מֵאֵת: דָּנִיאֵל גּוֹלְדְוִין
אִיּוּר: מָרְדְּכַי אַיְיזְנְשְׁטַט
תַּקְצִיר: ר' מֵאִיר פָּשׁוֹט כָּרַע וּפָנָה לְאַרְכֻּבּוֹתָיו שֶׁל הַקָּאדִי. הוּא פִּסְטֵר לוֹ אֶת שַׁהֲרַנְתָּנוֹ, אַךְ זוֹכֶה לְלַכְתֵּךְ קָרָה. לְבַסּוֹף הוּא מַצִּיעַ לַקָּאדִי צְרוֹר מַטְבְּעוֹת זָהָב. הַקָּאדִי פָּטַרְבּוּר, אַךְ ר' מֵאִיר מַשְׁלִיךְ אוֹתָם עַל הָרִצְפָּה וּמִסְתַּלֵּק.
– וּבָעֵת לְהַתְחָנֵן וְלִשְׁכֹּךְ...
– בֹּקֶר טוֹב, אֲדוֹן בַּרְכָּאת!
– טַבַּאח אַל־חֵ'יר*, חַוַואגָ'ה פַארִיד!
– אַחַרְתָּ, בַּרְכָּאת, יְדִידִי, אֵין כְּמוֹ הַקָּפֶה שֶׁלְּךָ עַל הַבֹּקֶר! תַּעֲנוּג אֲמִתִּי.
– אָכֵן, אַתָּה צוֹדֵק. סַפָּקָה קִלּוּי כַּדּוּרֵי מוּשְׁלָם... כְּמוֹ שֶׁלִּמֵּד אוֹתִי סַבָּא, אַבּוּ־פַלַסְטִין.
– וְעַרְבּוּב, כְּמוֹ שֶׁלִּמְּדָה אוֹתִי אִמָּא, פָאטְמָה.
– אַתָּה יוֹדֵעַ, בַּרְכָּאת, יְדִידִי – אַתָּה כְּמוֹ אָח שֶׁלִּי! חוֹשַׁבְתִּי עַל מַה שֶׁהָיָה בֵּינֵינוּ וְהִגַּעְתִּי לְמַסְקָנָה בְּרוּרָה: לֹא שָׁוֶה אֶת זֶה סֶרַע לֵב. אַתָּה אִישׁ טוֹב. וַדַּאי יִשָּׁמְעוּ בְּקָשִׁים בַּסַּמִּים, וְאַתָּה פְּשׁוּטוֹ לֹא מְסֻגָּל לְהָשִׁיב לִי אֶת הַכֶּסֶף – אִם כִּי אַתָּה בֶּטַח רוֹצֶה.
– אֲבָל אַתָּה יוֹדֵעַ פֹּה, יֵשׁ לִי מַעֲרָכָךְ הֲצָעָה שֶׁלֹּא תּוּכַל לְסָרֵב לָהּ.
– נוּ, נוּ...
הֶמְשֵׁךְ יָבוֹא