לפני עשרות שנים היו מצויים בשוק אתרוגים רבים מחדרה, שנודעו בשם "אתרוגי אורדיינג". בתחילה אסרום מחמת שלא היתה בידם מסורת ברורה על כשרותם, אולם לאחר מכן הורה הגאון רבי פנחס עפשטיין זצ"ל, יחד עם חברי בית דינו, הגאון רבי דוד יונגרייז והגאון רבי ישראל יצחק רייזמן זצ"ל, להכשירם לברכה. לדעתם היו אתרוגים אלו בחזקת בלתי מורכבים, והיתה עליהם מסורת שאין בהם חשש הרכבה. על פי הוראתם נהגו בעדה החרדית להעניק להם הכשר. לעומתם, מסופר בשם הגאון החזון איש זצ"ל, שכאשר שאלו הרב יצחק שכטר אם אתרוגים אלו כשרים לברכה, השיבו בלשון בדרך צחות: "כשר לברכת בורא פרי העץ", ולא סמך עליהם לענין ברכת המצוה. (עובדות והנהגות, במדורים על החזון איש ועל הגאון רבי פנחס עפשטיין; וראה תשובות והנהגות ח"א סי' שפא).
More in this printout
- מבוא : בשער התורה - שלקחו אתרוג באלף זוז להודיעך כמה מצות חביבות עליהןמאמר זה מתאר את חביבות מצוות ארבעת המינים ומסירות הנפש לקיומן, במיוחד בתקופות מלחמה. הוא מביא סיפורים מרגשים על גדולי ישראל שסיכנו נפשם להשיג אתרוג בחג הסוכות,
- נענועי הלולב פותחת שערי תשובהמאמר זה דן כיצד מצוות נטילת ארבעת המינים ונענועי הלולב בחג הסוכות פותחות שערי תשובה ומחילה, על ידי הכרה במלכות ה' בעולם. הוא מסביר את הקשר בין מצוות החג לחשבון
- בצל הסוכה נהפכים העוונות לזכיותמאמר זה מסביר כיצד ישיבה בסוכה הופכת עוונות לזכויות, על פי דברי המדרש והישמח משה, ומדגיש את כוחה של התשובה מאהבה בחג הסוכות.
- סעודה קטנה — עבודה שלימהThis article explores the spiritual significance of eating on Shemini Atzeret, explaining how it transforms into a complete act of divine service. Drawing on Ra
- היד נמשכת אל הטובסיפור מרתק על מנהגו של בעל האבני נזר, רבי זאב נחום, לבחור אתרוג ללא בדיקה במוצאי יום הכיפורים, וכיצד ידו נמשכה תמיד אל הטוב. המאמר מסביר את השינוי במנהגו בשנותי