מעובד על־פי שיחותיו של הרבי מליובאוויטש
שמחה וצימאון בחג אחד
שמחת תורה מקרב אותנו לפרידה מחגי תשרי המלאים קדושה, ולחזרה לשגרת היום־ יום, הרחוקה מתחושת ההתעלות שמאפיינת את החגים. למעשה, החג עצמו טומן בחובו צידה לימים האפורים. לדוגמה, השמחה העצומה על התורה מתבטאת בריקוד שנעשה ברגליים דווקא, המבטאים את החלק הנחות שבגוף האדם, כדי לסייע לאדם לקבל החלטה מתוך 'קבלת עול', שגם בחלקי השנה ה'נחותים' יעסוק בשמחה בלימוד התורה.
זאת ועוד: השמחה איננה הרגש היחיד שממלא את הלב בשמחת תורה, אלא יש גם צימאון והשתוקקות להתקרב לקב