Skip to content
משנת אברהם

השקפת התורה על זיכרון הטובה מול שכחת העוולה

  • Sukkos
  • 5787
  • Hebrew
View printout

בחג הסוכות, שהוא "זמן שמחתנו" ובו אנו מודים על האסיף ועל כל הטוב שחננו ה', ראוי להתבונן ביסוד השקפת התורה על מידת הכרת הטוב, שהוא תנאי מוכרח לשמחה אמיתית בחיים.

מיעוט טובה אינו בטל ברוב רע

כתוב בתורה (דברים כג, ח): "לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו". והיינו, שאף על פי שהמצרים התאכזרו לעם ישראל עד מאוד וזרקו את הבנים הזכרים אל היאור, מכל מקום התורה מצווה, שבעוד שעמוני ומואבי לא יבואו בקהל ה' לעולם על דבר אשר לא קידמו אתכם בלחם ובמים, המצרי מותר לבוא בקהל לאחר שלשה דורות, משום שבזמנו של יעקב אבינו, כאשר היה רעב כבד בארץ כנען, מצרים שימשה מקום אירוח ואכסניה לעם ישראל בשעת הדחק. את מעט הטוב שהיה בהתחלה - אסור לשכוח! ומכאן אנו לומדים מוסר השכל עצום, שמיעוט של טובה שנעשתה בעבר, אינו מתבטל לעולם אפילו ברוב רע שהגיע לאחר מכן.

בגמרא (יבמות סג, א) מובא: "רבי חייא הוה קא מצערא ליה דביתהו, כי הוה משכח מידי, צייר ליה בסודריה, ומייתי ניהלה, אמר ליה רב והא קא מצערא ליה למר, אמר ליה דיינו שמגדלות בנינו, ומצילות אותנו מן החטא". דהיינו, שרבי חייא לא הביא את המתנות מתוך מחשבה שהדבר יועיל קצת לשלום בית, אלא מתוך מידת הכרת הטוב. והגם שיש צרות ממנה, הלא על כל פנים מגדלות בנינו ומצילות אותנו מן החטא, ולעולם אין הטוב בטל ברע!

אילו היינו באמת מחדירים בליבנו יסוד זה, היה הרבה פחות עבודה לפסיכולוגים. חלק גדול מהבעיות בשלום בית נובע מכך שרוצים תמיד את מה שיש לשני. אדם חושב שלחבירו יש שלום בית טוב יותר או חיים קלים יותר, ומתוך כך הוא חי בטרוניות על הסבל והקשיים שלו. אולם, הלימוד מהפרשה הוא, שהטוב אינו בטל, ואפילו אם סובלים קצת צרות, יש מספיק נקודות טובות שאנו מחויבים להכיר בהן ולהודות עליהן.

זכירת מעמד הר סיני מול השכחה של חטא העגל

ובהפטרה של פרשת עקב כתוב (ישעיהו מט, יד-טו): "ותאמר ציון עזבני ה', וה' שכחני. התשכח אשה עולה מרחם בן בטנה, גם אלה תשכחנה ואנכי לא אשכחך". הביאור הפשוט הוא, שאפילו אם האשה שוכחת את בן בטנה, מכל מקום אני ה' לא אשכחך. אולם חז"ל מפרשים שהמילה "אלה" עולה על חטא העגל, ששם כלל ישראל אמרו (שמות לב, ד) "אלה אלהיך ישראל" - את מעשה העגל הזה הקב"ה מוכן לשכוח, אבל את ה"אנכי" (שם כ, ב) שקיבלו ישראל בהר סיני, את זה "לא אשכחך". והוא הדבר אשר דיברנו: מעמד הר סיני שהוא טובה, אינו מתבטל בגלל החטא הגדול, שאף שעד היום הזה אנו סובלים ממנו בכל דור ודור, שמעורב קצת מחטא העגל בכל עונש ועונש, מכל מקום המעמד אינו בטל, וה"אנכי לא אשכחך" נשאר, ורק ה"אלה" ישתכח. אבל יש בני אדם שעושים בדיוק להיפך: את העוולות והפגיעות שנעשו להם הם אינם שוכחים לעולם, אולם את הטובות ואת החסדים הרבים שעושים איתם הם ממהרים לשכוח.

More in this printout

View the whole printout