בגמרא עבודה זרה יהיה נסיון [מהקדוש ברוך הוא ל]אומות העולם לעתיד לבוא בסוכה שמצוה קלה [והם מבעטין בסוכה ויוצאין], יש לדקדק מדוע [סוכה היא] מצוה קלה.
ויש לומר מכיון שנכנס כולו ואפילו ביושן מקיים המצוה, אם כן אפשר שבזה אין צריך כל כך כונה [כמו] בשאר מצות, שהרי נכנס כולו במצוה, ומצוות אחרות שהראש מתכון לדברים אחרים [פוחת מעלת המצוה], ולכן נקראת [מצוה] קלה [-שאין צריך כל כך כונה].
והטעם דהקדוש ברוך הוא בוחן במצות סוכה, משום שהיא צילא דמהמנותא בחינת תחת השכינה, ובכל זאת הרי ענין סוכה [היא] גלות, כמו שאומרים ביהי רצון [קודם כניסה לסוכה] שיצא לגלות מביתו, [שסוכה היא] דירת ארעי, [ויש לומר, דהנה] שכינתא [היא] בגלותא, ובני ישראל על ידי קיום מצות סוכה יכולים בכל אופן של ארעי להיות תחת כנפי השכינה לחסות בצלו של השי"ת [כדכתיב] 'לכתך אחרי במדבר' וכו', [כי השכינה היא בגלות, וישראל חוסים בצלו יתברך אף בזמן הגלות].
[אבל] הגוים אינם מרגישים טוב בגלות, ובועטים מיד בהזדמנות ראשונה שלא נח להם, [והיינו ש]אינם רוצים להיות שלא בנח אפילו תחת צלו של השי"ת, ולכן אינם יכולים להיות גם לעתיד לבוא בצלו של השי"ת ולקבל שכר.
וממוצא הדברים [נמצא] המכוון של מצות סוכה שנוכל לחסות בצלו של הקדוש ברוך הוא בכל האופנים, אפילו במצב ארעי ובגלות, ועל ידי זה זוכים לשבת בסוכת לויתן, כמו שכתב זקני בספר הקדוש תולדות אדם מכל הסוכות נעשה הסוכה של לויתן, ובני ישראל בונים זאת כמו שהם בונים הבית המקדש, ולכן יש להם שייכות לזה, ולעתיד לבוא ליום שכולו שבת ומנוחה. [כת"י סוכות תשנ"ט]