אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם
- 'אתם נצבים היום' - יומא דדינא
- זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון
- הדברים חוזרים בזמנם בכל השנה למציאות הראשון
- התעלות הנשמות למקורם הראשון
- 'אורי' - בראש השנה
'אתם נצבים היום' - יומא דדינא
'אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם, ראשיכם שבטיכם זקניכם ושוטריכם כל איש ישראל. טפכם נשיכם וגרך אשר בקרב מחניך, מחוטב עציך עד שואב מימיך' (כט ט-י). הנה בכל שנה ושנה קודם ראש השנה אנו קוראים פר' נצבים (כמובא בשו"ע או"ח סי' תכח סעי' ד). ובזוה"ק (פר' בא לב:) מובא, שכשנאמר 'היום', הכוונה לראש השנה, שהוא היום שהקב"ה עומד לדון את העולם[א].
ולפי זה כתב הבאר מים חיים (פרשתן ד"ה ובזה נבוא) ובעוד ספרים הק', שהתורה באה לרמז על יום הדין של ראש השנה, שבראש השנה נצבים כולם, 'ראשיכם שבטיכם זקניכם ושוטריכם כל איש ישראל' וכו'. ויש לבאר ענינו של יום.
זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון
ונראה לבאר זאת עפ"י מה שתיקנו אנשי כנסת הגדולה לומר (סדר זכרונות) 'זה היום תחילת מעשיך - זיכרון ליום ראשון'. והיינו כדעתו של ר' אליעזר שבתשרי נברא העולם, כמובא בגמ' (ראש השנה כז.) 'אמר רב שמואל בר יצחק, כמאן מצלינן האידנא 'זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון'. כמאן - כרבי אליעזר, דאמר בתשרי נברא העולם'[ב].
ויש ללמוד מדברי המדרש רבה (פר' בראשית כב ג), שלדעת האומר שבתשרי נברא העולם, יום בריאת העולם היה בא' תשרי - ראש השנה. וזו לשון המדרש ''[ויהי מקץ ימים' (בראשית ד ג)], ר' אליעזר ור' יהושע. ר' אליעזר: א' בתשרי נברא העולם. ר' יהושע: א' בניסן''. וכן מצינו בירושלמי (עבודה זרה פ"א ה"ב) 'אמר ר' יוסי בי רבי בון, מאן סבר בראש השנה נברא העולם. רב דתני בתקיעתא דבי רב, 'זה היום תחילת מעשיך זכרון ליום ראשון וכו'', הוי: בראש השנה נברא העולם'[ג].
אמנם מצינו בתוספות (ראש השנה כז. ד"ה כמאן) שדחו ראיה זו – שאין ממנה קושיא על דעת ר' יהושע, וזו לשונם 'הא דאמרינן ליה, לאו משום ברייתו של עולם אלא משום תחלת מעשה דין, שהעולם נדון בו להתקיים או לאו'.
והתוס' הביאו בהמשך דבריהם 'אומר רבינו תם, דאלו ואלו דברי אלוקים חיים, ואיכא למימר דבתשרי עלה במחשבה לבראות ולא נברא עד ניסן'. ולפי דבריו ניחא הלשון היום 'הרת' עולם, אך אם נפרש את דעת ר' אליעזר כפשוטו שהעולם 'נברא' בתשרי, א"כ יש לבאר מה שאומרים: היום 'הרת'.
אכן, מצינו בפרי מגדים (או"ח, משבצות זהב סי' תקצב ס"ק ב) שמיישב זאת וכתב 'פיוטים ראוי ללמוד עם פירושים. היום 'הרת' עולם, א' הריון, ולידה גם כן נקרא[ת] הריון. ויש אומרים (עיין אור החיים הק' בראשית א טז), בתשרי - במחשבה ובניסן - נברא, א"כ שפיר 'הרת' על המחשבה'.
ובמחצית השקל (או"ח סי' תקצב ס