בייה, כייז מנייא, תשיייד
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על שאלתו אשר אחיו מבקש ממנו ללמוד עמו תורת החסידות, והספק בזה כיון שהמקוה רחוקה מהשכונה בה דר אחיו ואינו טובל רק בערב יוהכייפ, ובמילא שואל אם ללמוד עמו לימוד הנייל או לאו.
והנה אין פרט אחד נוגע בחבירו כי מובן אשר מופרך הדבר לגמרי, מה שאינו טובל אלא בערב יוהכייפ, כי הרי זה נוגע לא רק ללימוד החסידות, אלא לטהרת הגוף והוספה בכלל בחיזוק האמונה, (עיין ברמביים סוף הלי מקואות) השראת אלקות וכו', ובפרט כשהמדובר בנוגע לנוער ולאלו הנמצאים בארץ אשר עיני הייא בה מראשית השנה עד אחרית שנה, ובמילא עליו להשתדל להשפיע על אחיו שיטבול לעתים קרובות יותר עד כמה שאפשר, ועכייפ - הטבילה דטבילת עזרא, ובמקום טבילת תוספות טהרה (ולא הנייל) הרי - ילמוד איזה משניות בסדר טהרות, ומה טוב במס' מקואות - שבמקום אונס וכיוייב מחליף זה את הענין דמקוה תוספת טהרה (ולא טבילה שמטומאה לטהרה).
כן מובן מעצמו שצריך הוא ללמוד עמו, ואפילו קודם שתשתנה הנהגתו הנייל לטוב, תורת החסידות שהיא נשמתא דאורייתא פנימיות התורה, אילנא דחיי, כיון שבדורות האחרונים לימוד זה הכרחי הוא לקיום התורה והמצוות כדבעי וכמבואר בקונטרס עץ החיים, כי לימוד זה ממשיך חיות בנפש האלקית, עד שעל ידה חיי גייכ הנפש הבהמית והגוף בחיים האמיתיים עייי הדביקות בעץ החיים.
בברכה,
בשם כייק אדמו"ר שליטייא