הסחת הדעת
"כי תצא למלחמה על אויבך" (דברים כ,א). כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו (שבת נו). פירוש, שמסיח דעתו לגמרי מכל ענייני ביתו, ואז הוא יכול לנצח.
(רבי מנחם־מענדל מקוצק)
להתעורר מעצמנו
"והיה כקרבכם אל המלחמה" (דברים כ,ב). אין 'והיה' אלא לשון שמחה, על שלא תמתינו לתוכחה ולייסורים כדי לעמוד נגד היצר, אלא 'כקרבכם' - תתעוררו מעצמכם להילחם בו - 'אל המלחמה'.
(רבי משה מפשווֹרסק)
עצם הכוונות
"להילחם לכם עם אויביכם להושיע אתכם" (דברים כ,ד). כאשר תהיו נכונים להילחם ביצרכם הרע - "להילחם לכם עם אויביכם" - יהיה ליבכם סמוך ובטוח שתוכלו לנצחו - 'להושיע אתכם'.
(רבי חנוך־הניך מאלכסנדר)
זכות השמיעה
"שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה על אויביכם" (דברים כ,ג). "אפילו אין לכם זכות אלא קריאת שמע בלבד, כדאי אתם שיושיע אתכם" (רש"י). וכי קריאת שמע מילתא זוטרתא היא, והלוא יש בה ייחוד ה' וקבלת עול מלכות שמיים?! אלא שהדבר יובן על־פי מה שמובא במדרש: "שברתם נעשה, היזהרו בנשמע". היינו אפילו אם יהודי אינו מקיים את המצוות בפועל, אבל הוא אוהב לשמוע דברי תורה, התורה תתקן אותו בסופו של דבר. זהו 'אם אין לכם אלא זכות של קריאת שמע', רק קריאת ה'נשמע' - כדאי שיושיע אתכם.
(שפת אמת)
הצעד הגדול
"פן ימות במלחמה ואיש אחר יחנכנו" (דברים כ,ה). "דבר של עוגמת נפש הוא זה" (רש"י). וכי העובדה שאיש אחר יחנכנו מצערת יותר ממותו במלחמה? אלא אין לך צער ועוגמת נפש גדולים מזה, שיהודי ימות ולא יהרהר לפני מותו הרהורי תשובה וחשבון הנפש, אלא מחשבתו תהיה בזה שאדם אחר יחנך את ביתו.
(רבי אברהם מרדכי מגור)
ראוי שיעשה תשובה
"מי האיש הירא ורך הלבב" (דברים כ,ח). "רבי עקיבא אומר: כמשמעו... רבי יוסי הגלילי אומר: הירא מעבירות שבידו" (רש"י). מדוע אין רבי עקיבא מפרש כרבי יוסי? כי עצם העובדה שהאדם ירא ללכת למלחמה בגלל העבירות שבידו מוכיחה שהוא מרגיש שעשה דבר רע ויודע שמגיע לו עונש על כך, ואם כן, ראוי היה שיתחרט על העבירה ויעשה תשובה.
(הרבי מליובאוויטש)