"ויוצא אותו החוצה ויאמר הבט נא השמימה וספור … לו כה יהיה זרעך" )טו, ה(
- Lech-Lecha
- 5787
- Hebrew
"ויוצא אותו החוצה - ולפי מדרשו, אמר לו: צא מהאצטגנינות שלך, שראית במזלות שאינך עתיד להעמיד בן. אברם אין לו בן אבל אברהם יש לו בן, וכן שרי לא תלד אבל שרה תלד. אני קורא לכם שם אחר וישתנה המזל" (רש"י.)
בא יהודי לפני רבי אהרן מסדיגורא ובכה: אני עומד לפני משפט קשה וצפוי לי עונש כבד, וכל ההוכחות נגדי ואיני רואה כל דרך להינצל, אין לי שום עצה... ענה לו הרבי: כשאין לאדם עצה, אזי "עצת ה' היא תקום..." (משלי יט כא.) וכך היה, הלך למשפט ויצא זכאי! אח"כ בא להודות לרבי על המופת, על רוה"ק. אמר לו הרבי: כאשר אדם בא להתפלל אל הקב"ה, הוא מגיע עם עשר עצות איך כדאי לטפל בעניין שלשמו הוא מתפלל. וכשזה לא מצליח הוא חושב שהכל הסתיים ואין עוד סיכוי ותקוה, ונופל לזרועות היאוש.
אפילו אברהם אבינו הסתכל באצטגנינות. הוא כבר נשוי 75 שנה, אין לו ילדים. הסתכל בכוכבים וראה שגם לו וגם לשרה לא יכולים להיות ילדים. אמר לו הקב"ה: מי אמר שאין עוד סיכוי. לאברם אין ילדים, אך לך יקראו אברהם - ולאברהם יהיו ילדים. לשרי אין ילידם - אך לשרה יהיו ילדים.
כאשר מגיע מצב שאדם מבין כי אין לו יותר מה לעשות, אזי "עצת ה' היא תקום." כל זמן שיש לאדם עצות, אומר הקב"ה: עשה כפי שאתה חושב, ורק לאחר שהאדם מנסה את כל הדרכים ורואה שאין לו עצה - אזי "עצת ד' היא תקום."
זה מה שנאמר בתהלים (יג, ב-ג) האדם שואל" :עד אנה ה' תשכחני נצח עד אנה תסתיר את פניך ממני" והתשובה" :עד אנה אשית עצות בנפשי," כל זמן שיש לך עצות אומר הקב"ה - תסתדר לבד. וכשכבר אין לך עצות, ואתה סומך רק על הקב"ה - אז הקב"ה ישלח לך את ישועתו.
(הגש"פ "אדיר במלוכה)