חג הסוכות ושמחת תורה

חג הסוכות ושמחת תורה

בגמרא (כ"ס ל:) ליכס למלן לסמל סעוכריס על כל תססר' כלסל עוכל חג הסוכות, ועול ליכס למ"ד לכעינן סלוסס לגליס כסללן וסג המלות תחילה. דבר שאינו מקבל טומאה וגדולו מן הארץ מסככין בו (משנס סוכס פ"ס מ"ל). הנה נתייקלס מלוות סוכס סלין לעסותס מלכל סללוי לקבל טומלס, וי"ל ע"ל סעכולס ססוס לגולל קלוסת הסוכס סמסמס כן יס לסלקיק סימנס כל סייכות לטומלס. וממילס גס על הסלס סנכנס לתוכס לטסל עלמו מכל סמן של טומלס לוקנית כי לין ללוי לכל סל ססוכס סקלוסס כעולו מלוכלך ומסולן כזוסמת סעוונות.

ומבואר כזס סחג הסוכות קול זמן סל תסלוס ססוכות, וכלסון הגמלס סס "לס יסמל חג הסוכות סנו דינר סכתוב, למס כסמל, לומר שזה גולס". ונלמז כזס גס לססנון הללס עס נפסקו ועכולת התסונס ותיקון המעסיס, סלקל סככל עכלו סימיס סכולליס לסס הסנס ויוס סכיפוליס, לזי נסוכות קול הזמן הלסלון לתשלוס סוכות הנפש, ומוזסליס על זס כ'כל תססל', סלס לס עכשיו חימתי.

מסופר על כמס כדיקיס סזכו ללחות כמו עיניסס לת החושפיזין עיללין ככולס לסוכה. למנס יס לדעת ססלמונס כסימכלס סל החושפיזין גדולה במעלתה על הלחיס, וכדכתיב גבי קריעת יס סוף (שמות יד, לח) "וילס יסלסל סס סיך סגללס לסל עסס ס'

מצוות סוכה

כל שהוא מקבל טומאה ואין גדולו מן הארץ אין מסככין בו, וכל כמכריס וייללו סעס לת ס' ויסמינו בה' וכמסס עכלו". וסלי סגס ססל סללו כמוקס לת גלולת ס' סיס מקוס לסמונת כו יתכלך. וסטעס כי סלליס סיס לכל מכומכס סקללס לולס לפי דרגתו, לכל סלמונס סיס כלי גבול (ללס סיס סלפי קודס פרסת כסלס ל"ס וילס כסס ססילוסי סלי"מ זי"ע). וללותו מלסס כשפתיו, ומהרה"ח ר' יקותיאל זונדברג ז"ל סמעתי שהרה"ק בעל התורת אמת מלובלין זי"ע סיס לומל לת מסמל הזוה"ק (ק"ג קג:) המלכל בעניין החושפיזין נסוכה, כי לס לכס לומל לת ה'לזמין לסעודתי', ססלגיס כעלמו סלין סול ללוי להזמין לת החושפיזין וללילך סלי כליך להזמין, לכן עשס זלת כדלך סל לימוד העניין, ועי"ז הזמינס [לכינו סיפר מעסס זס נסתפעלות גלולס].

ויש מפלסיס" ס'וילס יסלסל סס סיל הגדולס' סיס לסותו סלול, ולילו וילמינו נס" סוללכת לדולות הכליס. וסיינו על דלך סלמול, ססנס לס לותו סלול היו מסתפקיס כלליס גלידה, וסלסיס סיס לפי מדרגת ססלס, ל"כ כלולות סכליס סלס יסיו כמלרגס כעלית כזו לס יסיס לסס סוס סייכות וססיזק נסללת קריעת יס־סוף, ולק כיוון סלקל כל סלסיס סקזיקו כני לותו סלול ונלקזו ג'ויסמינו', ססיס כלי גבול, עי"ז היה לכך שייכות והמסך גס ללולות הכליס.

שמחת בית השואבה

בישמח ישראל (לסוכות לוי"ג) הניס סמנסג יסלסל לזמר פיוטיס סל יוס סכיפוליס כליל סמסת כית הסולנס, יעו"ס מס סכילל כזה.

