Skip to content
שירת התורה

עד דור המבול לא סבלו משום דבר

  • Noach
  • 5787
  • Hebrew
View printout

עד דור המבול לא סבלו משום דבר

נגלה לכם סוד, ששלשים אחוז מימות עולם העולם נראה בדיוק כפי שלשת ההצעות האלה, דכך ברא הקב"ה את העולם עד שנת אלף תרנ"ו עד המבול. הרי כולם חיו בערך 800 שנה, וחנוך נפטר "בדמי ימיו" בערך שלש מאות שנה, מחלות לא היו עד יעקב אבינו, ומזג האויר היה תמיד שווה כמו שכתב הספורנו והמלבי"ם [לקמן ח כב] דעד המבול היה מהלך השמש תמיד שווה, וממילא לא הי' שינוי במזג האויר, ולמה זה הפסיק? דהטבע של האדם הוא שאם מדי טוב לו אז "ורם לבבך ושכחת וגו'" הוא שוכח מהקב"ה.

וכן מפורש בסנהדרין קח. "ת"ר דור המבול לא נתגאו אלא בשביל טובה שהשפיע להם. ומה כתיב בהם, בתיהם שלום מפחד וגו' ישאו בתוף וכינור וישמחו לקול עוגב [-ימיהם היו מלאים חגיגות-] יבלו ימיהם בטוב ושנותם בנעימים [-הרכוש, והילדים הכל הי' בשפע ולא הי' מחלות-] וכתיב ברגע שאול יחתו, והיא גרמה שאמרו לאל סור מנו, ודעת דרכיך לא חפצנו וכו' אמרו כלום צריכין אנו לו אלא לטיפה של גשמים, יש לנו נהרות ומעינות שאנו מסתפקין מהן, אמר הקב"ה בטובה שהשפעתי להם, בה הם מכעיסין ובה אני דן אותן וכו' עי"ש היינו שכל הקילקול וההשחתה הי' גופא מחמת רוב השפע.

הסבל של האדם מקרב אותו להקב"ה

זה נוגע לכל אחד מאתנו. אדם חושב אילו הייתי מסודר בקשיים שלי, הי' יוצא ממני גדול הדור. אבל באמת אם הי' מסודר לגמרי הי' מגיע לדור המבול. כ"א יבדוק בעצמו שאם יש לו קצת הכנעה מהגאוה שלו, וקצת קרבת אלקים וטעם בתפלה אמונה ובטחון, זה דוקא מהקושיים והנסיונות שהיה לו. זה בונה האישיות שלו וכל קומה רוחני שלו. שמעתי מבן עלי' מופלג שהי' לו תקופה מאוד קשה בישיבה קטנה, ועכשיו הוא רואה שכל מה שיש לו היום הוא ממה שעבר אז. איתא בילקוט ראובני [פ' וישלח עה"פ ותצא דינה בת לאה], דלכן הי' ליעקב אבינו כ"כ הרבה סבל בחייו כדי שלא יתגאה על עשיו, דהיינו הדבר הכי מסוכן להאדם, הוא גאוה, והקב"ה עושה חסד עם האדם להכניע את לבבו." ע"כ מדברי הרב שליט"א.

More in this printout

View the whole printout