Skip to content
שירת התורה

שבעים נפש לשלוט על שבעים אומות

  • Noach
  • 5787
  • Hebrew
View printout

והביאור בד"ז הוא כמ"ש באור החיים הק' שם עה"פ בהפרידו בני אדם היינו שלא עשה ה' כל האומות ביד שר אחד אלא הפרידם ונתן חלק לכל שר ושר ואופן החלוקה היתה למס' בנ"י, והטעם כי כל מעשה ה' עשה זה לעומת זה טוב ורע, וכל נפשות שבנבראים נטע ה' מב' אילנות אילן א' טוב ואילן אחד רע, אילן הטוב הוא אדם הראשון אילן הרע הוא ס"מ אדם בליעל, וכשחטא אדם הראשון ונתערב רע בטוב חזרו להיות יוצאים מאדם הראשון גם נפשות רעות עד שיצאה נפש אחת טהורה שבה כלולות כל הנשמות הקדושות ונתברר האילן הטוב מחדש וזהו יעקב אבינו עליו השלום, ואילן זה יש בו שבעים ענפים, והם ע' נפש שירדו למצרים וע"כ כאשר הפריד ה' האומות הציב גבולם למספר בני ישראל עשה מהם ע' נגד ע' ענפי הקדושה והכוונה בזה כדי שיהי' כל בחינה ובחינה של כל ענף מענפי הקדושה מושלת על שכנגדה בחלק הרע וזה סוד רגלים יורדות מות שרגלים של הקדושה דורכים על ראשי הקליפה ונמצאים ענפי יעקב שולטים ומולכים על האומות. וע"ז כתוב "כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו" כי כיון שהאומה אשר בחר לו ה' שיהי' הוא המושל עלי' הם ישראל לזה נתכוין ה' והמליך ונישא את בני ישראל על כל הגוים, וזהו יעקב חבל נחלתו דחבל הוא ראש הנחלה עי"ש עוד. ע"כ דברי האור החיים הק'.

ובשם משמואל שם בשנת תרע"ו כתב "דכל נפש משבעים נפש הי' בידה לתקן את האומה שהיא דוגמת נפשה, היינו שבמה שהיא עצמה נמשך אחר השי"ת בכל כוחות נפשו המשיך ג"כ האומה שהיא דוגמת נפשו בלי אומר ובלי דברים. וכן אח"כ כשנתחלקו ע' נפש לס' ריבוא נתרבו נמי האומות ונתחלקו כעפרות תבל, וכל איש ואיש מישראל תולין אלפים ורבבות מהאומות שהם שייכים לשורש נשמתו לתקנם, או כאשר לא יאבו לשמוע ינטל מהם הניצוץ הקדוש המחי' אותם וישובו כלא הי', וע"כ במה שאמר זכר ימות עולם וגו' היא מצוה לזכור זאת כמו שאר המצוות שיש בהן זכירה כמו שבת ומחיית עמלק, והיינו שמצוה על האדם לזכור מה שתלוי בו, ואם יזכה אשריו שהכריע את עצמו ואת אלפים ורבבות נפשות או נצוצות קדושים לכף זכות, ואם לאו אוי לו שהכריע וכו' וכאשר האדם ישים זאת תמיד אל לבו יהי' בהכרח נוטה תמיד לזכות.

ודברים נפלאים כ' שם במאור ושמש [ד"ה או יאמר] דאחרי דור המבול ודור הפלגה חשב ה' עצה שלא יוכלו הרשעים לסלק שכינה מתחתונים, לכן נתן ע' נפש דיעקב עליון על כל ע' אומות וע' שרים שלהם תחת ע' נפש ושכל אחד מיוצאי ירך יעקב ישלוט על אומה אחת וע' נפש רמוזים בע' רבתי של שמע, וע' רבתי של תיבת "ועד" של ברוך שם כבוד וכו' וזה כוונת חז"ל שבני יעקב אמרו שמע ויעקב ענה ברוך שם וכו' וזה נרמז בעולם חסד יבנה, כי בכל דור גם אם יתרבו הרבה הם כולם בכללות ע' נפש, ויש בכל דור ע' צדיקים נגד' ע' זקנים ומשה ואהרן על גביהם דבל דור יש צדיקים בבחי' משה ואהרן, ועולה מס' ע"ב כמס' חס"ד ועליהם קיים בנין העולם, ויש להם כח להכניע האומות ושריהם, שלא יוכלו להרע ולעכב כבוד שמים. ונגד זה חיבר רבינו הקדוש ס' מסכתות כי כשחוברו כבר היו מוכנעים עשרה ובחו"ל יש לעולם60 אומות והכנע בהם הס' הנשארים ל"ו צדיקים ככ' בזוה"ק [תיקו"ז נ:] וכמרומז בפסוק אשרי כל חוכי לו. וכמנין זה עולה ש"ס בבלי להכניע בהם האומות בחו"ל אשר צריך להכניעם. וזה נרמז בפסוק ע"כ קרא שמה בבל כי שם בלל ה' שפת כל הארץ שכל האומות נכללו בשם בבלי ובסנהדרין כ"ד. דקאי על תלמוד בבלי. וזה"פ בהנחל עליו גוים כשהחלו הגוים להפרידו בני אדם היינו להפרד מאתו ית', אז יצב גבולות עמים למס' בנ"י שיהי' בני יעקב ע' נפש והם חלק ה' וא"א להפרידן מאחדותו ית' בשום אופן שהרי הם קשורים כמו חבל ועי"ז יכולים למשוך אל הקב"ה כל הע' אומות. ע"כ דברי המאור ושמש.

הרי דכתוב כאן יסודות העבודה שלנו בחיים, שכל עיקר קיום כל שבעים אומות בעולם, הוא כדי שנוכל לשלוט עליהם, ועצם התחלקות בני ישראל לשבעים בחינות הוא גופא כדי שנשלוט על שבעים בחינות של האומות. ועכשיו כבר נתחלק כל בחינה לאלפים ולרבבות כמ"ש בשם משמואל וכל אחד מאתנו אחראי על בחינה מסויימת של האומות העולם. ויתכן דלכן נתפזרו ישראל בגלות לכ"כ הרבה מקומות כדי שיגיעו כל השבעים בחינות של כלל ישראל לכל השבעים בחינות של הגוים, ובכל מקום שהם יתקנו אותה בחינה ולכן כשגרים שם הם נעשים חלק מן האומה ויש להם המהלך המחשבה והשפה והמנטלטי של אותה מדינה, כמו שיש יהודי אנגלי ויהודי אמריקאי ויהודי שווייצרי שיש לכל אחד מהם טבעים מיוחדים, וכ"ז כדי שבהתחזקם בתורה ועבודה במקום ההוא, הרי הם מגבירים הבחינה הקדושה ההיא על הטומאה.

More in this printout

View the whole printout