעומד בגבורה בעשרה ניסיונות קשים ואינו נעצר לערער על צדקת הדרך.

התפוחים נפלו רחוק

אולם כל אלו אינם עיקר הזהות של אברהם. התורה מגדירה אותו בכינוי צנוע (דברים ט/כז): "כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ, לְאַבְרָהָם, לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב". כך נפתחת כל תפילת שמונה עשרה במילים: "אלוקינו ואלוקי אבותינו", ובהתאם לכך אנו רגילים להוסיף את התואר 'אבינו' לאזכור השמות של שלושת ראשי האומה, וכך מועמד התואר 'אימנו' לארבע הנשים, מקימות העם.

אברהם, גיבור ההיסטוריה, הוא פשוט 'אבא'. ההורות שלו היא מה שמסמכת את דרכו. איך הכינוי הגדוש מתחרה בכינויי ההערצה שמעניקה כל אומה לדור הענקים שייסד אותה, כמו 'הפילוסופים היוונים', 'הקיסרים הרומיים' ואפילו (להבדיל) 'גדולי האומה' או 'דור המייסדים', כנהוג לבטא בהערכה בארצנו?

הרבי מליובאוויטש מוצא כאן את עיקר המהפכה שיצרו האבות (תורת מנחם לח/218). אברהם היה הראשון שהעמיד במרכז חייו את השאיפה ליצור המשכיות, שגלהם להקים עסק משפחתי שימשיך להתקיים גם אחריו. אברהם היה הראשון שלא שאל 'מי אני', אלא 'מה יישאר אחריי'?

כבר לפני אברהם היו דמויות מופת שהרעישו את העולם, אבל כולן היו תופעות חד פעמיות. הם חידשו, בלטו ונעלמו ללא המשך. אדם הראשון היה יציר כפיו של ה', אבל למרבה הצער התפוחים נפלו רחוק מהעץ: הבל נהרג בצעירותו, קין האח היה זה שהרג אותו, ועל שת, בנו השלישי, לא נאמר דבר בולט.

לאורך דרך ארוכה

נח מתואר במילים נדירות וענקיות: "אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו... כִּי אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי בַּדּוֹר הַזֶּה", אבל מה השפיעו הגנים האיכותיים הללו? התורה אינה מתארת שום תקשורת בין נח לבניו.

בין אדם הראשון לנח היו עוד אנשים כבירים, כמו מתושלח שחי הכי הרבה שנים בהיסטוריה ורש"י כותב (ז/ד) כי היה צדיק גמור. גם על חנוך נרמזים דברים מיוחדים, אבל מה נשאר מכל הגדולה הזו?

אברהם החל עידן חדש בחיי האנושות, כעדותו של הקב"ה בעצמו: "כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו... אַחֲרָיו... לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט". אברהם, יצחק ויעקב נטעו שתילים רכים, שיצמחו לגובה אחריהם ואין דרך טובה יותר ליצור המשכיות מאשר ילדים.

אפשר לתרום כיכרות ובניינים, אבל שום דבר לא נשאר כמו מה שנחקק בלבותם. בסופו של דבר, העולם הוא אנשים, העולם הוא האדם, ולכן הדרך היחידה לשנות את העולם היא להקים משפחה ולחנך ילדים.

התפיסה של אברהם ושרה את עצמם כ'אבא ואימא' הנחתה כל החלטה שקיבלו בחייהם. כאשר נאבקו לעמוד בעשרת הניסיונות הם לא עשו זאת רק עבור עצמם, אלא בראייה צופה פני עתיד, בהבנה שאחרי 4000 שנה, נשב בארץ ישראל ונתבונן בהם. הסטנדרטים שהם דרשו מעצמם היו חזקים ועוצמתיים במידה כזו, שיכולים להאיר דרך ארוכה הנמשכת קדימה אלפי שנים.

More in this printout

View the whole printout