לייד ו' ויקבר אתו בגי בארץ מואב מול בית פעור.
רש"י פירש, ויקבר אתו. הקבייה בכבודו. רבי ישמעאל אומר הוא קבר את עצמו, וזהו אחד משלושה אתין שהיה רבי ישמעאל דורש כן.
ועי' באבן עזרא: ויקבר אותו. הוא קבר עצמו שנכנס במערה בגיא וכן וירעו הרועים אותם ויראו שוטרי בני ישראל אותם ודע כי הר העברים שהוא הר נבו שהוא צלם ככב הוא בעצמו הגיא שהוא ראש הפסגי שהוא מול בית פעור והעד שאמר הכתוב כי נסע ישראל מבמות אל הגיא אשר בשדה מואב ראש הפסגה וכתיב ויעל משה מערבות מואב אל הר נבו ראש הפסגה ושם מת ושם קבורתו וכתיב ונשב בגיא מול בית פעור והנה אחר שישבו ישראל בגיא אמר הכתוב ויסעו בני ישראל ויחנו בערבות מואב וכתוב אחר ויחנו בהרי העברים לפני נבו ויסעו מהרי העברים ויחנו בערבות מואב והנה דבר ברור כי במקום שמת משה שם קבורתו.
ובספורנו מבאר: ויקבר אותו. אם הוא קבר את עצמו כדברי קצתם זכרונם לברכה, עשתה זאת נפשו הנבדלת, כי הוא מת בהר ראש הפסגה שמשם ראה את הארץ, כאמרו (דברים לד:ה) ייוימת שם משהיי, והקבורה היתה בגיא.
ועיי בחזקוני: ויקבר אתו בגי שלשה סימנים נתנו במקום קבורתו של משה שאמר בגי ובאי זה גיא בארץ מואב ובאי זה מקום מול בית פעור ואפילו הכי לא ידע איש את קבורתו ללמדך שלא קברו איש.
ובפענח רזא מביא: ויקבר אותו בגי וגו', פירוש, ואעייפ שנתנה תורה ג' סימנים הללו אפייה לא ידע איש וגו', למדנו שנגנז ארונו במקום קדוש שאין העין שולטת בו.
והרא"ש מבאר: ויקבור אותו בגי .לא נתעסקו בו לא ישראל ולא מלאכי השרת אלא הקבייה בכבודו ובעצמו ולמה בחייל כדי שיחיו מתי חוצה לארץ שנאמר וירא ראשית לו קרי ביה ויתא ראשי עם בתחית המתים. ויקבור אותו בג'יי גימי יייה כחשבונו דדין כך חשבונו דדין ולמה נתעסק בו הקבייה יייל במדה שאדם מודד בה מודדין לו הוא קבר את יוסף ולא נתעסק בביזה של מצרים לפיי נתעסק בו יה ושאל קיסר כי קבר רחמנא למשה במאי טביל ואם תאמר במים הא כתיב מי מדד בשעלו מים אמר לו באש דכתיב הי באש יבוא אייל ומי סליק טבילה באש אייל אדרבא עיקר טבילה באש הוא דכתיב וכל אשר לא יבוא באש תעבירו במים.