Skip to content
שירת התורה

ביאור מה שנקראו ישראל עברים

  • Noach
  • 5787
  • Hebrew
View printout

ביאור מה שנקראו ישראל עברים

ולשם ילד גם הוא אבי כל בני עבר אחי יפת הגדול: [שם כ"א]

וברש"י אבי כל בני עבר הנהר הי' שם. יל"פ דבריו ע"פ הרמב"ן כאן דמש"כ כאן עבר אינו שם אדם שהוא אביו של פלג, כי למה יזכירו הכתוב יותר מכל בני שם אלא הכוונה לעבר הנהר שמשם בא אברהם אבינו כמבואר ביהושע כ"ד ב' וכלומר שאביהם של כל היושבים בעבר הנהר הי' שם. עוד פי' הרא"ם דנתק' לו דלמה דוקא בשם כ' שהי' אבי משפחה הרי כאו"א אבי המשפחה היוצאת ממנו.

אולם לפי פשוטו הכוונה ששם הי' אבי כל בני עבר היינו עבר אביו של פלג, וכ"פ הרד"ק, והראב"ע פרשת משפטים [שמות כ"א ב'] עה"פ כי תקנה עבד עברי כשהאריך בביאור מש"כ בכל מקום בתורה עברי דקאי על ישראל דוקא כתב "ובלי ספק כי פירוש אברם העברי [לקמן י"ד י"ג] שהוא מבני עבר עליו כתוב אבי כל בני עבר" דאי הכוונה מעבר הנהר הול"ל "עברי נהרי" אי לא דנקט דרך קצרה בעבור שמצינו ואקח את אביכם את אברהם מעבר הנהר. ולדבריו קשה למה נקט עבר דוקא מכל בני שם.

בני עבר החזיקו בשפה וצורת החיים של הסבא עבר

ופי' בזה מוח"ז הג"ר יצחק צבי שרייבער זצ"ל בספרו שוקל וסופר סי' כ"ג די"ל דעבר הי' האחרון שבשלשלת היוחסין לאברהם אבינו אשר בימיו עוד דיברו לשה"ק שהרי בזמן בנו פלג נפלגה הארץ ונתבלבלו הלשונות, אולם פלג הוא זה שהחזיק בלשון עברי של אביו ומסרו לבניו ובני בניו עד אברהם אבינו אבל יקטן וכל דור הפלגה עזבו לשון אביהם ודיברו בלשונות חדשים. ויש להוסיף דברי הספורנו כאן דכל המחזיקים בדעות מציאות הקל ויכולתו והשגחתו נקראו עברים, ע"ש עבר שהשתדל להבין ולהורות בזה, ולכן גם שם נקרא אבי כל בני עבר, היינו שהוא מלמד כל בני עבר כי המלמד נקרא אב והתלמידים נקראו בנים. ועד"ז כ' בתוס' השלם אות א'. עכ"ד.

ויש להמתיק דברי מוח"ז זצ"ל דהצורה איך יכלו להחזיק מעמד נגד הזרם שדיברו בשפה אחרת והי' להם השקפות אחרות, הוא במה שנקראו ע"ש עבר ותמיד השרישו בבניהם אחריהם שאנחנו מבני עבר שדיבר בשפה אחרת מכל העולם ותמיד דמות הסבא שלהם "עבר" הי' נגד עיניהם, ועי"ז גם נפרדו מכל העולם בצורת החיים והחזיקו מעמד נגד הכפירה והע"ז ששררה בעולם, [וי"ל בדרך צחות ששם משפחתם הי' עברי] וזה הי' ענינו ושורשו של בית המדרש של עבר איך להחזיק מעמד נגד כוחות הרע וכדכ' ר"פ ויצא בשם הגר"י קמינצקי זצ"ל דלכן הלך יעקב לשם לפני שהלך ללבן. וא"ש לפ"ז הא דנחלקו במדרש לך לך פמ"ב ח' בביאור "אברהם העברי" דלד' ר' יהודה היינו דכל העולם מעבר אחד והוא מעבר אחר ולר' נחמיה שהוא מבני בניו של עבר, ולהנ"ל שניהם ביסודם אחד, דמה שהתייחס אחר עבר ושפה שלו זה גופא נתן לו הכח והאומץ להחזיק מעמד נגד כל העולם.

וי"ל עוד דלכן קרא עבר לבנו פלג "כי בימיו נפלגה הארץ", ומבואר ברש"י דזה הי' בגדר נבואה למה שיקרה בימיו, וצ"ע וכי נביא גדול כעבר יתן שם סתם ע"פ מה שיקרה בתקופה שלו, ולהנ"ל י"ל דרצה להשריש בו שידע "כי רק בימיו נפלגה הארץ" דהיינו שיחי' תמיד עם ההכרה דענין ההפלגה הוא דבר שנתחדש בימיו אבל פעם לא הי' כן וא"כ יש לו להחזיק במסורת אבותיו ולא להתפתות אחרי דרכי ההפלגה והפירוד, ולזה זכה באמת להעמיד דורות שממנו יצא אברהם אבינו וכל בני ישראל.

וכמה נאים הדברים למי שאמרם מוח"ז זצ"ל אשר תמיד הקפיד לדבר דוקא בשפה האידיש ולהתרחק מכל סממני והשקפות של הגוים, וכשהי' מבקר בא"י לא הי' ניח"ל גם בשפה ה"עברית" וזה הי' רק סימן לכל השנאה שהי' לו לכל ה"גויאישקייטן" שנכנס למחנינו, וכאב לו זה שאוהבים לחקות את הגוים והי' אומר הרבה "מה צריך את זה למה זה חסר בכלל", והי' חוזר על מה שאמו ע"ה היתה אומרת ש"גוי הוא פושע" "הוא הדבר הכי גרוע שיכול להיות". וסיפר בנו הג"ר ישכר שליט"א בהספידו שעשרות שנים הי' אומר פרשת האזינו כל יום אחר שחרית, וסיפר הטעם כיון שגדל בילדותו בוויען לפני המלחמה ולא היתה לו ברירה והי' צריך ללמוד בכיתה אחד עם גוים שחיו חיי פריקת עול דלית דין ולית דיין, ואע"פ שלא הי' לו קשר אתם שהרי שנאו אותו כי הי' יהודי, אבל עצם המציאות שהי' אתם הכניס אצלו קרירות בדקי דקות לכל החיים. ולכן הרגיש צורך לומר פרשת האזינו כל יום, שהוא עדות על שכר ועונש ויסודות האמונה ובטחון בה', וכל יום הי' מרגיש צורך להכניס יסודות הללו כדי לשרש את הגויאישקייטן, לשרש את הכפירה דלית דין ולית דיין.

הנה זה ממש ענינו של "עברים" שמרגישים כסדר שצריך להתרחק מכל העולם ולדבר בשפה אחרת ומזה גופא נולדים בנים ונכדים כאברהם אבינו.

More in this printout

View the whole printout