עיין במשך חכמה על דברים פל"ב פ"ג דאיתא וז"ל העיקר התכליתי אשר יתנהג האומה באופן טבעי מושגח פרטי, וזה כי יקצרו ויאספו דגנם וראשית כל אשר לו יובא בית ד' ולמשרתיו הקדושים, ושלש פעמים בשנה יעזבו כל אשר להם תחת כנפי הבטחון האלקי ויבואו להראות פני ד', וכאשר יישירו לכת תוסיף הארץ לתת פריה ותהיה חיתת ד' על הגוים סביב, ובכל מפעל ומצעד יזכיר ויברך שם הבוי"ת, וחיים כזה הוא חיים רוחניים, ויקר שעה אחת מכל חיי העוה"ב לכל מתבונן, לא כן בימי משה אשר נפרצו גבולות הטבע ונהרסו מבצרי ההנהגה התמידית, רק לא פעלו מאומה, והמן יורד וכל אחד רואה עמוד הענן וכבוד ד', וד' הולך לפניהם, הלזה יקרא תכליתי, הלא אין זה רק חיי העוה"ב, חיים של מלאכים, וכמאמרם ז"ל (מכילתא בשלח י"ז) לא נתנה תורה אלא לאוכלי מן, וכבר חז"ל בעמדם על ענין זה הפליגו לדבר ודרשו (סנהדרין כ') ברוח קדשם שקר החן זה דורו של משה והבל היופי זה דורו של יחזקיה, שגם בו היה נס ופלא במפלת סנחריב וכיו"ב בעמידת הצל וכיו"ב, אשה יראת ד' כו' זה דורו של ריב"א שהיו ששה מתכסין בטלית אחד כו', וזה אשה, הוא החומר שהחומר פעל פועל אלקי, לא כן בדורות הללו כמעט בטלה הבחירה ונהרסו מפעלי החומר, אך למה נצרכו לזה אם אין זה התכלית האמתי, אולם כאשר יסוד התורה אנכי ולא יהיה כן יסוד האמונה והאומה הוא מ' שנה האלו, כי בזמן כזה יכלו לפרש התורה היטב ולזכך נפשותם עד היותם יותר במעלה כאישים הנבדלים והשרישו האמונה והנפש האלקי בזרעם אחריהם, וגם זה המופת על האמת לקלי הדעת כמו"ש רמב"ם (ע' מורה נבוכים ח"ג פ"נ), ולכך הוצרכו למשה, וזה באבות לא נראה הקב"ה בהנהגה הנסיית רק אברהם נתן ד' מאות כו' עבור כברת ארץ, וזה ושמי ד' לא נודעתי להם (ר"פ וארא), לא כן במשה הוא איש האלקים בעלא דמטרוניתא שהוא ביטול מוסדות הטבע אשר היא המטרוניתא המנהגת בתבל (הגר"א באדרת אליהו ר"פ ברכה). עכ"ל. ועל פי דבריו י"ל דסוכה זכר לענני הכבוד היינו לעשות דוגמת עוה"ב.
More in this printout
- בענין האיסוד להתענות בימים שבין יוהכ"פ וסוכותמאמר זה דן באיסור להתענות ואי אמירת תחנון בימים שבין יום הכיפורים לסוכות, ומביא מקורות מהשולחן ערוך, הרמ"א, מגן אברהם וכף החיים, ומסביר את הטעמים לכך.
- הימים שבין יוהכ"פ וסוכות המשך ליוהכ"פמאמר המבאר את מהות הימים שבין יום הכיפורים לחג הסוכות כהמשך ישיר של קדושת יום הכיפורים, על פי דברי הגר"א, היערות דבש והחתם סופר המגדירים ימים אלו כהמשך הכפרה.
- עוד ייחוד להימים שבין יוהכ"פ וסוכות לפי דברי הגר"א בשיר השיריםמאמר המבאר את ייחודם של הימים שבין יום הכיפורים לסוכות על פי דברי הגר"א, כימים בהם נדבו בני ישראל למשכן ובכך השלימו את כפרת חטא העגל.
- ימי הכנה למצוות סוכה ולולבמאמר המבאר את המנהג להתחיל בהכנות למצוות סוכה ולולב מיד במוצאי יום הכיפורים, ומסביר מדוע ישנה הדגשה מיוחדת על עשיית הסוכה לעומת נטילת הלולב.
- ייחוד הימים לפי השל"המאמר המבאר את ייחודם של ארבעת הימים שבין יום הכיפורים לחג הסוכות על פי דברי השל"ה הקדוש. הימים נחשבים כהמשך לכפרת יום הכיפורים בזכות העיסוק במצוות.
- והנחילנו ה' אלקינו בשמחה ובששון מועדי קדשךמאמר זה מפרש את נוסח התפילה "והנחילנו ה' אלקינו בשמחה ובששון מועדי קדשך וישמחו בך ישראל מקדשי שמך", ומסביר את עניין השמחה במועדים לעומת המנוחה בשבת, על פי מדרשי
- ותבנהו מהרה ותגדל כבודו (תפלת מוסף לשלש רגלים)ביאור על בקשת "ותבנהו מהרה ותגדל כבודו" בתפילת מוסף של שלוש רגלים, המסביר כיצד כבוד הבית השלישי יהיה גדול יותר בבניין, בשנים, ובהשלמת חמשת הדברים שחסרו בבית שני
- וכונן מקדשך על מכונוביאור על בקשת "וכונן מקדשך על מכונו" בתפילת מוסף של שלוש רגלים, המסביר כי המקום המיוחד למקדש היה מוכן ומכוון כנגד כסא הכבוד עוד בטרם נבנה.
- ולקחתם וגו' פרי עץ הדר וגו' בסוכות תשבומאמר קצר המבאר מדוע הקדימה התורה את מצוות לולב למצוות סוכה בחג הסוכות, על פי דברי הרמב"ם במורה נבוכים, ודן בשיטות השונות של סוכות ממש וענני כבוד.