Skip to content
משנת אברהם

מצוות החג והעלייה לרגל

  • Sukkos
  • 5787
  • Hebrew
View printout

מצוות החג והעלייה לרגל

קריאת המלך במצות הקהל

בפרשת וילך (דברים לא, י-יב) מצווה התורה על מצות ה'הקהל': "מקץ שבע שנים במועד שנת השמיטה בחג הסוכות וגו' תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באזניהם. הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך, למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה' אלקיכם ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת".

לצורך המעמד היו בונים בימת עץ מיוחדת בעזרה כדי שהציבור כולו יוכל לראות ולשמוע היטב. כדי לחלוק כבוד לתורה, היו מעבירים את ספר התורה מיד ליד, כמו ששנינו (סוטה מא, א): "פרשת המלך כיצד, מוצאי יום טוב הראשון של חג בשמיני במוצאי שביעית, עושין לו בימה של עץ בעזרה והוא יושב עליה, שנאמר 'מקץ שבע שנים במועד וגו", חזן הכנסת נוטל ספר תורה ונותנה לראש הכנסת, וראש הכנסת נותנה לסגן, והסגן נותנה לכהן גדול, וכהן גדול נותנה למלך, והמלך עומד ומקבל וקורא יושב". בקריאה זו היו מדלגים בין כמה פרשיות מספר דברים.

המנחת חינוך (מצוה תריב אות ב) חוקר האם הדין שהמלך קורא הוא הלכה למשה מסיני ומעכב את המצוה, ואם אין מלך בישראל אין מצוה כלל. או שמא אין הדבר מעכב, ואם אין מלך בישראל, אפשר שגדול הדור, ראש הסנהדרין או הכהן גדול יכולים לקרוא ולקיים את המצוה. לעומת זאת, מפירוש תפארת ישראל (סוטה פרק ז משנה ח) משמע שהדין שהמלך קורא הוא תקנה מדרבנן כדי להרבות בכבוד התורה. לפיכך, בזמן שאין מלך, נותנים את הספר לגדול שבציבור שהתורה מתכבדת על ידו.

חובת הטהרה ברגל – דאורייתא או דרבנן

מצוה נוספת בחג הסוכות ובשאר הרגלים היא חובת הטהרה, כדי שיוכלו כל ישראל להיכנס למקדש ולאכול מן הקורבנות.

כתוב בתורה (דברים יב, יב): "ושמחתם לפני ה' אלקיכם אתם ובניכם ובנותיכם ועבדיכם ואמהותיכם והלוי אשר בשעריכם כי אין לו חלק ונחלה אתכם". ובפרשת פרה אדומה כתוב (במדבר יט, יט): "והזה הטהור על הטמא". והנה בפרשת שמיני (ויקרא יא, ז-ח) כתוב: "ואת החזיר וגו' טמא הוא לכם וגו' ובנבלתם לא תגעו". ופירש רש

More in this printout

View the whole printout