Skip to content
מבשר טוב

בשמחתו לא יתערב זר

  • Sukkos
  • 5787
  • Hebrew
View printout

מצינו במצוות סוכה שמיוחדת היא דווקא לבני ישראל, ויש קפידא שלא יתערבו הגויים בשמחתם, וכמו שייסד הפייטן (יום ב' של חג הסוכות) 'וזר לא יהיה במוצאותיה, ונכר לא יעבור בתוצאותיה, וערל לא ישותף במחיצותיה, ועובד אליל לא ירמוס בחצרותיה'.

ובספה"ק (עי' שפת אמת סוכות תרמ"ב) מבואר שזהו מה שהקריבו שבעים פרים בחג הסוכות כנגד שבעים אומות (עיין סוכה נה:) לתת להם חלקם, בכדי שלא יתערבו בשמחתנו. ובזה ביארו את הפסוק במשלי (יד י) 'לב יודע מרת נפשו בשמחתו לא יתערב זר', שאחר שבני ישראל מרי נפש ביום הכיפורים מחמת עוונותיהם, זוכים לחג הסוכות ש'בשמחתו לא יתערב זר' והוא שמחה מיוחדת לבני ישראל. ויש להבין את מהות יסוד החג, ומפני מה מיוחד הוא דווקא לבני ישראל.

ונראה, דהנה, הסוכה נקראת 'צילא דמהימנותא' והיינו שיסודה הוא אמונה, ונראה ביאור הדברים, שחלוקה מצוות סוכה משאר מצוות, שראש השנה ויום הכיפורים וכדו' הם מצוות רוחניות, מה שאין כן סוכה היא מצווה הנעשית בגשמיות, מפסולת גורן ויקב, ומכל מקום בכוחה להפוך את הגשמיות לאדמת קודש.

ולדבר זה שאפשר גם בדברים גשמיים ובפעולות גשמיות לחסות בצל הבורא יתברך צריכים אמונה, ומעין מה שכתב אא"ז בספה"ק תולדות אדם שהאדם יכול לקבל לעבודת השי"ת כוחות בלתי טבעיים, כן במצוות סוכה, צריכים לכח האמונה בכדי שהסוכה תשפיע עלינו אף כמו בדורות הקודמים.

ורק על ידי בחינה זו של אמונה זוכים להחזיק מעמד בגלות הזו. וזה הטעם שחג הסוכות מגיע לאחר ראש השנה ויום הכיפורים, שרק לאחר שעוברים ימים קדושים אלו אפשר לזכות לאמונה זו.

ובלא כח האמונה, אין בכח מצווה גשמית לפעול על האדם, ורק על ידי האמונה יש כח לחסות בצל הבורא יתברך בסוכה. ובאמת, שיעור השפעת מצוות סוכה על האדם הכל הוא כפי ערך אמונתו במצוות השי"ת, וגם לעתיד לבוא שעתיד השי"ת לעשות סוכה מעורו של לוויתן הוא על ידי מצוות סוכה של בני ישראל לאורך כל הדורות, בפרט בגלות המר בקור ובצינה וכדומה.

וזה מה שמצינו ענין ה'אושפיזין' דווקא בחג הסוכות, דמכיוון שאמונה הוא מלשון המשכה, כלשון הפסוק 'ויהי אומן את הדסה' (אוהב ישראל בראשית ז ז), ויסוד חג הסוכות כאמור הוא אמונה, ועל ידי האמונה זוכים אנו להמשיך את האושפיזין גם למצב הגשמי הפחות בו נמצאים, ובכל מצב של גשמיות שנמצאים בני ישראל יורדים אליהם האושפיזין, ודו"ק.

ובטור (סימן תי"ז) איתא ששלושה רגלים הם כנגד שלושה האבות הקדושים, פסח כנגד אברהם, שבועות כנגד יצחק, וסוכות כנגד יעקב, כדכתיב 'ולמקנהו עשה סוכות', והנה, מבואר באריז"ל שצאנו של יעקב היה שישים רבוא (בראשית רבה עג, יב) כנגד שישים רבוא נשמות ישראל, ועבודת קדשו של יעקב אבינו ע"ה היה להכין את הדרך לבניו עם עבודה הגשמית, וכמו שכתב אא"ז בספה"ק תולדות אדם (פרשת שלח) שזה שורש עבודתו של יעקב, וזל"ק: 'ויעקב איש תם' (בראשית כה כז), ויעקב נקרא הבריח התיכון אשר מבריח מקצה אל הקצה, היינו: מן הקצה האחרון, אפילו דברים הגשמיים אל הקצה הראשון, לשרשן', עכל"ק.

ולמצוות סוכה מוכרח להיות כח של אמונה, ואף מי שהוא מלא בדעת, מוכרח להגיע לכח האמונה בשביל מצוות סוכה, ויתרה מכך, דווקא על ידי אמונה זו זוכה להגיע לדעת, כמו דכתיב גבי מצוות סוכה 'למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל' (ויקרא כג מב) שעל ידי האמונה יוכלו להגיע לדעת, והוא מדריגה גבוהה יותר מהבחינה ההפוכה 'דע את אלוקי אביך ועבדהו' (דברי הימים ח, ט) שעל ידי ידיעה מגיע לאמונה.

