"ביום השמיני עצרת תהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו" (במדבר כט, לה).
פירש רש"י: "עצורים בעשיית מלאכה". וכבר הקשו המפרשים, למה הוצרך הכתוב לכפול איסור מלאכה, אחר שכבר נאמר "עצרת תהיה לכם".
ואולי יתבאר על פי דברי הייטב לב (שלח, ד"ה עוד ביאור על המדרש), שיש שתי בחינות בעבודת האכילה. יש מי שאוכל לשם שמים, כדי שיהיה לו כח לעסוק בתורה ולעבוד את הבורא יתברך, ובכח עבודתו מעלה את הניצוצות הקדושות שבמאכל לשורשם. ואף שזו מדרגה גדולה, עדיין אין זו עבודה שלימה, כי האכילה היא רק הכנה לעבודה שתבוא אחריה.
אולם יש מדרגה גבוהה מזו, אשר עצם האכילה היא עבודת ה', שבשעת אכילתו, על ידי כוונתו הראויה, מעלה את הניצוצות הקדושות לשורשם. ועל דרך שכתב הרה"ק רבי צבי הירש מזידיטשוב זי"ע (סור מרע ועשה טוב, יושר דברי אמת, ד"ה וגם בעובדות), לרמז במאמר חז"ל (יומא כד.): "עבודה תמה - כל שאין אחריה עבודה". אין האכילה צריכה להמתין לעבודה אחרת שתשלים אותה, אלא היא עצמה עבודה שלימה.
ובזה יש לבאר ענין שמיני עצרת. אמרו חז"ל (סוכה נה:): "משל למלך בשר ודם שאמר לעבדיו עשו לי סעודה גדולה, ליום אחרון אמר לאוהבו עשה לי סעודה קטנה כדי שאהנה ממך".
הסעודה הגדולה רומזת לעבודת האכילה שתכליתה לתת לאדם כח לעבודתו יתברך, ולכך צריך לסעודה גדולה, להרבות כח לתורה ולעבודה. אבל ביום שמיני עצרת מתעלים למדרגה גבוהה יותר: "עשה לי סעודה קטנה" – האכילה עצמה היא תכלית העבודה, ודי בסעודה קטנה, כי אין מבקשים בה כח לעבודה אחרת, אלא "כדי שאהנה ממך".
וזהו שאמר הכתוב: "עצרת תהיה לכם", שעבודת היום תהיה גם על ידי ה"לכם", על ידי האכילה עצמה. "כל מלאכת עבודה לא תעשו" – לרמז שאין צריכין למלאכה נוספת להשלים עבודה זו, כי היא עצמה עבודה תמה שאין אחריה עבודה. זו המדרגה הגבוהה שאליה מגיעים בשמיני עצרת, אחר עבודת ימי חג הסוכות: אף הסעודה הקטנה נעשית עבודה שלימה לפניו יתברך.
(הרה"ח ר' שמואל ישעי' פריעדמאן הי"ו)