Skip to content
עמק השבוע

הימים שבין יוהכ"פ וסוכות המשך ליוהכ"פ

  • Sukkos
  • 5787
  • Hebrew
View printout

הנה ראינו דאין נפילת אפים (ואין מתענים) בימים שבין יוהכ"פ וסוכות. עיין בביאור הגר"א בסימן קל"א שם שכתב דהטעם הוא שאז נשלם בנין בהמ"ק כמ"ש בפ"ק דמועד קטן.

ועיין בביאור הגר"א בסימן תרכ"ד שהוסיף עוד טעם וז"ל משום דהוי' יו"ט כמו יה"כ במקצת כמ"ש במדרש על פ' ולקחתם לכם ביום הראשון כו' מכאן ואילך כו' והם ימי חנוכת הבית וע' בפ"ק דמ"ק ובפ"ב דשבת. עכ"ל.

הרי דהגר"א הוסיף עוד טעם דכיון דמבואר במדרש דיו"ט ראשון דסוכות הוא ראשון לחשבון עוונות, א"כ חזינן דליכא חשבון עוונות בימים שבין יוהכ"פ וסוכות, ובע"כ דהני ימים הם דומים ליוהכ"פ.

[הנה חזינן דהגר"א כתב להדיא דלפי האי טעם הני ימים הם "יום טוב". ואפשר דזהו דלא כהמבואר בכף החיים על או"ח סימן קל"א ס"ק צ"ח וז"ל אחר הסוכות אין נופלין עד ב' חשוון והטעם דומיא דניסן מה ניסן הואיל ויצא רובו בקדושה אין אומרים בו תחנון ואין נופלים על פניהם אף בתשרי כן לפי שיצא רובו בקדושה ב' ימים של ראש השנה ויום הכפורים וד' ימים בן כפור לסוכות וט' ימי החג הרי ט"ז ואף לבני ארץ ישראל שעושין ח' ימים כיון דמחצה חשוב כרובו, ומיהו האי טעמא לא קאי אלא לפי הטעם שכתב הלבוש בסימן קל"א ותרכ"ד לפי שבהם נשלם בית המקדש שבנה שלמה ע"ה אבל לפי הטעם שכתב בסימן תרכ"ד לפי שאין השי"ת מתחיל לחשוב עונותיהם של ישראל עד יום א' של חג הסוכות לא שייך האי טעמא, ואפשר לומר טעם אחר וכו'. עכ"ל. וצע"ע בזה.]

ועי' ביערות דבש חלק שני דרוש י' דאיתא וז"ל ובד' ימים שבין יום הכפור לסוכות אין לו אחיזה וגם יום ראשון של סוכות כי בו אתרוג ולולב מנצחים לס"א כמבואר במדרש ויק"ר ל' ובזה תבין מ"ש חז"ל השטן בגימטריא שס"ד ויום אחד יום הכפור אין לו רשות ויש להבין הא ה' דמלת השטן הוא רק משמש לפעולת ה' הידיעה אבל עיקר שמו שטן וכי שמו השטן וא"כ עדיין חסרו ה' ימים אבל זה הוא אלו ה' ימים ד' ימים בין יום הכפור לסוכות ויום ראשון דלולב ואתרוג מגין ואין לו רשות כנ"ל ולכך אין לו רק שנ"ט ימים וזו היא כוונת המדרש ולקחתם לכם ביום הראשון וכי ראשון הוא אלא ראשון לחשבון עונות בשלמא אם הוא ראשון בחודש הוא ידוע ראשון לבריאת עולם ולכמה דברים מסגולת ראשון בתשרי אבל ראשון לחג מה הראשון ומשני ראשון לחשבון עונות וכו' ובו ביום נלקח לולב שהוא גם כן כופה לסטרא אחרא ולכך נרמז ה' בלולב ולא בסוכה ולהורות כי ה' ימים שאין לו אחיזה ומזה תבין מ"ש איש אלהים קדוש מהרמ"ע כי נאמר (בראשית ג') ואיב"ה אשית רמז לו ימים המסוגלים לתשובה א' דראש השנה יו"ד ימי תשובה ב' דראש השנה וה' דחק עצמו מהרמ"ע בעל כרחו לפרשו אבל הוא הדבר שכתבנו שכוון לה' ימים שאין לשטן בהם שליטה ולעומת זה ה' ימים קודם ראש השנה מן כ"ה אלול ימים שיש להתגבר בתשובה כי אדם אין לעבוד האדמה לתקן כמ"ש לעבדה ולשמרה דא מצות עשה ולא תעשה. עכ"ל.

ועי' בדרשות חת"ס דרשה לשבת הגדול שנת תק"ס שהעיר שיש ב' ימים בשנה שנקראים בשם "גדול", שבת הגדול ויום כפור נקרא יומא צומא רבה, וביאר כי השם גדול מורה כי יש התפשטות הכח של יוהכ"פ על ימים שלאחריו דהוי יוהכ"פ אריכתא עד היום הראשון של סוכות. עכת"ד.

More in this printout

View the whole printout