התאוה הוא מיסוד המים
והנה יסוד התאוה הוא בכח יסוד המים שבאדם [וכעס מן האש וגאוה מן הרוח ועצלות מן העפר] והביאור בזה, דטבע המים הוא להתפשט בלי גבול ומעצור כ"ז שלא יוגבל לגמרי במחיצה, ואם רק יהי' סדק קטן בכלי כבר יזובו ממנו כל המים, וזה רמז לחומר בלי צורה, וזה כעין החמור שאין לו מעצור שאפשר לעשות עם חמור מה שרוצים, ועבד דומה לחמור דבהפקירא ניחא לי' זילא לי' שכיחא לי' פריצה לי' [גיטין י"ג.] דהיינו שברגע שאין עליו שליטת האדון אין לו שום גבול, וכן כל בעל תאוה הוא כולו חומר, ותמיד הוא מחפש תענוגים ותמיד לשונו בחוץ לחפש מה אפשר ללקק וכמו שנקרא עמלק ע"ש זה.