לייד ה' וימת שם משה עבד יהוה ואיי ברא"ש ודומה לזה בדעת זקנים מבעלי התוס': במדרש וימת שם משה אייל משה להקבייה בשעת מיתתו לא אמות כי אחיה ואספר מעשה יה. אייל הקבייה אי אתה יכול כי זה דרך העולם אייל דבר אי אני מבקש ממך שיבקעו כל השערים והתהומות וידעו הגוים כי אין זולתך שנאמר וידעת היום והשבות אל לבבך וכו' מיד פתח משה ואמר אין עוד וכו' אייל הקבייה אתה או' אין עוד גם אני או' לך ולא קם נביא עוד בישראל כמשה מיד ירד הקבייה בכבודו ושלשה מלאכים מיכייאל וגבריייאל וזנגיייאל גבריייאל הציע מטתו מיכאל פירש עליה מטלית של ארגמן וזנגיייאל בכסות של מלת מראשותיו באותה שעה עמד הקבייה בראשו וזנגיאל במרגלותיו ומיכאל בצד זה וגבריאל מצד זה אמר לו הקבייה למשה הקף רגלך זה לזה ועשה כן אייל השקע עפעפי עיניך זו אל זו ועשה כן מיד קרא הקבייה לנשמתו של משה ואייל בתי מאה ועשרים שנה קצבתי לך להיות בגופו של משה צאי ואל תאחרי שהגיע קצך לצאת מיד השיבה להקבייה יודעת אני שאתה אלהי הרוחות והנשמות ובידך נפש כל חי אתה יצרתני ונתתני בגופו של משה מי יש לך גוף טהור בעולם שתתנני בו כמשה שאין בו רמה ותולעה מעולם לא נראו עליו זבובין ולא צרעים לפיי אני אוהבו ואיני רוצה לצאת חזר ואמר לה אל תאחרי כי הגיע קצך לצאת ואני אעלה אותך לשמי השמים העליונים ואושיבך תחת כסא כבודי בכבוד אצל שרפים ואופנים ומלאכים אייל רביישע טוב לי להיות בגופו של משה יותר מכרובים ומלאכים שהרי מהם ירדו שנים עזייא ועזייאל וחמדו את בנות הארץ ובאו עליהם וגם השחיתו הדרך עד שתלית אותם אבל משה משנגלית עליו בסנה לא שב אל אשתו בבקשה ממך הניחני במקומי כיון שראה הקבייה כן נשקו ונטל נשמתו בנשיקה שנאמר על פי ה' באותה שעה בכה הקבייה ואמר מי יקום לי עם מרעים מי יתפלל לפני על בני ומהייש בוכים ואו' והחכמה מאין תמצא ואיזה מקום בינה ושמים בוכין ואומרין הצדיק אבד ואין איש שם על לב ואין מבין כי מפני הרעה נאסף הצדיק וחמה ולבנה בוכים ואומרים בינו בוערים בעם וכל המזלות אומרים וכסילים מתי תשכילו ורהייק אומרת הושיעה ה' כי גמר חסיד עכייל המדרש.
More in this printout
- חגי תשרי - ר"ה עד אחרי סוכות: הכל סדרה אחתמאמר זה דן בקשר העמוק בין ראש השנה לסוכות, ומסביר מדוע חג הסוכות מכונה "הזה" בפרשת אמור, תוך התייחסות לדברי הנצי"ב והשפעת השופר על פרנסת ישראל.
- ולקחתם לכם ביום הראשון - ראשון לחשבון העוונותמאמר זה דן בשאלה מדוע יום הראשון של סוכות נחשב ל'ראשון לחשבון עוונות', למרות שעברו ימים מיום הכיפורים. הוא מסביר את ההבדל בין 'דין' ל'חשבון' ומבאר כיצד תשובה מא
- ד' מינים כנגד ד' כתות בעם ישראלמאמר זה דן בארבעת המינים בחג הסוכות, המייצגים ארבעה סוגים של יהודים לפי טעם וריח. הוא מסביר את הקשר בין ריח לתורה וטעם למצוות, ומדגיש את חשיבות האחדות בעם ישראל
- הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הַנֹּפֶלֶת.הסבר דקדוקי קצר ומעניין על הניקוד המיוחד של המילה 'הנופלת' בבקשה "הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת" הנאמרת בחג הסוכות, על פי הפסוק בספר עמוס.
- ב' חלקים בפרשה של חג הסוכות בפרשת אמורמאמר זה מנתח את הסיבה לכפילות פרשת סוכות באמור, ומבחין בין מצוות התלויות בעונות השנה לבין אלו התלויות בתאריכים קבועים. הוא מסביר גם את ספירת העומר כספירת ימים ל
- ענייני עלייה לרגלמאמר זה דן במצוות עלייה לרגל, כפי שמפורש על ידי רבינו בחיי והדברי שאול, ומדגיש את חשיבות ההתקדמות הרוחנית והבאת הישגים לפני ה' בחגים.
- אתה בחרתנו - ורוממתנו מכל הלשונותמאמר זה מפרש את הפסוק "אתה בחרתנו" מתפילות יום טוב, ומקשר אותו לחגים פסח, שבועות, יום כיפור וסוכות. הוא מסביר כיצד כל חג מבטא היבט אחר של אהבת ה' ורוממות עם ישר
- תפילת ה'יהי רצון' בברכת כהניםמאמר זה דן בתפילת "יהי רצון" הנאמרת בברכת כהנים, ומפרש את בקשותיה השונות, כולל מזונות ופרנסה, ואת משמעות החן הרוחני כפי שנלמד מסיפור יוסף הצדיק.
- לדוד אורי וישעימאמר המבאר את הפסוק "אחת שאלתי מאת ה'" על פי החתם סופר, הבן יהוידע והחפץ חיים, ומסביר כיצד כל בקשותינו בתפילה מתנקזות למטרה אחת של עבודת השם.
- קרבן מוסף של חג הסוכותמאמר זה דן בפרטי קרבן מוסף של חג הסוכות, כולל המספר הייחודי של אילים וכבשים, ומביא הסבר מהגר"א על חלוקת שבעים האומות בין ישמעאל ועשיו.