המשכת המועדים לכל השנה בלימוד מהסוכה שיש בה קדושה בכל מעשה גשמי שכולם לשם שמים
- Sukkos
- 5787
- Hebrew
באופן נוסף נראה ליישב על דרך הפשט, 'בל תהי מצות סוכה בעיניך קלה, שהחשש הוא אכן בקלות מצות הסוכה שצריך אדם להתעסק בעולמו, - שגם הם כולם יש בהם עבודה ויסוד זה נרמז גם בתפילה שאנו מתפללים במעמד הפרידה בצאתנו מן הסוכה הקדושה: "יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ ה' אֱלֹקִינוּ וַאלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ, כְּשֵׁם שֶׁקִימַתִּי וְיִשַׁבְתִּי בְּסוּכָה זוּ, כֵּן אֶזְכָּה לְשָׁנָה הַבָּאָה לִישֵׁב בְּסְכַּת עוֹרוֹ שֶׁל לִוְיָתָן". – הנה עורו של לויתן' אינו אלא מעור גופו של הלווייתן, עור גשמי ועבה, וממנו יתקין השם יתברך את הסוכה הגדולה של מלך המשיח עם הצדיקים לעתיד לבוא, בעת אשר 'אריסטון לצדיקי יתקן בטלולא דלווייתן' (שירת אקדמות).
והיינו הרמז, 'כשם שקיימתי וישבתי בסוכה זו', שאין בה כי אם אכילה שתיה ושינה והתעסקות בדברים גשמיים, ואף על פי כן נהפכו למצוה גדולה ונעלה. – 'כן אזכה לישב בסוכת עורו של לווייתן', שבה יכירו וידעו בחוש שאף כל דבר גשמי שבעולם, לא נועד כי אם לצרכי שמים, ואפילו העור של הלווייתן נברא בשביל סוכתו של מלך המשיח.ובאותה עת לעתיד לבוא יתגלה אורו יתברך הזורח ושופע בכל נברא ונברא, להתוודע ולהגלות כי הוא מלך על כל הארץ, ואין שום דבר הנעשה סתם בגשמיות העולם, וידע כל פעול כי אתה פעלתו, ויבין כל יציר כי אתה יצרתו, לעשות ולפעול בכל דבר ודבר שעושה איש ישראל בעולמו, וגם הדברים הגשמיים הנמוכים, כולם מלאים אור אין סוף ב"ה, ומלוא כל הארץ כבודו.יעזור השם יתברך שנזכה להשכיל להוציא עימנו את כל הקניינים הללו, שלמדנו ופעלנו במצות הסוכה, לכל ימות השנה, לעשות כל מעשינו ופעולותינו אף בדברים הגשמיים לשם שמים, ולעשות נחת רוח ליוצרנו לבורא יתברך שמו, ובזה נזכה מהרה לביאת משיח צדקנו ולישב בסוכת עורו של לווייתן, בביאת גואל צדק במהרה בימינו, אמן.[מתוך מאמר פרידה מהסוכה - תשפ"ד]
אש האהבה
עובדות ודרך חיים של רבינו
בל תהי מצוות סוכה בעינך קלה
מצוות סוכה היתה חביבה ביותר אצל רבינו זיע"א, השהות בסוכה היתה בבת עינו וחשובה אצלו עד מאוד. אפילו בכניסת היום טוב, לאחר תפילת מנחה ולפני תפילת מעריב כאשר היתה נערכת בבית המדרש הפסקה קצרה היה אץ רץ כבר לשבת בתוך הסוכה. וכאשר היו עוברים לפניו להתברך בברכת החג היה רבינו זיע"א כבר יושב בסוכה ושם מקבל את פני העם. בשנים הראשונות היתה הסוכה צרה ולא נוחה כל כך למעבר ובכל זאת לא וויתר על זה.
