ההבדל בין נח לאברהם
את האלקים התהלך נח [שם]
וברש"י "ובאברהם הוא אומר "אשר התהלכתי לפניו", נח היה צריך סעד לתמכו, אבל אברהם היה מתחזק ומהלך בצדקו מאליו. וצ"ב הרי מבואר בסוף סוכה דיצרו של אדם מתגבר עליו כל יום, ואלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו, ואיך יתכן דלא הי' צריך סייעתא דשמיא, ומבואר בגמ' סוף קידושין כמה מעשיות על אמוראים שחשבו שניצחו את היצר לגמרי והי' להם נסיונות גדולות מאד, ובלי סייעתא דשמיא לא היו מתגברים, ובכלל צ"ב במה זה מתבטא ומה הפי' בחילוק זה.
ושמעתי מפי הג"ר אברהם יצחק ברזל זצ"ל דהנה קרא דאשר התהלכתי לפניו הכתוב בפרשת חיי שרה קאי על מה שא"ל הקב"ה התהלך לפני והי' תמים, ואחז"ל דעד אז היו ה' אברים שלא היו נמסרים בידו ומעכשיו היו נמסרים בידו, שהקב"ה השליטו על כל אבריו ולכן נתוסף ה' על שמו, והביאור ע"פ החילוק בין צדיק וישר לב דצדיק הוא הלוחם ביצרו תמיד כגון שיש לו נסיון לקום בבוקר שהיצר בא עם טענות שקר בחוץ שיהי' עייף אח"כ ויש לו נסיון להתגבר על טענות אלו, אבל ישר לב הלב שלו כבר נקי מתאוות ועצלות, והטבע שלו הוא כבר ממילא עושה את הנכון מאליו, וזהו תכלית האדם למשול בגוף וכל תולדותיו כדכ' רבינו יונה [שע"ת א' י], ואין נסיונות שלו בעניני הגוף רק בשכל ובענינים דקים, וכמו שמסופר על הגר"א שהי' מופקע לגמרי מנסיונות הגוף רק בשכל. והגמ' סוכה יתכן דקאי על נסיונות הגוף, ולפני שמסרו הקב"ה בידו לגמרי. ועדיין יל"ע מאמוראים הקדושים. [ראה ברא"ש נדרים לב: ד"ה שתי "כשאדם מתגבר על יצרו סוף שהקב"ה מוסרו בידו"]