הנה מצינו בסוכות שני דברים שלא מצינו במצוות אחרים, והוא [אחד] המצטער פטור מן הסוכה, (סוכה דף כ"ה ב'), וכן הפסוק כל "האזרח" בישראל ישבו בסוכות (פרשת אמור), ועיין בסוכות מה שכתבנו [חידושי סוגיות - מבש"ט סוכה] בשם ראשונים שלומדים מזה שצריך להיות בחינת 'אזרח רענן', ומזה נלמד על כל פנים לסלקא דעתך [עיין סוכה כה:] הרבה דינים, עיין שם מקור חז"ל בזה המובא במנורת המאור [פרק ב' - סוכה (עמוד 415)], עיין שם היטב. ולכאורה מאי שנא משאר מצוות.
ואשר יראה בזה דהנה כתוב בישמח ישראל על סוכות סוף סק"ה, דהא דנלמד בגמרא סוכה דף כ"ז גזירה שוה ט"ו - ט"ו מחג המצות, שעיקר חיוב סוכה בלילה כזית כמו בפסח, הוא משום הזוהר הקדוש דמצה הוא מיכלא דמהימנותא, וסוכה הוא צלא דמהימנותא, היינו דשניהם יש במצוותן סגולתן לאמונה.
ועיקר אמונה בלילה, כמו שכתוב 'ואמונתך בלילות', היינו בחשכות, שאינו משיג רק מאמין, [כי] אם משיג ורואה, אם כן אינו אמונה.
אך ישנו נפקא מינה בין מצות מצה שהיא נבלעת באבריו, והיינו השפעה מבפנים, ל[בין] סוכה שהוא אור מקיף מבחוץ, והיינו שמשפיע מבחוץ לבפנים, והוא החילוק היסודי שבין מצוות סוכה לשאר מצוות.
ומובן מה שמצינו לרבותינו תלמידי הבעל שם טוב שאמרו שמתביישים ליכנס בגוף כזה לסוכה, היינו מטעם הנ"ל שהשפעה לגוף ונכנס עם הגוף לסוכה, ולא מצינו שאמרו כן בשאר מצוות, מכיון שהשפעה צריך לבוא מבחוץ לבפנים, ולכן אם מצטער או שחסר בתנאי של 'אזרח' אין יכול להשפיע וליכנס מבחוץ לפנימיות.
והוא הענין שמצינו במצות [סוכה] 'למען ידעו דורותיכם', שישנו ענין של ידיעה [כפי שפירש בזה] בחידושי הרי"ם, ועיין ארון עדות שישנו ענין של 'ישיבה' בסוכה, והוא ענין של 'ישוב הדעת' מה שלא מצינו בשאר מצוות. [כת"י סוכות תשל"ז]