השם לודמיר התפרסם בעשרות השנים האחרונות כשמה של משפחה מכובדת שברשותה פרדסי אתרוגים המניבים סחורה משובחת המכבדת את בעליה. לא רבים מכירים את המעשה המופלא על סב המשפחה שבזכותו החלו נכסיה של משפחת לודמיר לשגשג...
- Sukkos
- 5787
- Hebrew
עד כאן המסר של הגר"י גלינסקי. ברם, ציין מרן הגר"י זילברשטיין, יש לנו להוסיף על כך דבר-מה, והסיפור הבא דומה להפליא למסר העולה מהקטע הנ"ל שהבאנו בשם הגר"י גלינסקי.
מעולם לא חרג ממנהגו
השם לודמיר התפרסם בעשרות השנים האחרונות כשמה של משפחה מכובדת שברשותה פרדסי אתרוגים המניבים סחורה משובחת המכבדת את בעליה. לא רבים מכירים את המעשה המופלא על סב המשפחה שבזכותו החלו נכסיה של משפחת לודמיר לשגשג.
אבי השושלת התגורר בעיר צפת והתפרנס מחנות שהיתה פתוחה במשך כמה שעות ביום, אבל את עיקר מלאכתו עשה בבית המדרש, כאשר מיד לאחר תפילת שחרית ישב כשלש או ארבע שעות עם תלמידים והרביץ בהם תורה ויראת שמים. כך נהג מדי יום ורק לקראת חצות היום הגיע לחנותו ועסק במסחר כדי לפרנס את בני ביתו.
מעולם לא חרג ממנהגו זה וגם רעייתו הצדקנית וילדיו ידעו שאסור להפריע לאבא בלימודו.
אבן שאין לה הופכין
פעם הזדמן לצפת סוחר גדול והציע חוטי זהב למכירה. הרב לודמיר העריך שמסחורה זו יוכל להרוויח הון רב ולכן השקיע את כל כספו בחוטי הזהב.
ברם, רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום, והעיסקה לא הצליחה. כמעט כל החוטים נותרו בחנות כאבן שאין לה הופכין. בתקופה ההיא, כך מסתבר, היו תושבי צפת צריכים יותר לחם וחלב מאשר חוטי זהב.
הרב לודמיר נשאר עם כל הסחורה, ולכו שַׁאֲלוּ כל סוחר מה זה 'להיות תקוע' עם סחורה. כמובן שכל זה לא מנע אותו מלימודיו וסדריו הקבועים ומדי בוקר ישב והרביץ תורה בתלמידים. כך עבר זמן רב ועדיין לא נראה כל פתרון באופק.
'ברצוני להציע לו עסקה'
ויהי היום ולצפת מגיע סוחר ערבי מלבנון וכאשר שמע על חוטי הזהב המוצעים למכירה בחנות של הרב לודמיר, ביקש לרכשם בכסף מלא ובמזומנים.
התדפק הערבי על דלת ביתו של הרב לודמיר וכשביקש לדבר עם בעל הבית הודיעה לו הרעייה שהבעל נמצא בבית המדרש ואי-אפשר להפריע לו.
"ברצוני להציע לו עיסקה כזו שכאשר ישמע אודותיה יקפוץ בעלך ממקומו", אמר הסוחר הלבנוני לעקרת הבית, תוך שהוא משמיע באוזניה את רצונו לרכוש את החוטים.
שלחה האשה את בנה לבית המדרש כדי שיבשר לו על בואו של הסוחר המוכן לרכוש את חוטי הזהב. הרב לודמיר מיאן לשמוע: "עד חצות-היום אי-אפשר להפריע לי".
היצר יודע שברגע שאפסיק פעם אחת...
עכשיו היו אלה תלמידיו של הרב לודמיר ששאלוהו: "ילמדנו רבינו, הרי האשה אמרה דברים של טעם. היא הציעה לך שלשה חדשים במקום שלוש שעות של ביטול תורה. מדוע סירבת"?
הסביר להם מגיד השיעור בטוב טעם ודעת: "הרי באותן שעות שבהן אני יושב ולומד, עומד כאן גם היצר הרע וחורק עלי את שיניו. הוא שולח לכאן, לבית המדרש, את כל המניעות האפשריות כדי להפסיק אותי מלימודי.
"יודע הוא, היצר, שברגע שאפסיק פעם אחת את הקביעות שלי ואצא מבית המדרש לפני השעה הקבועה, הרי מחר ומחרתיים הוא ישלח לי סוחרי-זהב נוספים שגם הם יצליחו לבטלני מלימודי. ואז אומר לעצמי: הרי גם אתמול הפסקת את לימודיך, ומה יום מיומיים? בריותיו ישלח לי את עזרתו ממקום אחר".
השיירה נתקעה
במלים אחרות: היצר מתכוון בדיוק לְמה שהבין הנשיא הפולני בדבריו של היטלר ימ"ש. היצר לא מתכוון רק לאותן 3 שעות בהן תתבצע העיסקה, אלא הוא זומם להוציא את הרב לודמיר מלימודו לגמרי, ע"י שיבטל את קביעותו. אלא שהרב לודמיר היה יותר חכם ממנו, והבין את כוונתו, ולא הסכים להתבטל...
סופו של הסיפור היה, שהשיירה של הסוחר נתקעה בדרכה, והערבי חזר לביתו של לודמיר וביצע את העיסקה על הצד הטוב ביותר, תוך שהוא משלשל הון רב לידיו של המוכר שסירב להפסיק מלימודו. מני אז החלה המשפחה להתפרסם בעושרה המופלג והיא מוּכֶרת עד היום כאחת המשפחות הנקיות והמכובדות בעם ישראל.
('אהבת אותנו' - במדבר-דברים)