Skip to content
שירת התורה

המים הוא מקום מובדל לעצמו

  • Noach
  • 5787
  • Hebrew
View printout

המים הוא מקום מובדל לעצמו

וביותר י"ל, דחוץ מזה דהים הוא מקום מובדל לעצמו הרי הוא גם מקום טהור בעצם, דאך מעין ובור מקוה מים יהי' טהור וכל שבים טהור וכל טהרה נעשית ע"י מקוה מים, ושמעתי מהג"ר אליהו דיסקין שליט"א להציע דכל ענינו של המבול הי' לטהר את העולם ע"י מקוה מים דסגולתו של מקוה הוא לקבל הווי' ומציאות חדשה ויש להוסיף דכתוב אצלינו כמה פעמים מלת היקום שזהו אותיות מקוה, וא"כ יתכן דהדגים שכל מציאותם והווייתם במים הם מופקעים מהשחתת וקילקול האדם אבל השפעת הטהרה והצדקות של העולם מגיע גם לשם.

[עוד נוסח יש בכלי חמדה, דהא דכל שבים טהור כיון דכדי לקבל טומאה בעי' גמרו בידי אדם ובשאר בעלי חיים ע"י שקרא להם אדם שם, הוי גמרו בידי אדם ושייך טומאה אבל דגים שלא נקרא להם שם ע"י האדם וכנ"ל בשם החזקוני ולכן ל"ש טומאה ולהנ"ל א"ש דבאמת לא חל עליהם שליטת האדם כ"כ].

ובזה מתיישב ג"כ קושיית הגה"צ רבי יהודה זאב סג"ל ראש ישיבת מנצסטר זצ"ל שהקשה דלמה הותרו בע"ח לאכילת האדם לפי שניצלו בזכותו, הרי כל עיקר מה שנתקלקלו הוא לא הי' אלא בעוון האדם וא"כ בדין הוא שינצלו כשהאדם ניצל, ולהנ"ל א"ש דאלו שניצלו הי' רק ממה שלא התקלקלו, וזה הי' רק מכח עבודתו של צדיק, ולכן הותרו לו לאכילה.

האם דגים כשרים לקרבן בן נח

והנה יל"ע אי דגים כשרים להקרבת קרבן בן נח כמו שחיות כשרות להקרבה, ומרן הגרח"ק זצ"ל בטעמא דקרא הסתפק בזה ובספר משנת חיים להג"ר חיים שטיינברג שליט"א דן בזה טובא בחילוף מכתבים עם הגרח"ק, והגרח"ק נקט בפשיטות דפסולין להקרבה מדלא נקטינהו בברייתא דזבחים, אולם ר"ח שטיינברג מצדד דכשרים, ולכן הי' צריך אדם הראשון למסור לבניו סימני טהרה של הדגים עי' בתוס' חולין ס"א ע"א ד"ה כל.

ויל"ע למה באמת לא הוכשרו דגים להקרבה, דאין לומר דל"ש שחיטה דהרי מנחות כשרים להקרבה, ואולי ל"ש כפרה לאדם רק במין הדומה לו השייך לחלק הארץ אבל מה ששייך לחלק הים ל"ש לו כ"כ וכנ"ל. עוד י"ל דמצינו דלדגים יש זוהמא כדאי' בשבת קח. מהו לכתוב תפילין על גבי עור של דג טהור, א"ל אם יבוא אליהו ויאמר אי פסקא זוהמא מיניה אי לא וכו', ובחי' הר"ן שם פי' דכשבא נחש על חוה הטיל זוהמא עלי' ועל כל בריות שבעולם, ישראל שעמדו על הר סיני נפסקה זוהמא מהם ומן הבריות שהיו שם, חוץ מדגים שלא היו שם ולהכי אצטריכי לאליהו להודיענו אי פסקה או לא, וא"כ א"ש דלא כשר למזבח, ומאידך עי' בטור או"ח סי' קפ"א בשם שאילתות דכל דבר שאין קרב ע"ג המזבח נקרא מזוהם וכו'.

More in this printout

View the whole printout