ביאור מלת מפניהם
ויאמר אלקים לנח וגו' כי מלאה הארץ חמס מפניהם וגו' [שם י"ג]
מלת מפניהם צ"ב דלכאורה הכוונה כמו שהי' כתוב "מהם" וכ"כ ש"ב הר"ר ראובן בוכינגר ז"ל בהערות החומש שלו, וא"כ צ"ב למה נקט לשון זה, וכתב בזה א"ז הג"ר דוד פרידמן זצ"ל אב"ד דק"ק צעלים, בספרו שלמי דוד בשם אביו הג"ר ישראל קערט זצ"ל ע"פ מש"כ רש"י עה"פ והרעב הי' ע"פ כל הארץ [בראשית מ"א נ"ו] דפני הארץ אלו העשירים, וא"כ ה"נ הכוונה דגם העשירים היו גוזלים וחומסים, דהנה אם העני גונב אין זה כ"כ טענה דהרי הוא עושה כן למלאות רעבונו, וכמ"ש במשלי [ו' ל'] לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב אבל אם העשיר גונב זה כבר עוולה גדולה שאין כמוהו.
עוד הוסיף הג"ר דוד זצ"ל דפני הארץ קאי על החשובים והגדולים דהיינו שעשו להם חוקים רעים ללכת בהם, וזה הי' הדרך הנכון בעיניהם, ולזה אין תקוה כלל שישובו ע"י יסורים, דרק אם בעצם הם יודעים החוקים הטובים רק מחמת יצרם הם לא מקיימים אותם, אז ע"י יסורים יתעוררו לשוב בדרך הטובה, אבל כיון שהי' להם חוקים ונימוסים שאינם טובים א"כ לא יעזור שום יסורים, דאדרבה אם הקב"ה יעניש אותם, יאמרו לית דין ולית דיין, דהרי סוברים שהם מקיימים החוקים כדין ולמה מביא עלינו הרעה הזאת ולכן לא הי' עצה רק לכלותם לגמרי.
ובזה הסביר מה שכפל בפסוק "וירא אלקים את הארץ והנה נשחתה" והרי כבר כתוב "ותשחת הארץ", אלא שבא לפרש מדוע עשה משפט לכלותם לגמרי, ולא הענישם באופן שיכלו לשוב, אלא שכיון שראה שהשחית כל בשר את "דרכו" היינו שעשו להם דרך חדש מיוחדת של רוע והשחתה, ובזה הם הולכים, לכן לא הי' עצה רק לכלותם לגמרי.