ובאמת זה מידתו של יעקב אבינו ע"ה: 'אדם ובהמה תושיע ה" (תהלים לו ז), וביארו בגמרא חולין (ה:) 'אלו בני אדם שהן ערומין בדעת ומשימים עצמם כבהמה' והיינו שאף שערומים הם בדעת מכל מקום משימים עצמם כבהמה ללא דעת, וזה השריש יעקב אבינו בבני ישראל, שאף במצב של גבהות והשגות יוכלו לבטל עצמם ולהגיע לכח האמונה (עי' בספה"ק שפת אמת לבעל יושר דברי אמת, פרשת תולדות).

וזה מה דאיתא בגמרא שבת (לא:) 'מאמין בחי העולמים וזורע' שיכול להגיע לדרגה זו של אמונה, שלמרות כל ההשתדלות הגשמית, מכל מקום הכל הוא על ידי אמונה. וכמאמר חז"ל 'בא חבקוק והעמידם על אחת וצדיק באמונתו יחיה' (מכות כד.), שבדורות אלו של עקבתא דמשיחא אפשר על ידי אמונה לפעול בתורה ומצוות שלנו כמו בדורות הקודמים.

ודבר זה מיוחד לבני ישראל שהם מאמינים בני מאמינים בני אברהם יצחק ויעקב, וזהו 'חייב אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשה אבותי' (תנא דבי אליהו פרק כה), היינו נגיעה בכח האמונה שלהם.

ובאמת 'דור דור ודורשיו' ובכל דור ודור יש בחינת שבעה רועים, ובאמת שבעה רועים הם כנגד שבעה שמות שיש לו ליצר הרע כדאיתא בגמרא סוכה (נב:), וכל רועה נתן בבני ישראל את הכח לעמוד כנגד היצה"ר שכנגד בחינתו, מעין מה דאיתא בגמרא יומא (לה:) יוסף מחייב את הרשעים, הלל מחיב את העניים וכו', עיי"ש.

על כל פנים בוודאי שעל ידי מה שמאמין בגדלות מצוות סוכה, ומאמין שהוא בצל השי"ת בכל עת וזמן, ממשיך על ידי זה שיהיה חג הסוכות אצלו 'אדמת קודש' כמו שאומרים אנו בתפילה בכניסה לסוכה ותזכנו לישב על האדמה אדמת קודש', והכח לזה הוא על ידי האמונה, וכמו שכתב דו"ז על הפסוק 'כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש' (שמות ג א) שכל מקום שצדיק עומד הרי הוא אדמת קודש, וכן הוא בדברי אא"ז בספה"ק דברי בינה על הפסוק 'בכל מקום אשר אועד לך שמה קדש קדשים' (שמות ל לו) שמקום שהשי"ת מתוועד עם הצדיקים נעשה קודש קדשים, וכן הוא גם על ידי האמונה בכח מצוות סוכה 'ועמך כולם צדיקים'.

ועל ידי אמונה זו זוכים להגיע לשמחה, ובכח השמחה נדחים מהאדם כל הצרות והמעיקים, ומה שאי אפשר לתקן על ידי ראש השנה ויום הכיפורים, ניתן לתקן על ידי השמחה שבחג הסוכות, ואפילו אותם אנשים מרי נפש וכל איש מצוק, מעין אותם אלו ד' מאות איש שהלכו עם דוד המלך ע"ה (שמואל א, כב), דאיתא מהחידושי הרי"ם (מאיר עיני הגולה תקט"ו) שאמר שאנשים פחותים אלו אינו יכול לתקנם, ורק דוד המלך יכול היה לתקנם, מכל מקום בכח חג הסוכות להעלות ולתקן גם אנשים אלו.

והדברים מבוארים ברמב"ם (הלכות יו"ט פ"ו ה"ח) וז"ל: 'וכשהוא אוכל ושותה חייב להאכיל לגר ליתום ולאלמנה עם שאר העניים האומללים אבל מי שנועל דלתות חצרו ואוכל ושותה הוא ובניו ואשתו ואינו מאכיל ומשקה לעניים ולמרי נפש אין זו שמחת מצוה אלא שמחת כריסו וכו', עיי"ש, הרי שבכלל מצוות שמחת יו"ט לשמח את העניים האומללים ואותם 'מרי נפש' ועניים כלול בזה גם 'עני בדעת' כמבואר בגמרא נדרים (מא.), ואם מבואר ברמב"ם שצריך לעזור להם, על כרחך שיש להם תיקון מכח שמחת יו"ט, ועל ידי שישפיע עליהם כן יושפע עליו באור חוזר להתרומם מכל חלקי העניות והמרירות נפש שיש בו, ויכול לבוא לתיקון השלם. ובזה משיג כלים להשאיר את השפעות החג אצלו, וכמו דאיתא בספה"ק נועם אלימלך (בהעלותך) שלמצוות זמניות צריך הכנה בכדי שיישאר בקרבו הרושם על לאחר זמן.

ויהי רצון שתהא שמחתנו שלמה ורצויה לפני המקום ונוכל להוציא מלבנו המרירות נפש ולעבדו בשמחה ומרב כל, ונזכה לשמחה הכללית של ביאת גואל צדק במהרה בימינו, אכי"ר.

More in this printout

View the whole printout