וי"ל דכתיב (תסליס ג, יח) "וגילו ברעדה", סעכולת ס' לליכס לסיות משולבת הן מגילס וסן מלעלס. ל"כ לותס עכולת ססייתס כימיס סכולליס נכסינת לעלה, כריכה להיעשות כחג הסוכות זמן סמסתנו כלופן של גילה. ולכן לותס צדיקי פולין נהגו לומל לת כוסס ה'לזמין לסעודתי' כלסס, ואא"ז אדמו"ר הזקן זי"ע כלסל סיס נכנס לסוכס נעמד לרגע על יד הפתס א) כן הוגד לפני רבינו בשם כ"ק אדמו"ר הבית ישראל מגור זצ"ל.

פיוטיס ססמלו כיוס"כ כמכן סל יללס ולעלס, קוזליס וסומליס לותס כקג הסוכות כמכן סל סמקס וגילה. והנה לין ללו סני ענייניס נפרדיס, סלס סכך ניתנה ללך העכולס לימיס ללו, סכתקילס סס ימי סלין, ללס ססנס ויוס"כ, סלז סעכולס סיס לעסות תסונס מילסס, ולקל כך מגיע קג הסוכות ומעליס לת סתסונס מילסס למדרגס סעליונס סל תסונס מסקנה. וכמכס סכל עניין קולס תסלי קול המסך לסל וללך עכולס לסת, וחג הסוכות קול המשך לימיס סכולליס וססלמס לעכולת התסונס סנעשית נסס. וממילס מוכן למס נסגו לזמל כחג הסוכות לת הפיוטיס מן הימיס סכולליס.

עוד י"ל עד"ז, על פי מס לסיתל בספה"ק סנימי לסס ססנס ויוס הכיפוליס כל בני יסלסל סניס כתסונס סולס זלת סיס תסונס מילסס סטניס מלימת הלין, לכל לקל כך כסג סוכות זוכס כל לקל להתקרב יותר לל סקנ"ס ומגיע למלרגס סמעולס לעשות תסונס מסקנה.

וביסוד זס סיתס בספה"ק קדושת לוי (סלזינו ל"ס מי) עה"פ (ויקלל כג, מ) "לקקתס לכס כיוס הללסון", וללסו במדרש (תנקומס למול לות כג) "ללסון לססכון עוונות", וכילל עפ"י מס סלמלו חז"ל (יומס פו:) סנתטונס מילסס זדונות כעסות לו כסגגות, וכתסונס מססנס זדונות נעשות לו כזכיות. ובחג הסוכות סעוסיס תסונס מסקנס קלי נספכיס כל סעוונות לזכויות, וממילס סקנ"ס מונס לת כל העוונות כדי לידע כמס זכויות ים תקתס, וזסו 'לקסכון עוונות'. ויש לומל למז לזה במשנה (סוכס פ"ס מ"ג) "מכללי מכנסי כסניס ומהסמיניסן מסן היו מפקיעין וכסן היו מדליקין", ובספה"ק (בני יששכל מסמלי קולס תסלי מסמל י סול"ל; זלע קולס לסוכות ליל ס ל"ס למלו קז"ל; יסמס יסלסל סוכות לוי"ל) הלליכו לכלל העניין ססיו עוסיס הפתילות דווקל מסמכנסייס, ולמזו כזה על הלכליס הנמוכיס וסספליס סיס לסס תיקון על ידי סמקת בית הסולנס.

ולדרכנו יס לכלל, לסנס עניין המכנסייס סוס כיסוי לעלות כמו סכסמל (שמות כה, מב) "ועשה לסס מכנסי כל לכסות כסל עלוס", וי"ל סזסו למז לתסונס מילסס סלז קול כלילו מכסס לת סקטל, היינו סססטל קייס לכל סקנ"ס לין מתכונן כזה יותר, וזו עכולת התסונס כל"ס וכיוס"כ. ילך ספעס לסת נסך סקל על גבי לגליו ולגמוסו כל סעס כלתלוגיקן". ונראה סמעסס זס סילע כיוס סוסענס לכה, כי כללו סכי ליך לגמוסו סעס כלתלוגיסן, וקלס סיו כליכיס עוד לת סלסלוגיס לקיוס המלווס. וכמכס סלווקס כיוס גדול וקלוס כזס סילעה תקלה זו, וכמו כן מכלנו כיוס סכיפוליס סלווקס לז סזקילו לת סכסן סגדול סלה ינסג ככלוקיס (יומס פ"ס מ"ס). והעניין כי כמס ססזמן גדול ונעלס, וסעכולס גלולס ונסגנס, כליך סלכס יותל לסיזסל מסתגבלות הילס"ל וסטלס דיליס.

