Skip to content
עמק השבוע

עוד ייחוד להימים שבין יוהכ"פ וסוכות לפי דברי הגר"א בשיר השירים

  • Sukkos
  • 5787
  • Hebrew
View printout

עיין בגר"א בשיר השירים פ"א פ"ד דאיתא וז"ל סוכות שהוא זכר להיקף ענני כבוד שהיה תלוי בבנין המשכן כידוע ובזה יתורץ מה שהקשו למה אנחנו עושים סוכות בתשרי כיון שהוא נגד היקף ענני כבוד היה ראוי לעשות בניסן כי בניסן היה תחילת היקף העננים אבל נראה לפי שכשעשו את העגל נסתלקו העננים ואז לא חזרו עד שהתחילו לעשות המשכן ומשה ירד ביוהכ"פ ובמחרת יוהכ"פ ויקהל משה וצוה על מלאכת המשכן וזה היה בי"א תשרי וכתיב והעם הביאו עוד נדבה בבקר בבקר ב' ימים הרי י"ג בתשרי, ובי"ד בתשרי נטלו כל חכם לב ממשה את הזהב במנין ומשקל, ובט"ו התחילו לעשות ואז חזרו ענני כבוד. עכ"ל. הרי דהד' ימים שבין יוהכ"פ לסוכות הם הימים שנדבו למשכן.

[הנה יש ייחוד מיוחד להימים שנדבו למשכן, דהרי בנין המשכן עצמו לא היה ע"י כולם, אלא ע"י חכמי לב מיוחדים, משא"כ הנדבות היו ע"י כולם, ועוד הרי הבנין עצמו היה ע"י ציווי בדיוק מה לעשות, משא"כ הנדבות באו מנדבת לבם של כלל ישראל והראו בזה רצון עצמי לעשות משכן לד'. וא"כ י"ל דכיון דבנ"י נדבו למשכן ברצון להתקשר להקב"ה לכן נעשו הני ימים לימי רצון להתקשרות עם הקב"ה. ועיין בשפת אמת שמות פרשת שקלים שנת תרמ"א דאיתא וז"ל משנכנס אדר מרבין בשמחה הוא שמחת הנדבה שהביאו בנ"י בכל אדר השקלים ואיתא מצות שקבלו עליהם בשמחה עדיין עושין כו' וכל נדבת ישראל לשמים הי' בשמחה כמ"ש במשכן האנשים על הנשים וכן במקדש בימי דוד וגם בבית שני התנדבו בשמחה ע"ש לכן נתעורר שמחת עבודת ביהמ"ק בימים אלו וגם עתה שאין לנו לא משכן ולא מקדש יש להרבות בצדקה בימים אלו כאשר נתקן אח"כ מתנות לאביונים בחודש הזה. עכ"ל. הרי מבואר בשפת אמת דהשמחה של בנ"י בנדבת המשכן פעל לדורות.]

הנה נמצא שהוזכר בדברי הגר"א הנ"ל שני ייחודים להימים שבין יוהכ"פ וסוכות, א' הם המשך ליוהכ"פ, ב' הם הימים שנדבו למשכן. ויתכן דב' דברים אלו הם דבר א', דהקביעות דהני ימים כימי כפרה היינו משום דבהני ימים נשלמה הכפרה דחטא העגל, דלפי הגר"א העננים נסתלקו מחמת חטא העגל, ולא חזרו מיד אחרי יוהכ"פ, אלא דוקא חזרו אחרי שנדבו נדבות המשכן, וא"כ חזינן דהנדבות למשכן בהני ימים הם השלימו הכפרה. נמצא דכמו דיוהכ"פ וסוכות נקבעו מחמת שייכותם לחטא העגל הוא הדין דהימים שבין יוהכ"פ וסוכות נקבעו מחמת שייכותם לחטא העגל. ומצאתי מקור לדברים אלו בשפ"א (בהמשך דבריו שם בשמות פרשת שקלים שנת תרמ"א) וז"ל ובגלות יש להתחזק במעשה הצדקה שע"י נדבת המשכן נתקנו בני ישראל אחר החטא דכתיב בכל לבבך כו' נפשך כו' מאודך וכל זה קיימו בנ"י ביציאת מצרים שנמשכו אחריו ית' כמ"ש לכתך אחרי במדבר זה בכל לבבך ובמתן תורה בכל נפשך כמ"ש נפשי יצאה בדברו ונתקדשו נפשות בנ"י במתן תורה אח"כ בנדבת המשכן נתקיים בכל מאודך לכן נתן הקב"ה נכסים לאדם שיוכל למצוא עזר גם בימי ירידה ע"י מעשה הצדקה שכמו שאדם נותן מנכסיו השייכים לו בעבור רצונו ית' כן זוכה שיחזירו לו המדריגות שנאבדו ממנו ע"י החטא כמ"ש מתן אדם ירחיב לו. עכ"ל. הרי מבואר כנ"ל דהא שבנ"י נתנו נדבות למשכן הוי חלק מהתיקון לחטא שלהם.

וע"ע בשפת אמת שמות פרשת שקלים שנת תרל"ד דאיתא וז"ל כפי מה שאדם נותן משלו יוצא מכל המצרים וזה על הכלאים כמ"ש בזוה"ק פי' כמו בית הכלא שע"י הנדבה נעשה בן חורין והוא הכנה לפסח כי גם עתה יש הרצון והנדבה שבנ"י מוכנים לתת השקלים אף כי א"י לקיים בפועל ולכך מביא שמחה כדכ' ולישרי לב שמחה שכשיוצאין לחירות מיצה"ר באין לישרת לב. עכ"ל.

More in this printout

View the whole printout