לייג טי-יייא האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו ואת־אחיו לא הכיר ואת־בנו לא ידע כי שמרו אמרתך ובריתך ינצרו, וגו'. ועיי בספורנו שמפרש הפסוקים בזהייל: האמר לאביו. בענין העגל. ואת בניו לא ידע כי שמרו אמרתך. לא הקפיד על חיי בניו במדבר כדי לשמור אמרתך, והוא מצות מילת הבנים, אף על פי שהיו מתים רבים מהם, כאמרם זכרונם לברכה (יבמות עב) יימפני שלא נשבה להם רוח צפונית". ובריתך ינצרו. כאמרם זכרונם לברכה שבטו של לוי לא עבדו עבודה זרה, וזה התאמת במצרים ובמדבר. לייג :יי יורו משפטיך ליעקב. ומאחר שהוא שבט כשר, תן להם חן ושכל טוב שיורו משפטיך, כאמרם זכרונם לברכה (חגיגה) : ייאם דומה הרב למלאך ה' צבאות, יבקשו תורה מפיהויי. לייג:יייא ברך ה' חילו. ברך נכסיהם באופן שיספיק להם מעט עסק בם, ויהיה להם פנאי להבין ולהורות. ופעל ידיו תרצה. עבודתם במקדש תהיה לרצון לפניך. מן יקומון. שלא יוכלו לקום עליהם, כענין קרח ועזיהו המלך.
ועיי בחזקוני בעניין אחר: לאביו ולאמו לא ראיתיו אם מת לו אב ואם אח ובן צריך לעשות לו כמי שאינו מכירו כדכתיב לאביו ולאמו לא יטמא, ולמה כי שמרו אמרתך שאמרת ומן המקדש לא יצא אפילו בשעת צערו אינו רשאי לצאת אחריהם ואפילו למייד מקדושתו לא יצא אבל יוצא הוא אחר המת מיימ כשהן נגלין הוא מכוסה וכשהן נכסין הוא נגלה. דייא האמר לאביו ולאמו לא ראיתיו לא טעו אחריהם במעשה העגל. וברא"ש מסביר כדלהלן: האומר לאביו ולאמו. פירוש, אומר עליהם לא ראיתם במעשה העגל שהרי לא נכשלו בעגל. ואת אחיו לא הכיר ואת בניו לא ידע באותו עון כי כולם שמרו דרך ה' דכתיב ויאספו אליו כל בני לוי. יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל. כי שפתי כהן ישמרו דעת. ואחר לוי בירך בנימין כדמפרשיי. ברך ה' חילו. על אהרן אמר על שעצר המגפה בקטרת. ופועל ידיו תרצה בקטורת זה כפר על בני ישראל מחץ מתנים קמיו שחבק המלאך ועצרו אייר אבא בשם ר' לוי כשראה אהרן המלאך מתריס כנגדו נתן מחתה של קטורת לפניו שנאי ישימו קטורה באפך להודיעך כמה קטורת חביבה לפני הקבייה.