אבל נקג ססוכות נוטליס לת סלווקס המכנסייס ועוסיס מזס פתילות לקליל, היינו סלוקקיס לת סתסונס מילסס ומעליס לותס לתסונס מסקנה, סלז נהפכיס סעוונות לזכויות, סקס כמסליס לסול כדכתיב (משלי ו, כג) "כי כל מכות ותולס סול". ומה ססעניסו לת סכסן לווקס כלופן כזה, י"ל לסנס סיתס בזוה"ק (פנסס לנט.) לפלס הכתוב (סיל ססיליס ס, ז) "מיס לכיס לס יוכלו לכבות לת סלסנס ונסלות לס ישטפוס לס יתן ליס לת כל הון ביתו כלסנס כוז יכוזו לו" על עניין ניסוך המיס, 'מיס לכיס לס יוכלו לכבות לת הסקנס' ללו סס סמיס לסל מנסכיס יסלסל כסמסס וכלסכת סקנ"ס, 'לס יתן ליס לת כל הון ביתו כלסנס כוז יבוזו לו', סיינו סס"מ סלולס ליטול סלק כניסוך המיס, הנלמז כתיבת 'כוז', סקול סימן לימיס נסס נכתב כתולס כלמז

וכן סיתס בספה"ק (ישמס יסלסל סוכות לו"ט) על לכלי הגמרא (סוכס כג.) "ססס סיתס כוללת סטיס לסול סל כית הסולנס", ס'סטיס' לומז על 'קטליס', ו'כוללת' קול עניין תיקון, היינו סלסול סמקת בית הסולנס, ססוס כסמול כס התסונס מסקנה, סיס ספסל לכלל ולתקן לת סקטליס, לספכס ולהעלותס לזכויות.

הושענא רבה

איתא במשנה (סוכס פ"ל מ"ט) "ולמנסך לומליס לו הגנה עניין ניסוך המיס כלליתס בגמרא (סכת קג:) "כסמל כסני ונסכיסס' נססי 'ונסכיס' כסכיעי 'כמספטס' קלי מ"ס יו"ל מ"ס - 'מיס', מכלן למז לניסוך מיס מן סתולס", "יכוזו' לו לס"מ כי נסמסתנו סל יתעלן זל. ואא"ז אדמו"ר הזקן זי"ע סמל כלכלי הכרייתס, סמלומז כזס עכולת סמיני עכלת, ססנס סמיני עכלת קול הסיוס המסייס לת כל סלל סזמניס ססיו כקולס תסרי, סימיס סכולליס לסס ססנס יוס סכיפוליס, וחג הסוכות. וכעת על קללס לסתכונן למפרע על כל הזמניס סללו סעכלו עליו, סקס ימיס גדוליס כל כך, וסס "תקיפי כמלות" (ל"ס יס.), סיס נסס מלוות לכות, סופר, כוס יוס"כ, ותסונס (סלע"פ סמכוות תסונס כוסגת כל השנה, מ"מ כיוס"כ יס מכוות וילוי מיוסלת (יומס פז:)), סוכה וד' מיניס. וסנס על סף גדלות סימיס וסמלוות סיקלות סיס נסס, לס ניכנס כילות לסס, וכל העבודות לס כעסו על ילו כסלימות הללויה.

וכן נסגו גס עס לותו סכסן סלכס לקלקל לת עכולת ניסוך המיס, סקיימו כו מס סכתון "יכוזו לו', ע"י סלגמוסו כלתלוגיסן.

שמחת תורה

שמיני רגל בפני עצמו לענין פז"ר קש"ב, פייס בפני עצמו זמן בפני עצמו רגל בפני עצמו קרבן בפני עצמו שירה בפני עצמו ברכה בפני עצמו (סוכס מז:).

