Skip to content
שירת התורה

התביעה על נח שלא התפלל על דורו

  • Noach
  • 5787
  • Hebrew
View printout

והנה כוונת הדרשן מסתמא הי' לדברי הזוהר הקדוש [בראשית סז: ויקרא יד:] עה"פ בהפטרה "כִּי מֵי נֹחַ זֹאת לִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי מֵעֲבֹר מֵי נֹחַ עוֹד עַל הָאָרֶץ" [ישעי' נד ט] וקשה דבתורה נקרא מי המבול ולמה כאן נקרא מי נח, ותי' דלכן נקרא על שמו לפי שלא התפלל על דורו לעומת משה רבינו שכן התפלל על כלל ישראל, ועי"ש שדרכו של הקב"ה שאם בני הדור חייבים כלי' הוא מדבר אל הצדיקים ומגלה להם את זה, ומקווה שיתפללו על הדור וכמו שרמז למשה באומרו "ועתה הניחה לי" ודרך הצדיק שלא חושב על עצמו כלל רק מיד מתפלל על הדור וכן עשה משה שמסר נפשו למיתה ואמר מחני נא וביקש על דורו, אבל כשגילה ה' לנח שמביא מבול אמר נח "ולי מה את עביד", וענה לו ה' והקימותי את בריתי אתך וגו' עשה לך תבת עצי גפר, ולא ביקש רחמים על העולם ובאו מים ונאבדו בני העולם ולכן נקרא מי נח, ור' יוסי דרש כן ממש"כ "ויחל נח איש האדמה" ויחל לשון חולין, דנעשה חול, איש האדמה דבשבילו נאבדו בני העולם דלא התפלל עליהם. ולכ"כ מי נח "זאת" לי שכיון שלא הי' צדיק שיגן ויתפלל עלה דור הוצרך לגלות את אות הברית של הקשת הנקראת זאת ומאריך שם בשבח רשב"י שהי' מבטל גזרות שהיו באים על העולם ולכן לא הוצרך הקשת להתגלות בימיו.

ובהשמטות לזוהר [ח"א רנד:] ובזוהר חדש [נח לח:] איתא מה השיב הקדוש ברוך הוא לנח כשיצא מן התיבה וראה את העולם חרב והתחיל לבכות לפניו ואמר רבונו של עולם נקראת רחום היה לך לרחם על בריותיך וכו' השיבו הקדוש ברוך הוא ואמר רעיא שטיא השתא אמרת דא, למה לא אמרת בשעתא דאמרית לך כי אותך ראיתי צדיק לפני וגו' ואח"כ הנני מביא את המבול מים ואח"כ עשה לך תיבת עצי גופר כל מה שהתעכבתי ואמרתי לך היה כדי שתבקש רחמים על הדור, וכששמעת שתנצל בתיבה לא עלה בלבך לבקש רחמים על יישוב העולם ועשית תיבה וניצלת ועכשיו שכבר נאבד העולם אתה מבקש רחמים, כיון שראה נח כך, הקריב קרבנות, אמר רבי יוחנן בא וראה מה בין צדיקים שהיו להם לישראל אחר נח ובין נח, נח לא הגין על דורו ולא התפלל עליהם, כאברהם דכיון דאמר הקב"ה לאברהם (שם י"ח) זעקת סדום ועמורה כי רבה מיד ויגש אברהם ויאמר וגו' והרבה תחנונים לפני הקודש ברוך הוא עד ששאל שאם ימצא עשרה צדיקים שיכפר לכל המקום בעבורם וחשב אברהם שהיו בעיר עם לוט ואשתו ובנותיו עשרה צדיקים ולפיכך לא התפלל, אח"כ בא משה והתפלל והגין על דורו ... [ראה שפתי חיים עה"ת פ' נח בענין נח רעיא שטיא לעומת משה רעיא מהימנא]

