אתם נצבים - התייצבות מכח התפילה

• צרה ויגון אמצא ובשם ה' אקרא
• בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה
• בראש השנה יצא יוסף מבית האסורים
• תפלה אחת נשתיירה להן

צרה ויגון אמצא ובשם ה' אקרא

'אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם, ראשיכם שבטיכם זקניכם ושוטריכם כל איש ישראל' (כט ט). מובא במדרש תנחומא (פרשתן סי' ג) 'אמר חזקיה בנו של רבי חייא: למה נסמכה פרשה זו לפרשת קללות. לפי ששמעו ישראל מאה קללות חסר אחת או שתים שנאמר בפרשה זו, חוץ מארבעים ותשע שנאמרו בתורת כהנים. מיד הוריקו פניהם ואמרו: מי יכול לעמוד באלו. מיד קרא אותן משה והיה מפייסן. מה כתיב למעלה מן הענין (כט א-ו) 'ויקרא משה אל כל זקני ישראל וגו', המסות הגדולות וגו', ותבואו אל המקום הזה' וגו'. ואתם לא שמעתם בקולי, ואמרתם לפני דברים שאתם חייבין עליהם כלייה ולא עשיתי אתכם כלייה, שנאמר (תהלים קו ז) 'אבותינו במצרים לא השכילו נפלאותיך' וגו'. ולא עוד אלא שאמרתם לעגל 'אלה אלהיך ישראל' (שמות לב ד). ואם תאמר, מפני מה העכו"ם נתחייבו כלייה ואנו קיימין. לפי שבשעה שבאו עליהן יסורין מבעטים בהן ואינם מזכירין שמו של הקב"ה, שנאמר (תהלים עט ו) 'שפוך חמתך על הגוים אשר לא ידעוך' וגו'. אבל ישראל כשהיסורין באין עליהן הן נכנעין ומתפללין, שנאמר (תהלים קטז ג-ד) 'כוס ישועות אשא וגו' צרה ויגון אמצא' וגו'. לפיכך אמר להם הקב"ה, אף על פי שקללות הללו באות עליכם, הן מעמידות אתכם. וכן הוא אומר (ח טז) 'למען ענותך ולמען נסותך' וגו'. וכך אמר להם משה לישראל אף על פי שהיסורין הללו באין עליכם, יש לכם עמידה. לכך נאמר 'אתם נצבים היום כולכם'[ט].

ונראה לפרש לפי דברי המדרש, את המובא בגמ' (ברכות כו:) 'אין עמידה אלא לשון תפילה', מפני שהתפילה היא הכח המעמיד את ישראל בכל היסורין שעוברים עליהם, שהרי 'כשהיסורין באין עליהן - הן נכנעין ומתפללין'.

ועל כך נאמר 'אתם נצבים - היום' שההתייצבות שלנו 'היום' - ביומא דדינא, היא מכח התפילה. וזו עבודת יומא דדינא - להתפלל מתוך הכנעה, כלשון הרמב"ם (פירוש המשניות, ראש השנה פ"ד אות ז) 'אין קורין הלל לא בראש השנה ולא ביום הכפורים, לפי שהם ימי תפלה והכנעה לפני ה' ויראה ממנו, וניסה אליו ותשובה ותחנה ובקשת מחילה וכו''[י].

[ט] עוד מצינו בראשית המדרש (שם), על העכו"ם שמבעטים ואינם קוראים לה' בעת צרתם. וזו לשון המדרש ''אתם נצבים היום' (כט ט). זה שאמר הכתוב 'הפוך רשעים ואינם, ובית צדיקים יעמוד' וגו' (משלי יב ז). כל זמן שהקב"ה מסתכל במעשיהם של רשעים ומהפך בהם - אין להם תקומה. הפך במעשיהם של דור המבול לא היתה להם תקומה, שנאמר (בראשית ז כג) 'וימח את כל היקום הפך במעשיהם'. של אנשי סדום ולא היתה בהן תקומה, שנאמר (בראשית יט כה) 'ויהפך את הערים האל'. הפך במעשיהם של מצרים ולא היתה להן תקומה, שנאמר (שמות יד כח) 'ולא נשאר בהם עד אחד'. הפך במעשה של בבל ולא היתה לה תקומה, שנאמר (ישעיה יד כב) 'והכרתי לבבל שם ושאר ונין ונכד'. ועל כולם אמר דוד (תהלים לו יג) 'שם נפלו פועלי און' וגו', אבל ישראל נופלין ועומדין, וכן הוא אומר (מיכה ז ח) 'אל תשמחי אויבתי לי כי נפלתי קמתי' וגו'. 'כי אני ה' לא שניתי' וגו'. אמר רבי חנינא בר פפא, אמר הקב"ה: מעולם לא הכיתי אומה ושניתי לה, אבל אתם בני יעקב לא כליתם, שנאמר (דברים לב כג) 'חצי אכלה בם', חצי כלין והן אינן כלים. וכך אמרה כנסת ישראל: 'דרך קשתו ויציבני' וגו' (איכה ג יב). משל למה הדבר דומה, לגבור שהעמיד את הקורה והיה זורק בו את החצים, חציו כלין והקורה במקומה עומדת. אף ישראל, כל זמן שהיסורים באין עליהן, היסורין כלין והם במקומן עומדין ואינן כלין, לכך נאמר (משלי יב ז) 'הפוך רשעים ואינם''. וכן כאשר קשה לעכו"ם לקיים את המצוות, הם מבעטים ומזלזלים במצוות, כמובא בגמ' (עבודה זרה ג.) שלעתיד לבוא יבואו העכו"ם ויאמרו לפניו 'אמרו לפניו: רבש"ע, תנה לנו מראש ונעשנה, אמר להן הקדוש ברוך הוא שוטים שבעולם, מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת, מי שלא טרח בערב שבת מהיכן יאכל בשבת. אלא אף על פי כן, מצוה קלה יש לי וסוכה שמה, לכו ועשו אותה וכו'. מיד כל אחד [ואחד] נוטל והולך ועושה סוכה בראש גגו, והקב