חביבה ביותר אצל רבינו זיע"א, השהות בסוכה מנהג אביו רבינו החלקת יהושע זיע"א שלא היה יוצא כלל מן הסוכה ואף את תפילות החג היה מתפלל בה. אך רבינו זיע"א היה לו דרך וכיוון שלא להתמיה את הבריות, הוא לא חפץ לעשות דברים שנראים בעני העולם למוזרים. כי אביו הקדוש היה בכל השנה מתפלל בחדרו הפרטי, אבל הוא זיע"א שהתפלל בבית המדרש לא חפץ לשנות את זה. אך הרצון מאוד בעבע בו, הוא חשק בזה אך עצר את עצמו.
שליט"א נענה לו רבינו ואמר: מה טעם יש מצוות שמחה בחג הסוכות יותר משאר יו"ט, וענה: כי חג זה הוא זכר לענני כבוד שהם נתנו לבני ישראל רק משום חביבות, ולא כמו המן והבאר שהם נתנו להם כביכול מחובה מחמת שזה נצרך לקיום הגוף. חביבות זאת נכרה אצל רבינו זיע"א ביתר שאת.
אף אמר פעם שפלא הוא עבורו שבכל השנה כמעט ואינו ישן ברציפות, ואילו בסוכה הוא ישן לילה שלם, ואכן בכל השנה היו מכינים לו שלשה ספלים מחמת שניעור בלילה, ואילו בסוכות אינו מבקש זאת.
באחד השנים כאשר ביקר אצל רבינו זיע"א כ"ק האדמו"ר מגור שליט"א נענה לו רבינו ואמר: מה טעם יש מצוות שמחה בחג הסוכות אך ורק בצילה של הסוכה, ואת השיעורים היה אומר רק בסוכה, כך גם בריתות המילה שנערכו בצל קדשו נערכו בסוכה, בשנת תשפ"א החל להתפלל תפילות מנחה ומעריב בסוכה. הוא אמיר אז: תפילת שחרית לא כי קשה לציבור, חם שם עם הטליתות וכו', אבל מנחה מעריב אפשר. ובענוונותו ביקש שישאלו לגבאי בית המדרש אם זה מפריע להם שיתחיל להתפלל בסוכה.
אמנם במהלך השנים כבר לא יכל להסתיר את רצונו העז לשבת בסוכה.
בשנות מגוריו בלוגאנו הידר רבינו זיע"א לבנות את סוכתו מקירות עבים ביותר קירות המשמשים לבניית מבנים, הבניה היתה מתבצעת על ידי חברה שמקצועה בכך, והכל בכדי שיוכל לשבת בסוכה גם בקור האירופי. טרחו עבורו. אמנם בחג הסוכות תשפ"ד סירב רבינו לצאת מהסוכה, וכל התפילות נערכו בסוכה.
כשירד גשם בחג הסוכות ראו על רבינו זיע"א שזה מאוד מפריע לו, הוא התבטא כמה פעמים "סאיז נישט באטעמט". אך כדרכו תמיד אמר שעל כל דבר צריך רחמי שמים, וביום אחר שירד גשם אמר שבכל דבר צריך לראות גם את הטוב שבו ואמר שמבואר בספרים שחשב אדם לעשות מצווה ונאנס ולא עשהו מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה, וזה יותר מקיום המצווה בפועל דהוי מצווה בשלימות וא"כ כשעם ישראל רוצים לקיים המצווה ונאנסים הרי זה דבר גדול.
אמנם ככל דרכו והנהגתו בכל עת היו גם יוצאים מן הכלל. אירע בחג הסוכות כשרבינו זיע"א עוד התגורר בלוגאנו התקשר אחד מאנ"ש לרבינו לבשר שמצב ביתו טוב - לאחר שנסע לחו"ל לטפל ברפואתה. הוא ביקש מהרבנית לקרוא לרבינו והיא אמרה לו שהרבי בסוכה כעת אך היא תקרא לו כיון שהוא בודאי ישמח.
ואכן לאחר כמה דקות רבינו בא לביתו וענה בטלפון. התנצל האברך על כך שהטריח את רבינו, ועוד גרם שיצא מהסוכה. אז אמר לו הרבי: מה תאמר, הרי אני פטור מהסוכה, חולים ומשמשיהם פטורים מהסוכה.