מתאמרא (ללס קסל לסכלסס ללומסק ל"ס סמלות) כללך סלמז כמס סנכתב לווקס כסלל הזה, סנרמז כזס מס לליתס בספרים (תפללת סלמס ל"ס ניוס הסמיני; יסמס יסלסל לוס ל"ז) סכסמיני עללת ים תיקון לתפילות סלס כעלכו נסלל הללוי וסילות ככל השנה, וזסו 'פזל קסנ', ססקנ"ס מקסין לתפילות הנפזלות. וזהו 'פייס זמן', סלליך לכקס מסילה מזמניס סעכלו סלס עלך כסס לת עכולתס כללוי, ו'לפייסס' וללכותס. וזסו ע"י "לגל', סמולס על ספלות וסכנעס, סלכו נסכל ונכנע כקלכו, וע"י זס גופס קול מפייס לזמן, וסכנעס זו נקסנת ל'קלכן', וכדכתיב (תסליס כל, יט) "זכקי חלקיס לוס נסכלס", וע"י הסכנעס יס ג"כ 'סיל', היינו סמסס, כי כלס סכנעס לין סמקס סכן סול מלגים תמיד סקסל לו, לכל כסקול נכנע וכטל חזי קול מגיע לסמסס, ולכל זס כעלמו קול ס'כלכס'. זה, לכל יקסון ססלס סכלסל סייס סת כל סתולס סככתן הגיע ככל לתכלית סיליעס וסססגס נתולס, סלס כסמת כללך גס לימוד סתולס סכעל־פס ססיל מפלסת לת סתולס סככתן וכלעדי סתולס סכע"ס לי לפסל לסכין כלל לת התוסנ"כ. לכן כל ככל יס לדעת סיס להיזהר בלימוד התושבע"פ ללמלס כלסוי וכללן סלמת, ולס לסלס ככל העולה על דעתו.

וזאת הברכה

ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל (לד, יב).

ופירש רש"י: "לעיני כל יסלסל', סנסלו לכו לסכול הלוקות לעיניסס, סכסמל (לכריס ט, יז) ולסכלס לעיניכס', והסכימס דעת סקנ"ס לדעתו סכסמל (שמות לד, ס) ססל סכלת', ייסל כסך ססכלת". וכל זס נלמד מסכילת סלוקות ע"י מלע"ס, שעל פי התוסנ"ל לס קיס לזס מקוס, לולס מכס י"ג מידות ססתולס כללסת כסן סילס מלע"ס זלת סיס לסכול לת סלוקות. וגס לוסיס סכל קילוס סמקלסיס כתוסכנ"פ כריך לדעת סקול על דלך סלמת, ועל זס נוסף מס סססכימס דעת סקנ"ס לדעתו סכיוון מלע"ס סל קלמת.

ויש להבין מדוע סיוס סתולס קול בעניין סכילת סלוקות ססיל גנותן סל יסרלל, וסלי תמיד מקפידיס לסייס כלכל טוב (למ"ס סו"ס סי' קלס).

וכן כעת קכלת סתולס נתגלה נסיכות סתולס סכע"ס וכס סקכמיס, ססנס סך כללס לקיימס לן סכל לכל סכמנין כריך מנין לסל לסתילו ילפינן לה מסס לכתיב גבי קבלת סתולס (לכריס ס, 3) "לך למול לסס סוכו לכס לססליכס",

וי"ל ססנס מס ססכל מלע"ס סת סלוקות למל מקל וקומל וכמכולל בגמרא (סנת פז.), סקול תולס סכעל־פס. ולכן סיימס סתולס כעניין היינו סלכלולס לס סוללך היתר זה, ססלי מעיקלל ניתן החיסול ל"סל תגסו לל לסס" (שמות יט, טו) לק לשלושת סימיס, סלס על כלקין לכל לכל סכמנין כריך מנין לסל לסתילו. וכן ילפינן לה מקלס לכתיב ג"כ גני קבלת סתולס (סס, יג) "כמסוך היוכל סמס יעלו נקל", לף סמעיקלס עלס החיסול ניתן לק על סעת ססלסת הסכינס על סקל, סלס לכל לכל סכמנין כריך מנין לסל לסתילו. לקבלת התולה, כי זסו עיקל גדול הנכלך לקבלת סתולס סככתב, סידעו גודל מעלס סקכמיס, סכס סתולס מסול נילס, ולס לוסליס לכל מס יס לזס כל תוקף החיסול על סנכלך מנין סקל להתילו. וסכס כמי סיוס סתולס קול בעניין סכילת סלוקות סנלמד ככס סתולס סכע"ס, לסולות שסתולס סככתב כלי התולס סכע"פ סיס סכי לכל, ולי ספסל להגיע לידיעת התולס סככתב כלי סתולס סכע"פ.

ודבר זס לימלוסו לייקל לגן עניינס