Skip to content
שירת התורה

להורות על אמיתות חידוש העולם

  • Noach
  • 5787
  • Hebrew
View printout

וכבר עמדו בזה הראשונים, הרמב"ן [פסוק ה'] כתב כי רצה להודיע ייחוס אברהם משם, ותולדות חם, להודיע העמים שזכה אברהם בארצם בעון אבותם, ולכן סיפר גם ביפת והפלגה להודיע סבת שינוי הלשונות ופזורם בקצוי ארץ לזמן מועט אחרי אדם הראשון, ועוד להודיע חסדי ה' ושמרו את הברית לנח כי לא כלה אותם.

עוד הביא מדברי הרמב"ם במורה נבוכים ח"ג סי' נ' כי זה יאמת לשומעים חידוש העולם, כי אברהם יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ויעיד להם על נח ובניו שראו המבול ועד רביעי על היצירה כי נח ראה אביו שראה אדם הראשון ויצחק ויעקב ראו שם העד במבול ויעקב מגיד כל זה ליורדי מצרים, גם לפרעה ואנשי דורו, והאנשים בכל דור יודעים מאבותם ד' וה' דורות מגידים מעשיהם ותולדותיהם.

אולם המעיין בד' הרמב"ם בפנים יראה שעיקר כוונתו דכיון דעיקר התורה הוא להודיע שהעולם מחודש והתחלתו הוא עם אדם אחד ועד משה יש 2500 שנה בקירוב, ואילו נאמרה רק הודעה זו בלבד הי' האדם מסתפק בזה במוצאו את בני האדם נפוצים בכל העולם ועמים שונים וריבוי לשונות רחוקות זו מזו מאד וזה הי' מחזק הדעה שהעולם עומד כבר מזמן רב ולא התחיל עם אדם אחד, לכן סילק את הספק ביחסו את כולם ואיך הסתעפו והשמות שלהם וימי חייהם ומקום מגוריהם והסיבה שנפוצו ע"פ תבל, והסבה שגרמה לשינוי לשונותיהם ושבאמת היתה ראשיתם במקום אחד ושפה אחת שכך צריך להיות כיון שכולם מבני אדם אחד. ע"כ דברי הרמב"ם.

ורמב"ן בדרשת תורת ה' תמימה ד"ה ועוד פי' דבריו יותר דמתחלה הביא מהלך שלו, ורק בסוף הביא ד' הרמב"ם. וזה תו"ד: דהתורה מאירת עיניים אפי' בסיפורים ומעשיות שבה שכולם חכמה גדולה ושורש אמונה שהרי אתה יודע מפשטי הכתובים שעמרם אבי משה ראה לוי, והוא למד תורה משם בן נח, כי בן חמישים הי' יעקב כשמת שם בן נח, ומשה רבינו הי' מכריז במצרים לעם ישראל עם עצום ורב שגדל בין החרטומים והמכשפים והוברי שמים ואמר בפרסום "אבי הגיד לי כי אבי אביו או זקינו של אבי אביו ראה בריאת העולם" והיינו שהמבול נחשב כמו בריאת העולם ומי שמודה במבול בע"כ מודה בבריאת העולם, ועוד היודע בעצמו שהי' שם בן נח שראה אדם הראשון שהי' יחיד בעולם בלי אב ואם, ובוודאי אם הי' הדבר שקר ידעו הכל כן והי' מוכחש וכלנו נדע מפי זקיננו המעשים המפורסמים שהי' לפני ב' וג' דורות ויחוסינו ובתינו ונחלתינו, ומי בנה בית פלוני, ואפי' הסיפורים אנחנו מספרים מהם תמיד וא"א לכזב בדברים גדולים כאלה, ועוד שפירסם הכתוב כל האומות וייחוסיהם ובני המדינות כללו של דבר כל סיפור ספר בראשית מאיר עינינו באמונת החידוש וכמ"ש הרמב"ם במורה נבוכים. ע"כ ד' הרמב"ן. [והובאו חלק מדבריו בשו"ת חת"ס יו"ד שנ"ו [התשובה האחרונה ביו"ד] שכתב "דכל מש"כ בתורה אנחנו עידי ראי' [חוץ מפרשת בלעם] דגם חידוש העולם ומעשה נחש בג"ע ומבול והפלגה כבר כ' רמב"ן בס' דרשות הרמב"ן הרי ראה אדה"ר את עצמו יחידי בלי אב ואם ומעשה ג"ע וגירושו, והוא דיבר פא"פ עם שם בן נח רבו של יעקב אבינו והוא סיפר לבניו ועמרם שמע מלוי ואמרו לבניו משה ואהרן וכל הדור ההוא קיבלו כן מאבותיהם ובכל הדורות כל הנעשה לזקן זקנים הרי הוא כאילו נעשה בפניהם ממש וא"א להכחיש זה במעשיות וסיפורי התורה עי"ש עוד].

הרי דגם רמב"ן וגם רמב"ם כתבו דנכתב כדי לחזק אמונת החידוש, אבל מטעמים שונים, דלרמב"ן זה כדי שנוכל לדעת סדר השנים ושלכן יתכן דמשה רבינו העיד מזקינו שראה אחד שראה את המבול, ולרמב"ם זה לפרש איך נתפזרו כ"כ הרבה גוים בכל העולם, וגם הרמב"ן הוצרך לד' הרמב"ם דלטעם רמב"ן הי' מספיק אם נדע הייחוס של אברהם בעצמו וסדר השנים ונדע שיתכן שיעקב ראה שם ועבר שהם ראו את המבול ושנח ראה את אדם הראשון, ולא הי' צורך לשלשים ושתים פסוקים שנמנו כל שמות בני חם ויפת בפרטות, אבל לרמב"ם א"ש דעי"ז ידענו מאין היו ריבוי הגוים והלשונות שנתפזרו בכל קצוי תבל.

More in this printout

View the whole printout