רבי אליעזר ורבי יהושע הוו יתבי בפלכי טבריא אמר רבי יהושע מה ראה נח שלא בקש רחמים על דורו אמר לו אפילו הוא לא חשב בלבו שימלט. משל למוצא אשכול ענבים שאינם מבושלים בין הבוסרים דאלו הוה בין ענבים מבושלים לא הוו כלום. משמע דכתיב כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה. הול"ל צדיק לפני מהו בדור הזה כלומר לפי הדור ולפיכך לא בקש רחמים אמר בלבו ולואי שאבקש רחמים עלי ואמלט וכ"ש שאתפלל על אחרים. אמר רבי אליעזר אפילו הכיר הוה ליה למבעי רחמי על עלמא בגין דניחא ליה לקב"ה מאן דיימר טבא על בנוי מנא לן מגדעון בר יואש דלא הוה זכאי ולא בר זכאי ומשום דאמר טיבותא על ישראל אמר ליה קודשא בריך הוא (שופטים ו') לך בכחך זה והושעת את ישראל מיד מדין, מהו בכחך זה טיבותא דאמרת על בני רבי אלעזר שאיל וכו': והאריך שם רבי אליעזר עוד בגודל העונש אפי' על צדיק גדול מאד שאומר לפני הקב"ה דבר רע על ישראל. ע"כ מזוהר הקדוש. ואר"י ז"ל [בשער הפסוקים בראשית ו'] הוסיף דכיון דמשה הי' גילגול נח בא לתקן את אשר עוות בזה אשר מסר נפשו על בני דורו ולכן אמר מחני נא אותיות מי נח. [ועי' בצרור המור שהאריך ג"כ בענין זה והוסיף דלכן אמר ונח בן שש מאות שנה. להורות כי לא נאמר שעשה כל זה ולא העיר רוחו לפי שהיה נער ועלם ועדיין לא נצנצה בו רוח חכמה. כי יש לך לדעת כי היה בן שש מאות שנה והוא שנת שהמבול היה מים על הארץ. ולזה תמצא שחזר לומר אחר כך פעם אחרת בשנת שש מאות שנה לחיי נח ובאחד מהם די ולהורות על זה אמר מפני מי המבול כמאמרם ז"ל שעדיין לא היה מאמין. ואולי כל זה ששתק היה לפי שחשב שהשם לא היה אובד עולמו מפני השוטים. או מפני שהיה רואה בעצמו שלא היה ראוי לבקש על עצמו כל שכן על אחרים ולכן שתק ולא ענה דבר כי מי יבא אחרי המלך את אשר כבר עשה וגזר]

הרי לן להדיא מדברי הזוה"ק שהי' תביעה גדולה על נח שלא חשב על הדור וא"כ לכ' נכונים דברי הדרשן הנ"ל.

אולם באמת אם נתבונן נראה דבדברי חז"ל בגמ' ובמדרש לא מופיע כל ענין זה, והפשטות בביאור הפסוק כי מי נח זאת לי הוא להיפך, דכיון דמציאות העולם ניצל בזכות נח לכן נקראת על שמו, וכן פי' הר"י בר יקר על תפלות דר"ה בהא דאמרינן "וגם את נח באהבה זכרת", באהבה ע"ש ונח מצא חן בעיני יי'. זכרת, ע"ש ויזכור אלקים את נח. ותפקדהו בדבר ישועה ורחמים. כתב ה"ר משה ותפקדהו בהמון רחמיך, ע"ש דכתו' מעבור מי נח זאת עוד על הארץ כן נשבעתי מקצף עליך ומגער בך, נראה כי זכות נח גרם לרחמים אלו. הרי שהוכיח מפסוק זה גופא כי זכותו של נח גרם לרחמים על העולם, וכן בדרשות ר"י אבן שועיב פרשת נח הביא פסוק זה ופי' דהא דסמכם לנח כיון שהיה צדיק ובזכותו נצול העולם.

More in this printout

View the whole printout