הרב עדי אלפנט:
במפגש הקודם למדנו מושג חדש, והוא 'תשובה עילאה' (עליונה). זו תשובה ברמה הגבוהה ביותר, היינו לא רק תיקון החטא והפגם אלא הידבקות מוחלטת בקב"ה. זה מתבטא בלימוד התורה ובגמילות חסדים, וכעת נלמד כיצד זה מתבטא גם באמצעות התפילה.
בקשר שמתקיים באמצעות לימוד התורה וגמילות חסדים, המוטיב המרכזי הוא שהאדם הופך להיות צינור שממשיך את החוכמה האלוקית של התורה בעולם, או שהוא צינור למידת החסד האלוקית בכך שגומל חסדים לבריות שההשגחה זימנה אותו לפגוש.
תניע את הלב
לעומת זאת, התפילה מבטאת את הרצון והרגש של האדם. היא באה מה'קישקעס' (מעיים) שלו. משם האדם מתחיל להתעלות ולהתרומם עד שמגיע למצב של דבקות בקב"ה. כאן פעולת הדבקות מתחילה מלמטה, מהאדם עצמו, ובדרך זו מתחולל השינוי המשמעותי ביותר באדם.
לכן חשוב שהתפילה בבוקר תהיה כמו שצריך, כי היא ה'מנוע' שמפעיל את החיבור עם הקב"ה לאורך כל היום וגורם שהאלוקות תהיה נוכחת בכל דבר. שתגיד "ואהבת את ה'" תרגיש באמת אהבת ה'. בשביל זה צריך ללמוד חסידות, לומר את 'פסוקי דזמרה' בקול ולהתפלל בהתעוררות הלב. אפשר להתחיל עם הקטע היומי בתניא. זה מעורר את הרגש וגורם לכך שתרצה להתפלל ולהתחבר לאלוקות.
יש הרבה אנשים שמרגישים בנוח שהם הגיעו למניין ואמרו "אמן יהא שמיה רבא". בסדר, היית עם הגוף. אבל זה עדיין אותך? איפה הראש היה פונה? אם היה אפשר לוותר על התפילה שלך הבוקר - היית מוותר? אבא שלך, שאוהב אותך, רוצה לדבר איתך בגובה העיניים. אל תעשה מזה שיחת מסדרון כדי לסמן וי. תהיה שם באמת.
ד"ר דביר קווה:
יש מושג שנקרא 'עומס קוגניטיבי'. יש לנו יכולת לעבד סך מסוים של אינפורמציה, והסך הזה הולך ומצטמצם ככל שאנחנו מנסים לעשות יותר ויותר דברים במקביל. למשל, עשו מחקרים שבהם אנשים צריכים לנסח מסמך, לענות על מייל מורכב, ותוך כדי עושים עוד משהו, מדברים עם מישהו, מתעסקים בטלפון וכו'.
השפעה על כל היום
כשמדדו את רמת החדות הקוגניטיבית של הנבדקים גילו שהיא שוות ערך לירידה של 15 נקודות ב-IQ. רק שנבין: הממוצע של IQ הוא 100, וסטיית התקן היא 15. זאת אומרת, במובן מסוים, כאילו ירדת בדרגה אחת ב-IQ שלך. מכאן רואים עד כמה הריכוז במשימה חשוב.
הרב עדי אלפנט:
התפילה היא שלב קריטי. תקום ותתפלל. ייקח עוד חמש דקות, עשר דקות, העיקר שזה יהיה משהו אמיתי. וזה גם יגרום לך להיות אמיתי בכל סיטואציה אחרת במהלך היום.
לכן, לאחר שאומרים "ואהבת את ה' אלוקיך", מה שמסמל את הדבקות בה' כפי שהיא באה מצד האדם עצמו, מלמטה למעלה, ממשיכים ומתרגמים זאת מיד לדבקות כפי שהיא מלמעלה למטה, ועליה למדנו במפגש הקודם: באותם המעשים - לימוד התורה - "והיו הדברים האלה... ודיברת בם", וכן קיום המצוות - "וקשרתם לאות על ידיך, והיו לטוטפות בין עיניך, וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך".