*האם מלק נח את העופות
ובעיקר הקרבת נח את העופות שאל הגרי"ד את אביו הגרי"ז איך הקריבם הלא עדיין לא נתחדש פרשת מליקה, והשיב הגרי"ז דצ"ל דלא הי' זה ע"י מליקה רק ע"י שחיטה ומצינו שחיטה קודם מ"ת כמ"ש בפ' וירא [לקמן כב י] וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת לשחוט את בנו.
ובאמת לכאורה כל עיקר שאלתו הוא רק אם ננקוט שכיון שהקריב במקום המקדש הי' לו דין קרבנות פנים שדינם שעופות צריך מליקה, או שננקוט שגם בבמה עופות צריך מליקה, אבל באמת שאי"ז כ"כ פשוט שהקרבת עופות בבמה צריך מליקה, דנראה שיש בזה מח' ראשונים דרש"י זבחים סח: ד"ה ונילף מפורש שגם בבמה היו מולקים וכ"מ בגמ' סט. שמליקת זר יש לה הכשר בבמה, אולם בפי' ר"ח קיא: מבואר הטעם שלענין שחוטי חוץ בעופות חייב דוקא על שחיטה ולא על מליקה [כמפורש זבחים קז. לכו"ע] כיון שגם בבמה היו שוחטים ולא מולקים, ובספר זכר יצחק סי' ל"ג ביאר בזה שי' הרמב"ם פי"ח ממעה"ק הי"ח שביאר מה שחייב על שחיטת עופות בחוץ כיון שחיטה כשרה בחוץ וה"ה מליקה בפנים וראב"ד השיג שהטעם הוא כיון שהתורה הקפידה על שחיטת עוף דוקא כמו בהמה, וביאר דעת הרמב"ם דגדר חיוב חוץ הוא שעושה מעשה שחיטה בחוץ כמו בבמה וכיון שבבמה שוחטים עוף חייב גם על השחיטה. עכ"פ אי ננקוט ששחיטת עוף כשר בבמה וננקוט שלהקרבת נח הי' לו דין קרבן במה ל"ק קושית הגרי"ד.